שאלה י: כהן שהגיע לגיל מצוות אך עדיין לא נתמלא זקנו מה דינו לנשיאות כפים.

——–

תשובה: אם עולה ביחד עם כהנים אחרים מותר ואפילו קטן שהגיע לחינוך מותר לעלות עם כהנים אחרים. ומותר לגדול שלא נתמלא זקנו לעלות לבדו באקראי שלא בקביעות אבל לא יעלה בקביעות אם אפשר להשיג כהן אחר משום כבוד הציבור, ואם הוא במקום שאי אפשר להשיג כהן אחר, יכול לישא כפיו בקביעות. ואם הוא בן שמונה עשרה שנים, כיון שראוי להתמלאות זקנו, אף על פי שיש לו מעט זקן, נחשב כהתמלא זקנו.

כתב מרן (סימן קכח סעי' לד) קטן שלא הביא שתי שערות אינו נושא את כפיו בפני עצמו כלל, אבל עם כהנים שהם גדולים נושא ללמוד ולהתחנך. ומי שהביא שתי שערות נושא את כפיו אפילו בפני עצמו, ומיהו דוקא באקראי בעלמא ולא בקביעות, עד שיתמלא זקנו שאז יכול לישא כפיו אפילו יחידי בקבע. וכל שהגיע לשנים שראוי להתמלאות זקנו אף על פי שלא נתמלא קרינן ביה נתמלא זקנו (ועיין לעיל סימן נ"ג סעי' ח'). וכתב המ"ב (ס"ק קכו) שבסימן נג סעי' ח כתב הרמ"א דאפילו היה לו זקן מעט קרינן ביה נתמלא זקנו אם הוא מבן י"ח שנה ולמעלה, וקודם לכן בעינן מילוי זקן ממש. ובביאור הלכה (ד"ה ומיהו דוקא באקראי) כתב שאם אין שם כהן אחר אלא זה שהוא בן י"ג שנה לדעת העולת תמיד נושא את כפיו אפילו בקביעות כמו בתפילה בסימן נג סעי' ז, ולדעת האליה רבה לא עולה לנשיאת כפים ורק לתפילה הקילו כדי שלא יבטלו מקדיש קדושה וברכו. ומספר האשכול משמע כהעולת תמיד. ע"כ. ובקיצוש"ע ילקו"י (אות כ) כתב כהן בן י"ג שנה אף שאין ידוע אם הביא ב' שערות או לא, נושא את כפיו יחידי בדרך אקראי. ואם אין שם כהן אחר אלא הוא, יכול לישא כפיו בקביעות. וכן בישיבות קטנות שכל התלמידים צעירים שטרם נתמלא זקנם, רשאי כהן בן י"ג שנה לישא כפיו, אפילו בקביעות, אף שנמצא עמהם רב או מחנך. וכן המנהג. [ומה שאמרו שכהן שלא נתמלא זקנו לא יעלה לדוכן בקביעות, היינו כאשר רוב הצבור אנשים שנתמלא זקנם, אבל בישיבות קטנות שכולם בני גילו, שפיר דמי שיעלה לדוכן אף בקביעות]. [שארית יוסף חלק ג עמוד קנז. ילקוט יוסף מהדורת תשס"ד, תפלה כרך ב, סימן קכח הערה כ עמוד רנג]. ע"כ. וכ"כ בהלכה ברורה (אות קי ואות קיג).

שו"ע סימן קכט

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב"גבעת עזר" שליט"א
שו"ת שאול שאל – חלק א

על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א – סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו – שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5