עץ הדעת טוב ורע – עקר כח היצר לבלבל האדם ולהטעות על עברה שהיא מצוה – תפארת ישראל

——–

ועל דרך הנאמר למעלה "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות", בידוע, אדם שחטא ויודע שחטא יותר בנקל לו לשוב היות ויודע חטאו, אבל אדם שחטא ומתוכח להצדיק עצמו שזה אינו חטא וישר הדבר בעיני ה', זה ימות בחטאו, לפי ששכלו מערבב וחסרה לו בהירות הדעת, וזה רמז "ומעץ הדעת טוב ורע" הינו מבלבול טוב ורע, חשך ואור, תזהר ותשמר, "כי ביום אכלך ממנו מות תמות", כי לזה אין תקנה, מלבד התורה שיעסק בה ועל ידה ידע להבדיל בין אור לחשך.

ובזה יתישב טעם נכון למה נתפתו חוה ואדם לנחש, הלא מזהרים שלא לעבר על רצון ה', ואחר הכירם את השם, מה להם לשמע לנחש? אלא, "והנחש היה ערום" וידע שלבוא לאדם וחוה בדרך ישירה ולהציע להם לעבר על רצון ה', לא ישמעו לו ולא יוכל להם, ולכן תפש לבוא אליהם בדמות מצוה, וכך אמר להם, עכשו שאינכם אוכלים מעץ הדעת ואינכם יודעים טוב ורע אלא רק טוב ואין לכם בחירה כלל לעשות רע או טוב, אם כן מה נחת יש לבורא מכם, והלא יותר נחת יהא לו אם תאכלו מעץ הדעת ותהיו יודעי טוב ורע, ובכל זאת תכבשו את הרע ותתגברו עליו, ואז בודאי תגרמו נחת להשם יתברך יותר, בהיותכם מכירים הרע ונמנעים ממנו, ואם כן מה שצוה לכם הבורא לא לאכל מעץ הדעת הוא כדי שלא תבואו לידי נסיון ורק בתורת עצה טובה נתן לכם מצוה זו שלא לאכל, אבל אם ברצונכם להביא עצמכם לנסיון ולהכיר הרע ולהמנע ממנו, בודאי ישמח השם יתברך. ודבריו אלו שנאמרו מצאו חן בעיניהם, וחשבו אמת אתו, וכל הצלחתו היתה מכך שהפך את העברה למצוה ובזה הצליח להכשילם, והם לא היו צריכים לשמע לו כלל משום ,, תמים תהיה עם ה' אלקיך", והיה להם לילך בתמימות, ואם אמר להם ה' לא לאכל זהו מצוה, וחיבים לשמע, וזהו שכתוב אחר כך כשאכלו מעץ הדעת: "ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם", והקשה רש"י מהו "וידעו כי עירמם הם" הלא אפלו סומא יודע אם ערום הוא או לא? אלא הכונה נפקחו עיניהם והבינו כי עירמים הם, כלומר, נערמו בשקריו של היצר, כי היצר נקרא "ערום" מלשון ערמומיות. וכשנתפתו לו נמצאו הם מערמים על ידו, וזהו "כי עירמים", ולא נאמר ערומים אלא "עירמים", כלומר מרמים ומשקרים על ידי היצר, והבינו שלא טוב עשו מה שעזבו התמימות בפשיטות בדבר ה',

"ויתפרו עלה תאנה" – לאחר שהבינו שנתרמו בעץ הדעת טוב ורע, רצו לחזר לקדמותם הינו לטוב בלבד, ולקחו עלי תאנה – התאנה רומזת לכלו טוב, שהרי היא הפרי היחיד שהיה ברשותם שאין בו פסלת לא קלפה ולא גרעין. ורמזו כאן במעשה זה, שברצונם לחזר למעמדם הקודם – טוב בלבד. וזה ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת לחגר ולסיג את עצמם בטוב בלבד ולהשמר מחדירת הרע לתוכם. וזהו ענין שהתחבאו מפני ה' אלקים, שהחביאו עצמם מכח הרע, מפני ה' אלקים – הינו כדי לחזר לה' אלקים שכלו טוב. וזהו מרצונם לחזר למצב שכלו טוב, שהיו שרויים בו קדם. ושאלת האלקים לאדם – איכה – הינו מדוע הנך מתחבא וירא מכח הטמאה והרע, מי הגיד לך שעירם אתה, כיצד הוכח לך שהנך מרמה ומשקר על ידי כח המפתה, אם לא מכח זה שאכלת מעץ הדעת טוב ורע ודבקת ברע.

ויאמר ה' אלקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו (ב, יח)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5