——–
על כל אדם להקפיד להתפלל ולקרוא את הפסוקים שבתורה, בנביאים ובכתובים בלשון צחה ונכונה, ולבטא את האותיות והניקוד כדת וכהלכה. (סימן סא סעיף כב)
ביטוי האותיות – בזוהר הקדוש (פנחס רכח ע"א ועוד) מובא שהאותיות מתחלקות לחמש מוצאות הפה. כדלהלן: א, ה, ח, ע, – אותיות גרוניות, שמבטאים אותן מהגרון. ב, ו, מ, פ, – אותיות השפתיים. ג, י, כ, ק, – אותיות החיך. ד, ט, ל, נ, ת, – אותיות הלשון. ז, ס, צ, ר, ש, – אותיות השיניים. (וכן כתוב בספר היצירה)
ומפורש בזוהר הקדוש שביטוי אות ח' אינה כמו כ' רפויה, שהרי אות ח' היא מהגרון, ואות כ' היא מהחיך. וכן ביטוי אות ת' רפויה אינה כמו ס', שהרי אות ס' היא מהשיניים, ואות ת' היא מהלשון. וכן ביטוי אות ג' אינה מהשיניים [כמו ג'ורג'], אלא מהחיך.
וכמו כן יש לבטא את האות ק' בצורה עמוקה, ולא כמו כּ'. וכן אות ט' תהא עמוקה, ולא כמו תּ', וכן באותיות א' ה' ע', יש לשים לב להבדיל ביניהן, שלא לבטא אות ה' כאות א', שאות ה' עמוקה יותר, ואות ע' עמוקה יותר מאות ה'. וכן לא יחליף א' בע' וע' בא', או ס' ושׂ' באות שׁ' ולהיפך. למשל, במקום לומר: "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה", אומר: לְשֻׁשָׁתִי. ובמקום: "שִׁיר הַשִּׁירִים", אומר: סִיר הַסִירִים. (ה שצט)
כדברים אלו מבואר בכמה מגאוני אשכנז, הגאון מהר"י יוזפא בספרו נוהג כצאן יוסף, הגאון יעב"ץ בסידורו בית יעקב, הגאון ר' יחיאל יעקב וינברג בשו"ת שרידי אש, הגאון מהרי"א הענקין בספרו עדות לישראל ועוד. ובשו"ת דברי יוסף להרה"ג רבי יוסף שווארץ, כתב, לדעתי נראה ברור שהברת הספרדים היא הנכונה, כי הם לא הלכו כל כך בגולה מדחי אל דחי, כי אם בחורבן בית שני באו משם לספרד עד גלות הארץ במשך יותר מאלף ושלוש מאות שנה, ולא שינו הברתם אשר הביאו עמם, ואשר השתמשו בה אבותינו בירושלים ובבית המקדש ובכל ארץ ישראל. וביותר הברת אנשי עדות המזרח בבל וסוריה ומצרים, אשר לא נפסק הישוב מהם בכל הדורות. מה שאין כן האשכנזים שהלכו בגולה מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר, גולה אחר גולה, בארצות פזוריהם, ולכן היתה סיבה שנשתבשה הברתם ולשונם, כי נתערבו בגוים רבים, וילמדו מהברתם ולשונם, וישתמשו גם בלשון הקודש כדרך הברת לשון העמים. וראיה לזה מבראשית רבה, רבי מאיר אומר "והנה טוב מאד", טוב מות, וכן היה דורש רבי שמעון בן אלעזר. ומוכח שביטוי אות ת' כהברת הספרדים שדומה קצת לד', אבל לפי הברת האשכנזים שאות ת' דומה לס', אין שום מקום לדמות מילת מאד למילת מות. עיין שם שהאריך בעוד ראיות. וכיוצא בזה כתב בשו"ת בית רידב"ז לגאון רבי יעקב דוד וילובסקי: "וקרוב לומר שהמבטא של לשון הקודש אצל בני ספרד מתוקנת יותר, יען שאנחנו בעוונות הרבים נדדנו כמה פעמים מגולה אל גולה, גלות אחר גלות יותר מכם, על כן יש להאמין שהמבטא של לשון הקודש אצלכם מתוקנת הרבה יותר". (יביע אומר חלק ו סימן יא)
הרבה פעמים מחמת הביטוי השגוי, נמצא שהוא מחרף ומגדף ח"ו! [כגון, במקום לומר: נפשנו חכתה לה', אומר: הכתה, ח"ו. ובמקום לומר: וקדושים בכל יום יהללוך סלה, אומר: יאללוך, וכן במקום לומר: ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון, אומר: מארה, וכן במקום לומר: יאר ה' פניו אליך, אומר יער, שלשונות קללה הן ח"ו. ובמקום לומר: אתאנו לחלות פניך, אומר: לכלות, ח"ו. וישנן עוד הרבה דוגמאות כיוצא באלו.]
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…