פרק ג – פסוק ז – מגילת הסתר

——–

{בַּחדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָר הוּא חדֶשׁ אֲדָר:}

"בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש". לעיל (ב' ט"ז) מבואר שאסתר נלקחה אל אחשורוש בשנת שבע למלכותו, והיה איפה מספיק זמן בשבילה שתתרגל בבית המלכות, שכשתצטרך לדבר עם המלך, לא יקשה עליה כל כך. ובאמת אף על פי שעברו כמה שנים, היה לה קשה לדבר עם המלך, ופחדה לגשת, [כמו שכתוב במזמור שבתהילים "אלי אל למה עזבתני" (פרק כ"ב), שנאמר על אסתר (מגילה ט"ו ב'), ושם מבואר גודל הפחד שהיה לה "כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי, היה לבי כדונג נמס בתוך מעי וכו'"], קל וחומר אילו לא היתה מתרגלת אצלו, שלא היתה מסוגלת לדבר עמו. ולכן, הקדים הקדוש ברוך הוא ביאתה אל בית המלכות, ועד שהמן הפיל פור, כבר היה שנת שתים עשרה למלכות אחשורוש, ועבר זמן רב, ויכלה לגשת אל המלך.

"הפיל פור, הוא הגורל, לפני המן, מיום ליום, ומחדש לחדש שנים עשר, הוא חדש אדר", כל מהותו של נס פורים, היה נס הגורל, ואכן שמו של החג מעיד על עצמו "פורים" על שם הפור. והטעם, כיון שהמן היה מכשף גדול, ורצה לכוון זמן שמתאים על פי המזל שיוכל להצליח בו, ולכן עשה גורל. ובאמת, מצד המזל, לא הוכחש המן, ונפל לו תאריך שהיה יכול להצליח במזימתו. ואל תאמר שהמן הרשע טעה בימים ולא כוון את היום המדויק ולכן לא הצליח, לא כן הוא, שהרי הגורל היה גם כן על הימים, איזה יום הכי מסוכן לישראל. ואף על פי שהמן היה להוט לקיים מזימתו השפלה, מכל מקום כיון שהגורל הראה על תאריך מסוים, היה מוכרח להמתין עד אותו זמן, אפילו שזה היה לאחר אחד עשרה חודש. רואים מכאן את גודל הסכנה, עד כדי כך שהמן הסכים לחכות כל כך הרבה זמן, כיון שבזמן יותר קרוב לא היתה מובטחת לו הצלחתו. אבל באותו תאריך היה בטוח שיצליח. וגם נוכח מצד החודש עצמו שהוא זמן מתאים לקיום זממתו ביהודים, שהרי הגורל הראה על חדש אדר, וחדש זה, אין בו מעלה מיוחדת או חג מסוים שזכותו תועיל להם, שהרי חודש אדר עד לפני אותו זמן היה חודש רגיל, ולא עוד אלא שהיה חודש מוּעַד לרעה מצד מזלו. ולכן שמח המן על תאריך זה, וחכה שיגיע אותו זמן, אפילו שהיה מרוחק מאותה עת שהיו עומדים בו. ולעיל הבאנו מדברי רבותינו, שידע המן שבאותו חודש נפטר משה רבינו עליו השלום. [ושאלני ת"ח חשוב שליט"א, שהרי בגמרא משמע שחודש אדר הוא חודש טוב ליהודים? שהגמרא אומרת שהמן לא ידע שבאותו חודש נולד משה. אך זה יבואר על פי המפרשים (ע' ספר "ישועה גדולה" לר' יהונתן איבשיץ זצ"ל בפסוק זה ובעוד מפרשים) שכונת הגמרא שהמן טעה בחשבון, שהוא חשב שחודש אדר הוא טוב בשבילו בגלל שמרע"ה ניפטר באותו חודש, ולא ידע שאז גם נולד מרע"ה, וממילא חשבונו מוטעה. אבל מצד המזלות צדק, שהם הורו לו שחודש אדר מועד לפורענות ח"ו. וכן מוכח מלשון הגמרא: כיון שנפל פור בחודש אדר, שמח שמחה גדולה. אמר נפל לי פור בירח שמת בו משה, ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד. עכ"ל הגמרא. משמע ששימחתו היתה על מה שהגורל נפל בזמן שחשב שהוא טוב בשבילו מצד מיתת משה. ובזה טעה]. כל זה הראה לו על מימוש זממתו ח"ו, ולכן אחר כך כששלחו את האגרות, כבר היה בטוח למעלה מכל ספק שתֵעשה מחשבתו הרעה, וכבר היה מוכן לעשות משתה עם המלך אחשורוש (כמבואר בהמשך המגילה). ולא היה צריך להמתין לראות בפועל את מה שיֵעשה, שמצידו היה הדבר כבר כאילו נעשה.

