פרק א' – פסוק יא – מגילת הסתר

——–

{לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת יָפְיָהּ כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא:}

עצם מה שאחשורוש שלח לקרוא לושתי כשרק כתר מלכות בראשה, להביאה לפני כל השרים, זהו שגעון נורא שלא נשמע כמוהו מעולם. וכל זה היה משמים בידי ההשגחה, בכדי שושתי תמאן לבוא בגלל שפרחה בה צרעת ולא רצתה להתבזות לפני כולם. ואז, כשראתה שאינה יכולה להגיע, הצטערה. וכשראתה גם שנשלחו אליה סריסים כאלה שממונים על המהומות וההפגנות, כעסה מאוד, ולא רק שמיאנה לבוא, אלא גם שלחה לאחשורוש דברי גנאי, ולכן נתקצף עליה ביותר. כלומר, היו שני דברים בסיפור של הזמנת ושתי. א. ששלח אליה סריסים הראוים להביא אסירים, ולא את מי שראוי לשלוח למלכה. ב. שפרחה בה צרעת. ואם רק היה שולח אליה סריסים שאינם ראוים לה (אבל לא היתה פורחת בה צרעת), אמנם היתה כועסת על כך, אבל היתה באה, כיון שגם היא היתה מרשעת גדולה, ורצתה להחטיא את היהודים. רק כיון שהצטרעה, לא רצתה להתבזות לפני כל השרים, ולא באה. ומאידך, אם רק היתה מצטרעת, אבל לא היה שולח אליה סריסים כאלו, בודאי שלא היתה שולחת לו דברי גנאי, והיתה רק ממאנת לבוא, אבל לא היתה כועסת עליו, והיתה רומזת לו שלא העת להגיע עכשיו. אבל כיון שגם שלח אליה סריסים לא ראויים, נתבזתה לעיני כל נשות המשתה, מפני ששלח להביא אותה כאילו היא אסירה. וזה הקציף אותה מאוד, ולכן שלחה לו דברי גנאי, והזכירה לו שהוא היה שומר הסוסים של אביה, ועוד אמרה לו שאבא שלה היה שותה יין בשיעור ששותים אלף בני אדם ולא היה משתכר, ואחשורוש שתה רק את יינו והשתכר (מגילה י"ב ב'). ובזה רצתה להראות לו שהיא יותר חשובה ממנו, ואין לו מעלה אלא רק מצידה, שהיא מזרע המלוכה, ולכן אין לו להתגאות עליה. ואם אינה רוצה לבוא להזמנתו, לא תבוא, ולא יוכל לכפות עליה, מכיון שחשבה במה ששלח אליה סריסים אלו, שרוצֵה להראות לה לפני כולם איך שהוא יכול לכפותה בעל כורחה לבוא אליו, ולכן השיבה לו שהוא לא כלום לעומתה, שכל גדולתו זה בזכותה – שאביה היה מלך, ואחשורוש לא בא מזרע מלוכה (מגילה י"א ב' ורש"י שם ד"ה שמלך). וכששמע אחשורוש איך שביזתה אותו נתקצף מאוד, עד שלבסוף הרגה. ומשמים סיבבו כל זה, בשביל שתבוא אסתר ותמלוך במקומה, ותושיע את עם ישראל בעתיד.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) להרב ישראל בן ישי הכהן שליט"א לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5