——–
תשובה: לדעת מרן אין צריך לחולצן. ולדעת המקובלים יחלוץ. וראוי לחוש בזה לדעת המקובלים.
כתב מרן (סעי' ב') אסור להניח תפילין בלילה שמא ישכחם וישן בהם. אם הניחם קודם השקיעה וחשכה עליו אפילו הם עליו כל הלילה מותר ואין מורין כן. אם לא חלץ התפילין מששקעה חמה מפני שלא היה לו מקום לשמרן ונמצאו עליו כדי לשמרן מותר ומורין כן. ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק ח') על מה שכתב מרן ואין מורין כן, הלכה למעשה לאחרים, שמא יבואו להניחן לכתחילה ועל כן לא יעשה כן אלא בינו לבין עצמו אבל לא ברבים דהוא גם כן כהוראה, ועל כן אין להתפלל בהם תפילת ערבית בתענית צבור ברבים. ע"כ. ובהלכה ברורה (אות ג') הביא מחלוקת האחרונים אם הניח התפילין קודם השקיעה בפני רבים אם צריך לחולצם לאחר השקיעה, ובבירור הלכה (ס"ק ט') משמע דעתו להקל בזה. עוד כתב (באות ג') דלדעת רבותינו המקובלים אסור להשאיר התפילין עליו בלילה ובכל ענין צריך לחלוץ התפילין מיד עם שקיעת החמה ואף על פי שמעיקר הדין הלכה כדברי מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, מכל מקום ראוי לחוש בזה לדעת המקובלים ולחלוץ התפילין מיד עם שקיעת החמה. ע"כ. ובקצוש"ע ילקו"י (אות ו') כתב כן, והוסיף שאם מתפלל מנחה עם התפילין, והתחיל קודם השקיעה, יכול להישאר עמהם גם אחר השקיעה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב"גבעת עזר" שליט"א
שו"ת שאול שאל – חלק א
על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א – סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו – שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…