והנה, עם כל זה, לבסוף, המן ניתלה, והיהודים ניצלו, ואדרבה, הם בעצמם התנקמו באויביהם, וזה היה נגד המזל ממש, ומעל הטבע לגמרי! שמצד המזל, כאמור, התאריך היה מוכן להרע לעם ישראל ח"ו. וגם מצד הטבע, אחר שליחת האגרות, היה הדבר בגזירת המלך, ועוד, שנישלח אל הגויים צמאי הדם וצמאי הממון, (וכמו שיתבאר לקמן כל זה באורך אי"ה), ואף על פי כן הכל התהפך מן הקצה אל הקצה!

וזו אחת הסיבות שלובשים מסכה, על שם ונהפוך הוא, כיון שזהו עיקר הנס שנעשה בפורים, ולכן שמו של חג זה הוא על שם הפור. ובאמת שצריך להבין למה כל כך נפלא הדבר, הרי פשוט שהשם הוא כל יכול? אלא, כיון שעם ישראל היו אותו הזמן במצב הסתר פנים, והיו בגלות, והיה רחוק הדבר שיעשה להם נס של הארת פנים כל כך גדולה. והנה אף על פי כן, בתוך אותה חשיכה גדולה ראו לפתע אור גדול, ולא רק שהיתה תשועה אלא גם היה נגד הטבע ממש (וכמבואר). ולכן ראו בזה עם ישראל נס גדול מאד, ולכך קבעו את פורים.

ועוד פלא גדול היה במעשה המגילה, שאחת מהטענות שטען המן הרשע לאחשורוש (כמבואר בחז"ל) – בתחילה כשאחשורוש לא הסכים למזימת המן הרשע ואף על פי שאחשורוש שנא את היהודים בליבו, וזאת משום שאחשורוש ידע שהקדוש ברוך הוא עמהם, וכל מי שמנסה להצר להם – נופל, כפרעה, סיחון וסיסרא, וכל מי שניסה. ולכן לא אבה להלחם בעם ישראל. אבל המן הרשע טען לו טענה כזו: שמאז שגלו, אלוקיהם עזבם. וכמו שהחריב בית קדשם והגלם וכו', ולכן ניתנה רשות להלחם עמהם. ואחשורוש הרשע הסכים לו (רק שלא רצה בעצמו לעשות כן, שסוף כל סוף פחד קצת), ולכן אמר לו – הרשות נתונה לך לעשות בהם מה שתירצה.

ופתאום, הראה הקדוש ברוך הוא לכל העולם כולו שהוא יתברך נמצא עִם עם ישראל, ועוזר להם ומושיעם, ומסייעם נגד המריעים להם. אם כן היה בזה נס עצום מאד וטובה גדולה לעם ישראל. ולכן קבעו היהודים את אותו נס לקבע, בזמנם, לכל הדורות, ובכל העולם. שרואים שהגם שישראל נמצאים בגולה, השם יתברך איתם, ואוהבם. ומה שלפעמים רואים שהגויים מצֵרים להם, זה בגלל העברות שבידם שלא שבו מהם בתשובה, אבל ודאי הוא שהקדוש ברוך הוא תמיד עוזרם ומושיעם, וחפץ בטובתם.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) להרב ישראל בן ישי הכהן שליט"א לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5