פרק ג – פסוק יג – מגילת הסתר

——–

{וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז:}

כאן מבואר רוע הגזירה שהיתה על עם ישראל. שהמן דאג שהספרים יגיעו אל כל מדינות המלך, שלא תהיה מדינה אחת שלא יגיעו אליה האגרות, וגם שלח את האגרות על ידי רצים, למהר ככל היותר את קבלת האיגרות בכל המדינות. וכנראה היה מודע לכך שאחשורוש הפכפך (מגילה ט"ו ב'), ויכול להיות שפתאום ישוב ממחשבתו לאבד את היהודים, ולכן דאג שהאגרות ישלחו באופן המהיר ביותר ושלח את האיגרות על ידי רצים מהירים, כדי להיות בטוח בכלַית העם, "כי כְתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב" (לקמן ח' ח').

ובאגרות היה כתוב מפורש, "להשמיד להרוג ולאבד". בלא אפשרות של כוונה אחרת, שלא יחשבו מקבלי האיגרות שכוונתו לעשות להם רעה להלחם בהם סתם, ודי, או רק לבזבז ממונם, אלא שיֵדעו בודאות שכוונתו להכחידם לגמרי מעל פני האדמה.

"את כל היהודים". כדי שלא יחשבו מקבלי האגרות שאולי המן מתכוון להשמיד רק חלק מסוים מהעם כגון רק את האנשים הצעירים שהם מסוגלים לעשות מלחמה, ולכן המן רוצה להורגם, בשביל שלא יקומו להלחם עִמו ביום מן הימים. או אולי רק את הנערים – והזקנים (אבל לא את הטף והנשים), שגם הזקנים יכולים לעזור לצעירים לעשות מלחמה כגון שיעזרום בשמירת כלי המלחמה ומאכלם, ובהובלת הפצועים בעגלות לבתי רפואה, ועוד תועלויות, מה שטף ונשים לא יוכלו לעשות. וכיון שהנשים והטף לא יוכלו לעשות מלחמה כלל, אותם לא צריך להרוג. או יחשבו שצריך להרוג את הנערים, הזקנים והטף, בשביל שלא תהיה המשכיות לעם, אבל את הנשים לא יצטרכו להרוג. כיון שבזה שיכלו הטף ח"ו כבר לא יתכן המשך קיום העם. ובשביל למנוע כל כוונות בדברי האגרות, שהגויים לא יפרשו פירושים כאלו, כתב מפורש בלשון שלא מתפרשת באופנים אחרים: "את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים".

"ביום אחד". מה שרצה לעשות זאת ביום אחד בלבד, שבזה ירויח שלא תיתכן אפשרות הצלה לאלה שינסו להתחכם. שיהא אולי מי שינסה לשכנע את הגויים שישאירוהו בחיים עוד יום אחד בלבד (שהרי אין יום מיוחד לגזירה), ובניתים ימלט על נפשו אל עיר אחרת ששם כבר הרגו את היהודים, ולא ירגישו בבא אליהם היהודי שיברח מעירו. ועוד כמה אופנים אחרים שבהיות הדבר משך כמה ימים ולא ביום אחד, יברחו היהודים מתחת ידי הגויים, שהרי לא כולם רצו להורגם בגלל שנאתם אליהם, אלא יש כאלה שעשו זאת רק בגלל הממון, (וכמו שיתבאר לקמן בס"ד). וא"כ אפשר לשכנעם שלא ימהרו להורגם. וכך יצליחו היהודים להערים על הגויים ולהתחמק מתחת ידיהם. אבל כשזה נעשה ביום אחד, לא יוכלו לברוח באיזו התחכמות.

"בשלושה עשר לחדש שנים עשר". דוקא בתאריך הזה, ולא ביום אחר, כיון שכך ראה לפי חוקי המזלות, שאותו יום יצליח במזימתו הרשעה.

"הוא חדש אדר". מה שהמן פירש באיגרות חדש אדר, ולא הסתפק במה שאמר "חדש שנים עשר", בגלל שחשש שאם יאמר רק "חודש שנים עשר" יוכלו לחשוב שהכוונה לחודש השנים עשר מיום קבלת האגרות (שיתקבלו בחודש ניסן), וזהו לפחות חודש אחד אחר התאריך המיועד (ואז הזמן כבר לא מסוגל כמו אותו תאריך שקבע). ולכן כתב במפורש הוא חדש אדר, שהוא חודש שנים עשר לפי התאריך, ולא למנין אחר. כל זה הראה על מימוש זממת המן (לפי המזלות).

"ושללם לבוז". ועוד עשה המן הרשע פיתוי לכל האומות, שאף מי שלא היתה שנאה עזה לעם ישראל יוקדת בו ולא היה חפץ להשמיד את עם ישראל, מכל מקום יעשה זאת בשביל רווח הממון, שברור שכל אחד שהיה הורג יהודי, יקח ממנו את כספו ועושרו. וגם המן הסכים עם זה. וכך יִמַשְׁכוּ כולם להרוג את עם ישראל ח"ו, ואפילו אם לא בשביל שנאתם, אלא רק בשביל שיקבלו את ממונם. ובזה היה ברור מראש שהגויים יחפצו להשמידם.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) להרב ישראל בן ישי הכהן שליט"א לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5