רק התורה היא השומרת על עם ישראל – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר (א.ה)

יש להבין, מדוע הוסיפה התורה לכתוב היכן באר משה את התורה -"בעבר הירדן בארץ מואב". מה חידוש איכא בהוספה זו?

ב. ה' אלקינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה. פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי וכו' (א.ו-ז)

יש לבאר כוונת הפסוק!

ג. פנו לכם צפונה (ב.ג)

איתא במדרש רבה (א.יז) – הוי פנו לכם צפונה, א"ר יהודה בר שלום: אמרו לו ישראל: רבונו של עולם, אביו מברכו "על חרבך תחיה" ואתה מסכים עמו ואומר לנו הצפינו עצמכם מפניו ולהיכן נברח, אמר להם: אם ראיתם שמזדווג לכם ברחו לתורה, ואין צפונה אלא תורה, שנאמר: "יצפן לישרים תושיה" (משלי ב).

ויל"ע, כיצד הבריחה ללימוד התורה מצילתנו מיד עשו?

ד. ויתר הגלעד וכל הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה וכו' (ג.יג)

יש לדקדק, דלכאורה עירוב פרשיות יש כאן. בפסוק י"ב מדברת התורה על נחלת הראובני והגדי. אך בפס' י"ג נקטעים הדברים על נחלת הראובני והגדי על ידי תיאור נחלת חצי שבט המנשה הנמשך גם בפסוקים י"ד וט"ו, רק אח"כ משלים הכתוב בפס' ט"ז את עניין נחלת הראובני והגדי. והדבר צ"ב!

ה. עוד יש להבין, מדוע היתה נחלת חצי שבט מנשה גדולה יותר מנחלת שבטי ראובן וגד?

ו. עוד יש להבין, הרי שבט מנשה היו חצי שבט בלבד, לעומת שבטי ראובן וגד אשר היו שבטים שלמים. מדוע א"כ, קדמו להם בנחלה?

ז. עוד יל"ע, העובדה כי משה לא התנה עם שבט מנשה לצאת ראשונה במלחמה כפי שהתנה עם בני גד ובני ראובן, אומרת דרשני!

תשעה באב

ח. משיב חכמים אחור ודעתם יסכל (ישעיה מד)

איתא בגיטין (נו:) אלא בעי מינאי מידי דאתן לך, אמר ליה: תן לי יבנה וחכמיה ושושילתא דרבן גמליאל ואסוותא דמסיין ליה לרבי צדוק וכו'.

וצ"ע, מדוע לא ניסה ר' יוחנן בכל זאת להציל את ירושלים ולבקש מהקיסר את הצלתה (ואם לא היה נענה היה מבקש את ג' הדברים הנ"ל)?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של הגר"י מסלנט זצ"ל באגרת המוסר בעניין כח השמירה של התורה. וז"ל – הנשגב והעיקר בשמוש רפואות התורה לתחלואי היצר, הוא ללמוד בעוז ועיון עמוק היטב, דיני העבירה… מה רב כוחה להשריש לאט לאט קנין רב בנפש…, ויש עוד בחי' רוחנית שהשכל וחושי האדם נלאו להכיר סיבתה, הוא מאמר רז"ל, תורה בעידנא דעסק בה מצלא, ואין חילוק באיזה ד"ת שיהיה עסקו, תצילנו מן החטא, אם יעסוק בענין שור שנגח את הפרה וכיוצא, תצילנו גם מלה"ר… דרוחניות התורה תשמרנו. עכ"ל.

א"כ מבואר – עד כמה גדול כוחה של התורה, אשר שומרת את האדם מכל מיני פגעים רוחניים שונים, ואף מחולאי הגוף הגשמיים – בכח התורה לשמור את האדם מכל רע.

