שאלה עח: קטן או קוף האם כשרים לטול מים על ידיו של גדול.

——–

תשובה: לדעת מרן הקטן כשר ליטול ידים ממנו וכן מקוף, כיון שלא צריך כוונת נותן אלא די בכוונת נוטל. וכן לא צריך כח גברא רק כח נותן לכן מכשיר בקוף. והרמ"א מחמיר בקטן פחות מגיל שש כיון שמצריך גם כוונת נותן וקטן פחות מגיל שש אין בו דעת לכוון. וכן מחמיר בקוף שאין בו כוונת נותן ולא כח גברא וסובר הרמ"א שצריך כח גברא דוקא.

כתב מרן (סימן קנט סעי' יא) הכל כשרים ליתן מים לידים אפילו חרש, שוטה, וקטן, עובד גילולים, ונדה, (ואיכא מאן דאמר דקטן פחות מבן ששה דינו כקוף). עוד כתב (סעי' יב) אם הקוף (פירוש מין חיה, סימיא"ה בלע"ז) נותן מים לידים יש פוסלים ויש מכשירים ונראים דבריהם. (ומכל מקום יש להחמיר). וכתב המ"ב (ס"ק סט) גוי ונדה אסור ליטול ידים על ידיהם לתרומה, ובנטילה לחולין לא גזרו. וכתבו האחרונים דמ"מ לכתחלה טוב ליזהר שלא ליטול ידים מהם. עוד כתב (ס"ק ע) קטן פחות מגיל שש לדעת הרמ"א דינו כקוף שיש פוסלין בו, והוא משום דקטן כזה אין בו דעת כלל. ובביאור הגר"א משמע דאין להחמיר בזה ולא דמי לקוף דאין נוטלין ממנו דלאו אדם הוא ולית כאן כח גברא, משא"כ בזה ואף דאין בו דעת לא גרע משוטה. עוד כתב (ס"ק עב עג) בקוף יש פוסלין דאין כאן כח גברא. ויש מכשירין ס"ל דלא בעינן שיבוא על ידיו רק מכח נותן. עוד כתב (ס"ק עד) לדעת הרמ"א שיש להחמיר בקוף, ובדיעבד כשר [מ"א]. ובא"ר כתב דגם בדיעבד יחזור ויטול בלי ברכה, אלא דאם אין לו מים יש לסמוך על נטילה זו. ע"כ. [עיין בבית יוסף שכתב בדעת הגהות אשרי שמחמיר בקטן פחות מגיל שש שאין לו כוונה כלל והוי כקוף בעלמא. אבל לענין הלכה כתב הב"י שלא צריך כלל כוונת נותן אלא די בכוונת נוטל]. וכתב בקיצוש"ע ילקו"י (אות ו) צריך שהמים היורדים על הידים יבואו מכח אדם, ולא שיבואו מאליהם. [ילקו"י שם עמו' מז]. עוד כתב (אות ז) הכל כשרים ליתן מים על הידים, אפילו חרש שוטה וקטן. ואף מקטן שלא הגיע לגיל שש שנים, ורשאי לעשות כן אפילו לכתחלה, ומברך על נטילת ידים. [ילקו"י הלכות ברכות עמוד מח, וכ"ה בהליכות עולם ח"א עמוד שכט]. וכן אם קוף נתן את המים על ידיו, מועילה לו הנטילה. ואם משרת גוי הביא את המים, יכול ליטול מהם, ומה שכתב המהרש"ל להזהר בזה, כוונתו שיש להזהר שגוי לא יצוק מים על ידיו בנטילת ידים. ואמנם היכא דאי אפשר, אפשר להקל אף שגוי יוצק מים על ידיו. וכתב בספר נהר מצרים, שהמנהג כיום שמשרת גוי גם יוצק מים על ידי הישראל, ולא נהגו להקפיד בזה כלל. [ילקוט יוסף על הלכות ברכות סי' קנט הע' ו', עמוד מח בהערה]. ע"כ. ובהלכה ברורה (אות כז) כתב מותר מעיקר הדין ליטול מים ע"י גוי מ"מ טוב להחמיר בזה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב"גבעת עזר" שליט"א
שו"ת שאול שאל – חלק א

על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א – סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו – שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5