פסוקי דזמרה

——–

אשריו ואשרי חלקו – אמר רבי יוסי: "יהא חלקי בעולם הבא, עם הקוראים פסוקי דזימרה בכל יום". (שבת קיח ע"ב)

דרש רבי שִׂמְלַאי: "לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואחר כך יתפלל". לכך תקנו חז"ל לומר פסוקי דזמרה קודם העמידה, שבה אנחנו מבקשים צרכינו. (ברכות לב ע"א. טור)

אופן קריאתם – כתב בספר ארחות חיים: אותם בני אדם שאומרים פסוקי דזמרה במרוצה, לא יפה עושים, שמקצרים בשבחו של מקום בשביל שמאריכים בבקשת צרכיהם לאחר מכן בעמידה, היש מושל שיתרצה בכך?! (בית יוסף סימן נא)

כתב הרמב"ם (תשובות סימן רסא): קריאת הברכות או הזמירות בחיפזון ומהירות, הרי היא טעות גמורה, ומי שאינו מוכיח החזנים על זאת, חוטא, משום שכל אלו הסוגים של עבודת ה' בדיבור, אין הכוונה אלא שיחשבו בהם כשיאמרום, ויכוון אומרם את לבו, וידע שעם אדון כל העולם מדבר בהם, בין שיבקש ממנו או יודה לו וישבחהו או יתאר פעליו וחסדיו או יתאר נפלאותיו בברואיו ויכולתו. וכיצד מותר למהר בזה ולהסיח הדעת ממה שנאמר. ומי שאינו יודע מה הוא אומר ואינו מבינו, הרי הוא כמו התוכי והשוטה החוזרים על המילים שבני האדם לימדום. ע"כ.

פסק מרן בשלחן ערוך (סימן נא סעיף ח): "אין אומרים הזמירות במרוצה, כי אם בנחת". ולא ידלג שום תיבה ולא יבלע, אלא יוציא מפיו כאילו מונה מעות, ויתבונן במה שאומר, ויכיר בנפלאות ה'. (משנ"ב סימן נא סק"כ, סימן א סקי"ג)

הנה לנו כמה עוררו חז"ל על אמירת "פסוקי דזמרה" בנחת, בנעימה והתבוננות. והמציאות מוכחת שהמתבונן באמירתם, אי אפשר שלא יתלהב ולא תתפעל נפשו. למשל כשאומר: "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. הוֹדוּ לוֹ בָּרֲכוּ שְׁמוֹ, כִּי טוֹב ה' לְעוֹלָם חַסְדּוֹ…", "אֲהַלְלָה ה' בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי… אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹהָיו…", "עֱנוּ לַה' בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר… רוֹצֶה ה' אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ". היאך אפשר שיאמרם בהתבוננות – וישאר אדיש?!

פלא גדול באמת

זהו הפלא הגדול ביותר, שהתפילה שכל כולה שירות ותשבחות של דוד המלך ע"ה, שהיה כולו הודאה וזמרה, היא נאמרת בדרך כלל במרוצה ובקריאה חד גונית, והאדם לא שם לב לכך שהוא פשוט סותר את עצמו: הוא קורא לכל העולם לזמר לה' ולשיר לו, כמו שכתוב: הודו לה'! קראו בשמו! הודיעו בעמים עלילותיו! שירו לו! זמרו לו! שיחו בכל נפלאותיו! ועוד ועוד – והוא בעצמו אינו שר לה'!

או שהוא קורא לכל העולם ואומר: הריעו לה' כל הארץ – והוא אינו מריע לה' כלל, אלא לוחש במרוצה את מילות התפלה. או שאומר: עבדו את ה' בשמחה, ועבודה – זו תפלה שצריכה להיות בשמחה. נמצא שהוא קורא לכל העולם לעבוד את עבודת התפילה בשמחה, והוא בעצמו אינו מתפלל בשמחה.

או שאומר: ברוך שאמר והיה העולם! ואינו שם לב, שצריך לברך את ה' – רבונו של עולם! תודה! כמה טוב שבראת את העולם! תודה רבה לך ה' שבראת את העולם! איזה עולם יפה בראת, איזה עולם נפלא, תודה רבה… ברוך שאמר והיה העולם! (שעריו בתודה 62)

כתב בספר חסידים (סימן יח): שורש התפילה, שמחת לב בהקב"ה, שנאמר (תהלים קה ג): "הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי ה'". ולפיכך היה דוד מלך ישראל מנגן בכינור על כל תפלותיו וזמירותיו, כדי למלאות לבבו שמחה באהבתו של הקב"ה. וכתב עוד (סימן קנח): כשאתה מתפלל, אמור את התפילה בניגון הנעים והמתוק שבעיניך, ובזה ימשך לבך אחר מוצא פיך, ובבקשה ותחינה בניגון המושך את הלב.

