עלייה ושימוש באילן

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
——–

אסור לעלות על גבי אילן בשבת, שמא יתלוש ממנו. כמו כן, אסור להשתמש באילן, כגון להישען עליו, להניח עליו חפץ או להוריד ממנו חפץ שהיה מונח עליו, וכל כיוצא בזה. (שבת ד צ) { [ויש ליידע את הילדים המשחקים בכדור שפעמים נתלה להם הכדור בעץ ועולים על האילן להורידו, ודבר זה אסור על פי ההלכה.]}

כשם שאסור להשתמש באילן עצמו, כך אסור להשתמש גם "בצדדיו" של האילן [בדבר הנמצא על האילן]. כגון לשבת על כסא המונח על האילן, או להניח חפצים בסל התלוי בענף האילן, וכן אם היה חבל נדנדה קשור משני ראשיו באילן, אסור להתנדנד עליה, שבכל אלו הרי הוא משתמש בצידי האילן. [ודוקא בשבת עצמה, אבל בבין השמשות לא גזרו על "צדדי האילן" כלל אפילו שלא במקום מצוה או דוחק.] אולם "בצידי צדדיו" של האילן, מותר להשתמש, כגון אם היה מסמר תקוע באילן ועליו תלוי סל, מותר להניח בו חפצים וליטלם ממנו, כי המסמר נחשב צדדי האילן, והסל צידי צדדיו. וכן אם חבל הנדנדה תלוי או קשור במסמר התקוע באילן, מותר להתנדנד בה, ובלבד שהאילן חזק ולא יתנדנד מחמת השימוש בנדנדה. (סימן שלו סי"ג. שבת ד צח)

נדנדה – כתב בספר מטה יהודה: אודות אותם אנשים שנהגו לקשור בשני אילנות גבוהים חבל נדנדה, ומושיבים שם ילדים קטנים לשחוק איתם בהולכה והובאה, הוא איסור גמור לפי שמשתמשים באילן, וגם עוברים על איסור קושר מדרבנן במה שקושרים את החבל בשני קשרים זה על זה, ומהדקים אותם היטב לבל יפול הנופל ממנו, והחבל נקשר בסתם ואין בדעתם להתירו בו ביום. ועל ראשי הקהל מוטל הדבר להזהיר גדולים על הקטנים לבל יכשלו בחילול שבת, וכל מי שבידו למחות ואינו מוחה, נתפס בעוון ההוא. ע"כ. ואמנם וכאמור, אם תקע מסמר באילן וקשר בו חבל מבעוד יום, הרי זה "צידי צדדים" שמותר. (שבת ד צח. סימן שלו ומשנה ברורה ס"ק ס)

לא הוריד את המעיל מהעץ

מסופר על הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי [הסטייפלר] זצ"ל, אשר הוכרח לשרת בצבא הרוסי. באחת השבתות היה עליו לשמור על המחנה. בקור העז ששרר שם, היה חשש גדול של סכנת קיפאון, ולכן מטעם הצבא הביאו מעיל פרווה עבה במיוחד, שישמש את מי שנמצא בתפקיד השמירה. כל חייל שהיה מסיים את המשמרת היה צריך להניח את המעיל על העץ, והחייל השני שמחליף אותו מוריד את המעיל מהעץ ולובשו.

כעת בליל שבת הגיע תורו של הרב קנייבסקי לשמור על המחנה, והנה המעיל מחכה לו, תלוי על העץ. אולם – הרי אסור בשבת להוריד בגד שתלוי על העץ! ומצד שני, הקור עז וחודר לעצמות. חשב הרב בדעתו, כי יתכן מאוד שיש בדבר משום פיקוח נפש, שהרי במשך כל זמן השמירה עלול הוא חלילה לקפוא מקור. ואולם, הוא לא מיהר להוריד את המעיל מהעץ, הוא עשה חשבון פשוט, שכרגע אין זה פיקוח נפש, משום שעדיין גופו חמים, ואין הוא קרוב לקיפאון, ולכן יחכה חמש דקות, ואז יראה אם הוא זקוק לזה. כאשר חלפו חמש דקות, שוב החליט שאפשר להמתין חמש דקות נוספות, וכך בכל פעם מחדש החליט שיכול הוא להמתין עוד חמש דקות. כך – "בחמש דקות", הצליח לעבור את כל המשמרת, עד הבוקר! והיה מאושר על כך שלא הוצרך לחלל את השבת אף באיסור דרבנן!

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5