——–
תשובה: כשר. והאשכנזים נהגו להחמיר להדביק בדבק כשר את הפרשיות. אך לכתחילה מצוה לכתוב את ארבעת הפרשיות של יד על קלף אחד.
כתב מרן (סעי' מז') אם כתבם על ארבעה קלפים והניחם בארבעה בתים יצא והוא מטלה (פירוש מכסה) עור על ארבעה בתים שיהיו נראים כבית אחד. ע"כ. וכתב הרמ"א והמנהג לדבקם בדבק שיהא הכל כקלף אחד ויזהרו ליטול דבק כשר. ע"כ. ופירש המ"ב את דברי הרמ"א (בס"ק ריח') שאם הניחם בבית אחד אף דבודאי יצא מכל מקום לכתחילה מצוה לדבקם. כתבו האחרונים שאף שלכתחילה מצוה לכתוב ה-ד' פרשיות של יד בקלף אחד מכל מקום אם כבר כתב ב-ד' קלפים חשוב כדיעבד ומותר להניחם לכתחילה אם מדביקם מקודם. ואם נמצא טעות בפרשה הרביעית מותר לכותבה בקלף לבד אפילו לכתחילה ולהדביקה דזה הוי כדיעבד. ע"כ. וכתב בהגהות איש מצליח עיין בקול יעקב (אות רכא') דמרן סבירא ליה דאין עיכוב להדביק, וכן מנהגם בבגדאד שלא להדביק אלא גוללים את הפרשה המופרדת ומכניסים אותה עם שאר הפרשיות. ע"כ. והמנהג היום גם אצל הספרדים לדבק. ע"כ. ובהלכה ברורה (אות קעז') כתב שמעיקר הדין אין צריך להדביק הפרשיות זו לזו קודם שיתנם בתוך הבית והאשכנזים נהגו להחמיר להדביק בדבק, ויזהרו לקחת דבק כשר העשוי מבהמה טהורה. ואם אין לו דבק כשר, רשאי להדביק הפרשיות בדבק אחר.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב"גבעת עזר" שליט"א
שו"ת שאול שאל – חלק א
על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א – סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו – שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…