על מה היתה הגזרה בפורים? – [מגילה יב.] – ספר באר יעקב על הש"ס

——–

תלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי שאלוהו "מפני מה נתחייבו ישראל שבאותו דור כליה"? על מה היתה הגזרה? אמר להם: "אמרו אתם", מה אתם חושבים? אמרו לו: "מפני שנהנו מסעודתו של אחשורוש". אמר להם: "אם כן, רק אלה שבשושן היו צריכים להיענש, שרק הם נהנו מאותה סעודה, מדוע נגזרה הגזרה על כל ישראל שבאותו דור בכל העולם"? אמרו לו: "אמור אתה, אין אנו יודעים". אמר להם: "מפני שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר".

כאן משמע שנגזרה הגזרה משום שהשתחוו לצלם, אולם במדרש (פסיקתא זוטרתא אסתר פ"ד) כתוב מפורש כמו שאמרו תלמידי רשב"י: "…מיד רץ אליהו בבהלה אצל אבות העולם וצדיקי עולם ונביאים הראשונים, ואמר להם: "שמים וארץ וצבא מרום בוכים במר נפש, וכל העולם כולו אחזתם חיל כיולדה, ואתם שוכבים במנוחה?!" אמרו לו: "על מה?" אמר להם: "מפני שנגזר על (שונאי) ישראל כליה, למה? מפני שנהנו מסעודתו של אחשורוש".

ורש"י בפירושו על הפסוק: "וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה" כתב: "בעל החלום אמר לו שהסכימו העליונים לכך לפי שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר ושנהנו מסעודת אחשורוש". ומשמע ששני הטעמים אמת. ולכאורה קשה על שני הטעמים, אם משום שנהנו מהסעודה, היכן מצינו חיוב מיתה על מזון לא כשר, ובפרט שחז"ל דרשו "והשתיה כדת – כדת של תורה", שהאוכל בסעודה היה כשר. וקשה גם על הטעם של רשב"י, אם נתחייבו כליה משום שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר, מדוע הקב"ה המתין וגזר לכלותם דווקא עכשיו?

וצריך לומר ששני הטעמים הם אמת והאחד תלוי בשני.

במה שהשתחוו לפסל של נבוכדנצר, היה אפשר לטעון לזכותם. הזוהר הקדוש שואל כיצד יעקב אבינו השתחווה לעשיו הרשע, והרי עשיו הוא מרכבה לטומאה? ומתרץ שיעקב אבינו בכלל לא התכוון להשתחוות לעשיו אלא לשכינה שהיתה בארץ ישראל מאחורי עשיו, ועשיו חשב שאחיו יעקב משתחווה לו כי לא ראה את השכינה הקדושה. טענה כזאת היתה יכולה להיות גם ליהודי בבל שנאלצו להשתחוות לפסל של נבוכדנצר, כי לדעת חז"ל בתוך פיו של הצלם הכניסו את הציץ הקדוש של הכהן הגדול, עליו חקוק שם הוי"ה. לכן יכלו לטעון שאין הם משתחווים לצלם, אלא לציץ הקדוש.

אמנם בראשונים יש מחלוקת אם כלי המקדש שנלקחו ביד הגויים נשארו קדושים, או שנפקעו מקדושתם ויצאו לחולין, אך בני אותו הדור יכלו לטעון שהם סוברים כמו מי שאומר שכלים אלו עדיין קדושים ולכן השתחוו לציץ הקדוש (ולא לצלם).

חז"ל אומרים שבאותה סעודה שאחשורוש עשה, הוציאו המשרתים את כלי המקדש היקרים, הגישו בהם מאכלים ערבים ומזגו בהם יין. היהודים שהשתתפו בסעודה, לא רק שלא מיחו על חילול הקודש, אלא שאף הם נהנו מאותה סעודה ואכלו בכלי המקדש. אמנם הם היו יכולים לטעון שהם סוברים כמי שאומר שכלי הקודש שנלקחו ביד הגויים נפקעו מקדושתם ועתה הם חולין, לכן היו יכולים ליהנות מהם, אלא שאם הם יטענו כך, הרי הם ניכנסים ל"מבוי סתום", כי אם הם סוברים שכלי המקדש נפקעו מקדושתם, אז אין להם תירוץ כיצד השתחוו לצלם בימי נבוכדנצר כי אם הם יצאו לחולין אין קדושה בציץ של הכהן הגדול ולא היו יכולים לומר שהשתחוו לו. ואם הם סוברים שהכלים לא נפקעו מקדושתם, א"כ אין להם תשובה כיצד הם נהנו מכלי המקדש באותה סעודה, כי אם עדיין יש בהם קדושה הרי שזה מעילה בהקדש (שעל זה חייבים מיתה).

לכן הקב"ה המתין להם עד אותה סעודה, וכאשר עשו מעשים סותרים, ננעלו שערי התירוצים והגזרה הרעה נחתמה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד –

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב יעקב שליט"א
ספר באר יעקב – אגדות הש"ס

דרשות, חידושים וביאורים באגדות חז"ל על הש"ס
לע"נ יצחק בן לולו
הרב יעקב יעקב שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5