——–
(המשך מאמר צב)
הברכה והקללה
"אל תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה" (קהלת ז, י)
עברה עליך תקופת שנים יפה ושלווה, ולפתע קרסה השלווה ובמקומה נחתה עליך תקופה טרופה וטורדנית, המטרידה ומשבשת לא רק את אורח החיים הנורמלי שלך, אלא גם את עבודת ה' הנמנעת ממך מעתה מלעשותה באותו יופי וישוב הדעת כמקודם.
במצב שכזה לאדם נדמה, וכי לא טוב יותר לוּ הייתי כמקודם, עובד ה', עוסק בתורה מתוך יישוב הדעת, מתפלל בכוונה, ולשם מה באתה עלי הצרה הזו של מצוקת הטרדת מחשבות דמיוניות וטיפשיות, מה חטאתי ומה פשעתי כי באה עלי צרה זו, ומה תועלת יצא לי ממנה, הלוא רק הפסד תורה ומצוות, מתח, עצבות, אווירה עגומה אצלי ואצל כל הסובבים אותי, ועוד השלכות מתסכלות שלכאורה לא יוצא מהם שום דבר טוב.
שלמה המלך ע"ה מלמדנו, שלעולם לא יאמר אדם: "מה היה – הלוא – הימים הראשונים היו טובים מאלה", אלו אינם דברי חכמה, "כי לא מחכמה שאלת על זה".
"ראה אנכי נותן לפניכם היום את הברכה ואת הקללה" – עלינו להאמין שהברכה על כל אופניה והקללה על כל אופניה היא מהבורא הנותנה באופן הצודק ביותר, שדוקא בכך יגיע אדם לשלימותו.
יסוד הסבל שלנו נובע ממרדנות ועקשנות, איננו מוכנים להתבטל לרצון ה'.
מי אמר לך שלהקב"ה יש לו יותר נחת מעבודתך אותו בימים הראשונים, שמא, ומסתמא כך, יש לו נחת ממך דווקא כעת, כעת כשהינך מתמודד ומתאבק על כל פרט ופרט באורח חייך, ונזקק אתה לתפילה ולאמונה להמשך קיומך המינימלי, ונוטרלת מכל ביטחון עצמי, ונאלצת לבוא למצב של תלות בהקב"ה על כל פרט ופרט ממהלך חייך, אולי בזה יש נחת להקב"ה הרבה יותר.
ויותר נכון הוא מבלי לחקור אימתי היה להקב"ה יותר או פחות נחת, עצם העובדה שעתה הינך במצב זה ובנתונים אלו, אין ספק שעתה חפץ ה' בכך שתעבדהו באופנים שאתה נתון בהם עתה, ורצונו שתתמודד בנסיונות שלך של עתה.
וכידוע שהבורא מנסה לברואיו בכל מיני אופנים, ופעם היו נסיונותיך לפי נתונים של פעם, ועתה בנתונים של עתה.
הקב"ה החליט בחכמתו לדרוש ממך תפקיד המתאים למצבך היום, למה תתעקש לסרב ולרצות ולחזור לתפקידך הקודם.
חייל נאמן שהופקד בתפקיד מסויים בחיל היבשה או הים, אם יתמרד ויחפוץ לתפקד דווקא בחיל האוויר – חייל נאמן ייקרא?! הלוא זהו חייל סרבן, עם כל המחשבות הטובות שיכולות להיות לו שבחיל האוויר יוכל לפעול יותר.
הילכך, אם הקב"ה סגר עליך את חיי הרווחה לחיות מעתה בנתוני מצוקה, סימן ברור שרוצה הוא כעת את עבודתך בתנאים כאלה דווקא, ואף שעולה הדבר במיעוט תורה ועבודה, בלבול וטרדות מתח ועצבות, מי אמר לך שזה עתה רוצה הקב"ה את דפי הגמרא שלך מתוך נחת ושלווה, חייב אתה לחשוב אחרת – טוב לו דף אחד כעת שלך מתוך טירוף ובלבול מאלף דפים של יישוב ושלווה, מי אנו שנשכיל להבין לחשוב על מצב שונה מהתפקידים שמטיל עלינו הבורא במהלך חיינו.
לסיכום!
אשרינו שיש לנו אמונה, עם אמונה אפשר לעבור את הגשר המסוכן של העולם, שכולו "גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל", ואת הפחד לא ניתן להסיר אלא באמצעות האמונה, שפירושה התבטלות לרצון ה', באמונה מלאה ללא שום חשדנות וחששנות באמינותו של הבורא, ניתן לחזור לאט לאט לרוגע ולבריאות הנפש.
המאמין, כשמותקף הוא בשטף מחשבות טורדות למיניהם, שוכב לו ברגיעה ואומר: "ריבונו של עולם, אם בעיניך טוב כך, בעיני כמו כן טוב".