אילו היו יודעים בני אדם, כמה מפסידים הם שממהרים ורצים בתפילתם, אין ספק כי היו מתחרטים על מעשיהם וחוזרים בהם, הלוא פסוקים אלו נקראו "פסוקי דזמרה", לזמר, להלל ולשבח בהם את בורא העולם, היתכן שכך נזמר ונשבח אותו?! נתאר לעצמנו שפייטן יזמר במהירות גדולה, הלזה יקרא זמרה?! הלוא ללעג וקלס יחשֵב! קל וחומר כשהשירה והזמרה הן לכבוד ה' יתברך להללו ולשבחו, היאך יעיז לקרוא הפסוקים במרוצה, הלזה יקרא "פסוקי דזמרה"?!

ואם בפיהם תהיה התשובה, ממהרים אנו לעבודה או לקחת הילדים לבית הספר וכיוצא, אף אתה אמור להם, מי אמר לך להתפלל בשעה כזו, תתפלל במנין מוקדם יותר בנחת ושמחה, בלי לחץ ומרוצה. וכבר הבאנו לעיל מה שכתב בספר חסידים: המוציא דברים מפיו בלא הגיון הלב, על זה חרה אף ה', ואמר ביד ישעיה: "יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה, בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי. עי"ש. ישמע חכם ויוסף לקח.

מזמור לתודה – כתב מרן בשלחן ערוך (סימן נא סעיף ט): "מזמור לתודה, יש לאומרו בנגינה, שכל השירות עתידות להתבטל חוץ ממזמור לתודה".

פותח את ידך – אמר רבי אלעזר, כל האומר פרק "תהילה לדוד" בכל יום שלוש פעמים, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. (ברכות ד ע"ב) וצריך לכוון בו מאוד, ובפרט בפסוק: "פותח את ידך, ומשביע לכל חי רצון" יכוון שהקב"ה זן ומפרנס לכל, שהטעם שקבעו חז"ל לומר פרק זה דוקא, בשביל פסוק זה שמזכיר בו שבחו של הקב"ה שמשגיח על בריותיו ומפרנסם. (טור סימן נא)

אם לא כיון בפסוק "פותח את ידך" שהקב"ה זן ומפרנס לכל, יחזור לאומרו שוב בכוונה. ואף אם נזכר לאחר שהמשיך כמה פסוקים, יחזור לאומרו בכוונה וימשיך על הסדר. ואם סיים את הפרק ונזכר, יאמרהו בין פרק לפרק. ואם שכח לגמרי, יכוון ב"אשרי" שאחר העמידה. ואם שכח, יכוון ב"אשרי" שבתפלת מנחה. (ד ריד)

ויברך דוד את ה' – נהגו לומר "ויברך דוד" מעומד.

כתב בשלחן ערוך (סימן צב סעיף י, יורה דעה סימן רמט סעיף יד): טוב ליתן צדקה קודם כל תפלה, שנאמר (תהילים יז טו): "אני בצדק אחזה פניך". ונהגו שכשמגיע ל"ואתה מושל בכל", לתת שלוש פרוטות לצדקה, ובתחילה יתן שתים ולאחר מכן את השלישית. (ד רטז) וכן ציוה רבנו האר"י ז"ל לגבאי שלו לאסוף הצדקה בעת אמירת 'ויברך דוד'. (ה שלב)

שירת הים – כתב הגאון רבי חיים פלאג'י (כף החיים סימן יב סכ"ד): אחת מעשר סגולות שמכפרות עוונותיו של אדם בלי סיגוף ועינוי, הוא מי שקורא "ויושע וכו'" בשמחה ובניגון כמו שאמרוהו ישראל, ויאמרו בניגון הטעמים כקורא בתורה (המנהיג, החרדים, השל"ה). וכן כתב המשנה ברורה (סימן נא ס"ק יז): "ויאמר שירת הים בשמחה, וידמה בדעתו כאילו באותו היום עבר בים, והאומר בשמחה מוחלים לו עוונותיו". (ד קצו)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5