שאיפה אמיתית ללא גבול – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה וכו' (יט.ב)

יש לדקדק, מדוע נקט קרא "זאת חוקת התורה", ולא "חוקת הפרה" אשר עוסק בעניינה?

ב. ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול (יט.ב)

יש להבין, מדוע "אפר החטאת" המטהר את הטמאים, חייב להיות משריפת פרה "אדומה" דווקא. מדוע אפר פרה רגילה איננו ראוי להיות אפר חטאת?

ג. ויקחו אליך פרה אדומה וכו' (יט.ב)

איתא בפסיקתא זוטרתא – מה ראה קרח לחלוק על משה? פרשת פרה אדומה ראה.

ויש לידע, מה ראה קורח בפרשת פרה אדומה, שמשום כך ראה לחלוק על משה?

ד. זאת התורה אדם כי ימות באהל (יט.יד)

איתא בברכות (סג:) – אמר ריש לקיש: מנין שאין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית את עצמו עליהן, שנאמר: "זאת התורה אדם כי ימות באהל".

צ"ב, מה העניין שיסוד הזכייה בתורה – המתת עצמו באוהל, נבחרה להיכתב דווקא בפרשת פרה אדומה?

ה. קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע וכו'. וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמיים ויצאו מים רבים וכו'. ויאמר ה' אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני וכו' (כ.ח-יב)

יש לידע, מה העניין שנסתבב שחטא משה בצורת חטא זו דווקא?

ו. עוד יש להבין, מה העניין שהוצאת המים הגיעה מסלע דווקא ולא ממעיין וכדו'?

ז. עוד יש לשאול, כאשר ראה משה כי אין הסלע מוציא מימיו לאחר דיבורו אליו, מדוע התעקש להוציא ממנו המים. מדוע לא חשב לפנות ולחפש אחר הסלע הנכון?

ח. ונצעק אל ה' וישמע קולנו וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים (כ.טז)

פירש רש"י – "מלאך"- זה משה וכו'.

ויל"ע אכתי, מדוע נקרא משה בשם "מלאך" דווקא?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של הגר"ח שמואלביץ זצ"ל בספרו שיחות מוסר (מאמר פו) בעניין שאיפה אמיתית ללא גבול. וז"ל – ובספורנו פירש "איש אשר רוח בו" בעניין אחר וז"ל – מוכן לקבל אור פני מלך חיים כעניין "ובלב כל חכם לב נתתי חכמה" (שמות לא.ו) והנה מדברי הספורנו נתגלה לנו סוד הדבר מהי מעלה זו של "חכם לב" שמבואר בכתוב שצריך שיקנה אותה האדם בעצמו קודם שיתן לו הקב"ה חכמה וכמש"כ "ובלב כל חכם לב נתתי חכמה".

ומדברי הספורנו למדנו כי חכם לב עניינו מי שמוכן לקבל אור פני מלך חיים, ור"ל מי שאינו מסתפק במה שיש לו אלא כל כולו מבקש ושואף להתעלות יותר ויותר זהו "חכם לב" אשר זוכה שיתן ה' חכמה בלבו.

וזו היתה מעלתו הגדולה של יהושע אשר בזה היה מיוחד יותר משאר בני דורו, כי לבקשת החכמה שלו לא היה שיעור וכו'.

ומצינו גם במעשים טובים שצריך האדם לשאוף ללא גבול וכמו שאמרו חז"ל (תנא דבי אליהו פר"ה) "חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב" חיוב זה נאמר לכל אדם ואפי' הוא רחוק מאוד ממעשי האבות, מכל מקום צריך ששאיפתו תהא להגיע למעשי האבות ואז הוא זוכה להתעלות כפי ערכו. עכ"ל.

א"כ מבואר – כי חייב האדם לשאוף להתעלות עוד ועוד – ללא גבול. לשאוף להיות לא פחות "מאברהם יצחק ויעקב". להאמין בעצמו כי יכול הוא להגיע למדרגתם הגבוהה – רק כך יזכה הוא להיות בבחינת "בלב כל חכם לב נתתי חכמה".

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיות א' וב' מתורצות – לימדה אותנו התורה, כי "זאת חוקת התורה"- כדי לזכות בתורה, לצאת ת"ח גדול בתורה, מוכרחים להיות בבחינת "פרה אדומה".

רק כאשר יבין האדם כי הינו בבחינת "פרה אדומה"- מיוחד הוא, אשר בכוחו לטהר את הטמאים ומסוגל הוא להיות ת"ח גדול בתורה, רק אז יזכה בתורה לטהר את הטמאים.

לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – קורח אשר ראה את פרשת פרה אדומה, הבין את יסודה – השאיפה – כל אחד יכול. וטעה לסבור כי כ"כ מיוחד הוא, עד שראוי הוא לחלוק "עם" משה (וכפי שדקדק הרש"י. בתחילת פר' קורח) ולהתווכח עימו בלימוד. אך יצרו הרע הדיחו לחלוק "על" משה, עד לכפירתו ולמיתתו.

לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – לימדתנו התורה מסמיכות הפרשיות – כי ההגעה לכדי המתת עצמו באוהל, כדי שדברי התורה יהיו מתקיימים בו, אפשר להגיע רק ע"י הבינו כי הינו בבחינת "פרה אדומה" [וכדלעיל] – מתוך שאיפה לגדלות, אמונה כי יכול הוא, וכי יש בו הכוחות להמית עצמו באוהל, רק כך יהיו דברי תורה מתקיימים בו.

לפ"ז גם הקושיות ה', ו' וז' מתורצות – עניין הוצאת המים מן הסלע באה ללמדנו, כי גם מסלע יבש אפשר להוציא מים רבים – ואין מים אלא תורה.

משה רבינו רצה ללמדנו, כי "מכל סלע" אפשר להוציא מים, לכן אף כאשר דיבר אל הסלע ולא יצא ממנו מים, לא חשב לפנות לסלע אחר, אלא המשיך לנסות להוציא מהסלע מים, כי "כל סלע" מסוגל להוציא מים. וכפי שיצאו מים רבים בהכאתו על הסלע.

משה רבינו מלמדנו, כי כל סלע יבש, וכל אדם מישראל מסוגל בכוחותיו לצאת ת"ח גדול ולהוציא מים רבים להשקות העדה. ואף חטאו של משה נסתבב דווקא בצורה זו ללמדנו את יסוד השאיפה לגדלות.

ולפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי כדי להגיע להיות "משה"- גדול הדור, אפשר להגיע רק בכח השאיפה לגדלות, להאמין כי הינו בבחינת "מלאך"- בעל יכולות בלתי מוגבלות, ומסוגל הוא להתעלות בדרגות רוחניות נעלות עד מאד.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5