רק בכח התורה אפשר ש"פנו לכם צפונה"- להצפין ולשמור את עם ישראל מחרבו של עשו ומהזדווגות עמו, בכח התורה לשמר את עם ישראל בין ברוחניות ובין בגשמיות.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיא הראשונה מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי בכדי להינצל מבחינת "עבר הירדן בארץ מואב"- מתאוות העוה"ז, ואף מכל פגע גשמי מיד אויבינו, אפשר להינצל רק ע"י ש"הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר"- לעסוק בתורה הקדושה, והיא אשר תשמרנו מכל פגעי האומות ברוחניות ובגשמיות.

לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – באה התורה לרמז לנו, כי רק ע"י "רב לכם שבת בהר הזה"- עסק התורה בשקידה יומם ולילה, "פנו וסעו לכם ובאו הר האמורי"- אפשר להינצל ברוחניות ובגשמיות מפגעי אויבינו הטמאים ולנצחם. כי התורה שומרת ומצילה את האדם ברוחניות ובגשמיות.

לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – אמר להם הקב"ה לישראל – כי רק ע"י שתברחו ותצפינו עצמכם לעסוק בתורה, תוכלו להינצל מחרבו של עשו – בגשמיות, ואף מהזדווגות עימו – ברוחניות. רק ע"י התורה תינצלו ותשמרו מכל רע, זהו כוחה של התורה הקדושה.

לפ"ז גם הקושיות ד', ה', ו' וז' מתורצות – [ע"פ פי' הנצי"ב] מבואר באבות דרבי נתן (סוף פרק כז) "בראשונה היו אומרים דגן ביהודה ותבן בגליל ומוץ בעבר הירדן". דברים אלה מהווים משל לתורה, כמו ששנינו במדרש (פר' תולדות) "ורוב דגן"- זה תלמוד. א"כ, מפורש באבות דרבי נתן כי הדרגה הנמוכה ביותר של כח התורה היתה בעבר הירדן.

ידע משה כי בחסרון כח התורה ישנו ממילא גם חיסרון בשמירת עם ישראל שבעבר הירדן ברוחניות ובגשמיות. לכן השתדל משה ע"ה לשתול בקרבם גדולי תורה אשר יאירו מחשכי ארץ באור תורתם.

מסיבה זו השתדל משה רבינו לרצות את בני שבט מנשה שיאותו לשבת שם, מפני שעם שבט זה נמנו גדולי תורה וראשי ישיבות, כמו שנאמר: "מני מכיר ירדו מחוקקים" (שופטים ה'). והם בתורתם יחזקו וישמרו את העם היושב בעבר הירדן.

על מנת לרצות את בני שבט מנשה להתישב בעבר הירדן, הרבה להם משה בנחלה עד שנתרצו. אף שהיו רק חצי שבט, ומועטים בהרבה מבני גד ובני ראובן.

מעתה מובן היטב סדר הפסוקים: משה רבינו עוסק בחלק זה של תוכחתו בתיאור חלוקת הנחלה בעבר הירדן, באומרו: כי החל לחלוק לבני גד ובני ראובן. אך לא יכול היה לסיים את החלוקה בטרם ריצה את בני מנשה להתיישב שם, למען ישמרו ויחזקו בתורתם את כל העם היושב בעבר הירדן. רק לאחר שנתרצו חצי שבט המנשה לבא לגור בעבר הירדן, המשיך משה רבינו בחלוקת נחלת שאר שני השבטים.

תשעה באב

ולפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – ידע רבן יוחנן בן זכאי כי ניצחון עם ישראל על הרומאים יכול להיות רק בכח התורה. רק ע"י התורה יוכלו להינצל ולנצחם בין ברוחניות בין בגשמיות.

לכן ביקש ר' יוחנן דווקא את יבנה וחכמיה, שושלת דרבן גמליאל ורפואת ר' צדוק – אשר כולן הינן בקשות לשמירת עסק התורה והחכמים העוסקים בה, רק כך תהיה הצלה וניצחון לעם ישראל על הרומאים. [ואין טעם להציל את ירושלים כשאין שם תורה, מפני שאם אין תורה ממילא אין שמירה, ולבסוף היה מפסיד הכל].

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5