אם בעיני הקב"ה שחפץ בתיקוני נשמותיהם של בניו, ובורר להם סוגי יסורים כפי תיקונם, מי יבוא אחר המלך להרהר אחריו, וכי כשרופא מוסמך נותן לך תרופה, מסוגל אתה לומר לו: אדוני הרופא, לדעתי עליך לתת לי סוג תרופה אחרת?! בוודאי שלא תעיז לומר לו כזאת, ולמה אם כן מחווה אתה דעתך כלפי הנהגת הבורא, ומערער אתה על אופן רפואתו אותך?
ישנם אנשים שלצורך תיקון נפשם צריכים המה ליסורי גוף למיניהם, וישנם כאלה הנזקקים ליסורי נפש, והכל תלוי בשיקולו של תמים דעות המנהיג עולמו בהנהגת "מידה כנגד מידה".
הבורא המייסר בגוף הוא המייסר בנפש, וכשם שביסורי גוף קל לך להבין ולהאמין כי כל דעביד רחמנא לטב, כן ביסורי נפש עליך להאמין שזה לטובה עם כל ההפרעות בעבודת ה' הכרוכות ביסורים אלה.
וכי גלות מצרים שנועדה להכניס את עם ישראל לכור הברזל, לצרף אותם ולזככם לקראת מתן תורה, לא היתה כרוכה באובדן הרוחניות שלהם, הלוא במצרים שקעו במ"ט שערי טומאה, וכי חלילה התיקון לא נעשה, בוודאי שנעשה התיקון וההכנה בגלות מצרים לתקנם לקראת מתן תורה. כמו כן גלות בבל שהיתה למשך שבעים שנה בין בית ראשון לבית שני, וכי לא היתה כרוכה במעידות נוראות, הלא אז נשאו ישראל נשים נכריות ושכחו את כל התורה במשך תקופה זו, עד שהעלם עזרא ולימדם את כל התורה מחדש.
וכן בגלות הארוכה זו שאנו בה עד היום, וכי לא כרוכה גלות זו במעידת התבוללויות וירידה רוחנית תהומית, ובכן, היעלה על הדעת שתיקון הגלות לא עושה את שלו, אלו הם חשבונות של הקב"ה העמוקים מבינת אנוש. צריכים להבין, אצל הקב"ה אין מושגי "כשלון" חלילה, אין לחזור אחורה, כל מעשיו מעשי התקדמות קדימה לצורך התיקון באיזה אופן שנעשה, ואם הקב"ה ראה בגלות כפתרון והכשרה לקראת הגאולה, בוודאי הגלות מביאה למטרה זו, וכנא' (דברים ד, ל,): "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלוהיך". ואכן בוודאי אם היינו זוכים להביא לעצמנו את התיקון בדרך היפה, דהיינו בדרך שמירת תורה ומצוות, בודאי היה עדיף לנו, ומשלא זכינו, נצרך שנבוא לתיקון בדרך מכוערת, דהיינו לרדת למעמקי הטומאה ומשם לעלות, והוא בבחינת האמור (במד"ר מסעי, כג, ט): "כשם ששמי מתקדש על ידי אותו שעמי כך שמי מתקדש על ידך", וזה נאמר גבי הפרים שהקריב אליהו הנביא בהר הכרמל, וסרב להיקרב הפר שעלה בגורל לנביאי הבעל, ואז לחש לו אליהו הנביא, כשם ששם שמים מתקדש ע"י הפר לה' כן שם שמים מתקדש אף על ידו. ועל אותה בחינה, כשיהודי קורא לה' משברון לבו וזועק במר נפשו לה' מתוך החושך והאפילה שהוא שרוי בה, יתכן ושווה לו להקב"ה זאת כמו כל אילי נביות שיביא לו מתוך רוגע ושלווה. א"כ כשם שמתקדש שם שמים ע"י האדם כשעובדו מתוך רוגע ושלווה, כן מתקדש שם שמים מהאדם העובדו מתוך קושי וטירוף.
כמובן שהדברים עמוקים, ואסור לנו לחקור בהם, אולם המוטל עלינו להתבונן מהם לראות עד כמה בינתנו דלה ועניה מלהבין אורחותיו ודרכיו.
כך שלא נותר לנו אלא רק לקבל בהכנעה דין שמים, ולזעוק ולהתפלל מקירות לבנו לה' שיצילנו מחבלי משיח הקשים בהם אנו שרויים, ולהתחנן שנצא מהם ללא עוון וללא חטא.
ומניסיוני עם הרבה שסבלו מסבל נפשי, שבהתמדת האמונה והתפילה זכו לגדולות, כלומר להיות מורי דרך לרבים, מנוסים, אנשי מלחמה מנצחים, שבבוא הזמן רבים הם שנהנו מהם עצה ותושייה, ובפה מלא הודו ואמרו לבוראם: "אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני" (ישעיה יב, א).
בהמשך מאמר זה נעסוק בעוד גוון שמצא לו היצר מקום להצטדק בו ולבלבל את הצעיר בעבודתו, והוא מה שנקרא "כפייתיות", ונביא בזה כמה עצות נפלאות ממרן "הסטייפלר" זצוק"ל.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…