——–
ב. ככל האמור אנו רואים בספרות הקדומה ביותר שנמצאת לפנינו, שה' אחד ובאחדות גמורה, עוד מזמן הבית, וכן הלאה, דבר המוכיח שכן הוא בקבלה בעם ישראל דור אחר דור. שהנה העיד יוסף בן מתתיהו שחי בזמן חורבן בית שני [שהעיד את קורות הימים בספריו, ואת אשר ראו עיניו, ונמצאו דבריו מכוונים לאמת, כגון בתארו את מידות בית המקדש לפרטי פרטים, כפי שמדדו היום הארכיאולוגים את חפירות הבית. והראשונים הביאו ממנו ראיות רבות, והוא נודע כגדול ההיסטוריונים], בספרו יוסף בן מתתיהו נגד אפיון (ח"ב אות טז) אחר שהרחיב אודות היחוד השלם, כתב שאלה הדברים "ידועים הם לכל" [ישראל], הדבר הראשון הוא על אודות האל', כי הוא על הכל, ובכל מקום כבודו. הוא שלם ותמים. הוא היוצר והמחיה את הכל. הוא ראשון ואמצעי וסוף כל דבר. הוא גדול בכל מעשיו, ונורא בכל פעולותיו. ומרומם בכחו ובגבורתו. אבל אי אפשר להשיגו ולהעריך את גדלו ותפארתו. ואין כל תואר לשערהו. לשון איש קצרה מלהביע, ולבבו לא יוכל להבין צורתו וצלמו. ואין נכון להעלות במחשבה תמונה או תבנית לאל, כי הוא רואה ואינו נראה וכו'. עד כאן לשונו. הנה לנו שקבלה היא ביד כל ישראל, עוד בזמן חורבן בית שני "וידועים הם לכל" שלימות אחדותו. וכך גם הסרת ההגשמה מבוארת לאורך תרגום אונקלוס, שהיה בסוף בית שני, והיה נקרא בבתי כנסיות בכל ישראל בכל שבת. וכן הוא בבראשית רבה (פרשה כז,א), ובזוהר (בריש האדרא, פרשת נשא ארור האיש וכו', ובפנחס דף רנז ע"ב ואית למנדע וכו', ובדף רנח אוף הכי נשמתא וכו') ובתיקוני הזוהר (בהקדמה, בפתח אליהו) ובזוהר חדש (דף נה), והרי לפנינו שכן היתה ההסכמה בכל ישראל עוד מזמן הבית.
וכן הלאה מופיע הדבר בספרי הראשונים, שהיחוד השלם קבלה היא בידנו, ככתוב ברס"ג בהאמונות והדעות (מאמר ב אות ט) שקבלה היא בידנו, וכן כתב החובות הלבבות (בהקדמה ד"ה ואני שאלתי) ורבנו אברהם בן הרמב"ם בקונ' מלחמות ה' (הוצאת מוסד הרב קוק) וזה לשונו, שזהו יסוד הדת ומוסכם אצל כל החכמים בדורות הקודמים, ואין בו ספק אצל אחד מבני ישראל, מקצה המזרח ועד קצה המערב בכל יושבי ארץ ישמעאל וכו'. והרמב"ן באיגרתו לחכמי צרפת (נדפסה בכתבי הרמב"ן מוסד הרב קוק ח"א עמ' שמט), ובספר צידה לדרך (מאמר א כלל א פל"ג ד"ה מציאות האל) אבל אמונתנו וקבלתנו האמיתית, כמו שמסרה לנו משה אדון הנביאים, כי השם יתברך מצוי ומשגיח, והוא אחד ואינו גוף, ולא בעל תמונה, וכי חידש העולם בכלל וכו' עיין שם. וכיוצא כתב הרמב"ם (קריאת שמע פרק א הלכה ד) שהיא מסורת בידינו וזה לשונו, הקורא קריאת שמע, כשהוא גומר פסוק ראשון אומר בלחש ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, וחוזר וקורא כדרכו ואהבת את יי' אלהיך עד סופה. ולמה קורין כן, מסורת היא בידינו, שבשעה שקבץ יעקב אבינו את בניו במצרים בשעת מיתתו, ציום וזרזם על יחוד השם, ועל דרך ה' שהלך בה אברהם ויצחק אביו, ושאל אותם ואמר להם בני, שמא יש בכם פסלות, מי שאינו עומד עמי ביחוד השם, כענין שאמר לנו משה רבינו פן יש בכם איש או אשה וגו'. ענו כולם ואמרו, שמע ישראל יי' אלהינו יי' אחד, כלומר, שמע ממנו אבינו ישראל, יי' אלהינו יי' אחד. פתח הזקן ואמר, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. עד כאן לשונו. ועוד ראה בדברי הרשב"ץ (הקדמה אות ו עמ' כד). וכן מבואר במהר"ל בספר גבורות השם (הקדמה שניה), ועוד ראה בזה לעיל בחלק ההלכה (סימן א סעיף טו אותיות ג-ו) שהבאנו עוד ראשונים שכתבו שכן קבלה היא בידנו, איש מפי איש, עד משה במעמד הר סיני שהבורא אחד בתכלית האחדות, עיין שם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א
הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…