עבירה היא מציאות – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. אישה כי תזריע וילדה זכר וכו'. וידבר ה' אל משה וכו'. אדם כי יהיה בעור בשרו וכו' (יב.א . יג.א-ב)

יש להבין, מדוע נסמכה פרשת לידת האישה ודיני טומאתה לפרשת מצורע?

ב. והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים (יג.מה)

יש להבין, מדוע בגדיו צריכים להיות פרומים, מה העניין בהחלת דין זה על המצורע?

ג. וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה (יג.מה)

יש להבין, מה העניין בפריעת הראש והזקן של המצורע?

ד. והמצורע אשר בו הנגע וכו' וטמא טמא יקרא (יג.מה)

איתא ברמב"ם (ספה"מ עשה קי"ב), כי כל טמא צריך שיכריז על עצמו הטומאה ע"י שישים לעצמו הכרה שיוודע בה שהוא טמא, ומי שיגע בו טמא, ולכן יתרחק. והיינו, שאינו צועק ממש בפיו, אלא חובתו לעשות איזה היכר בגופו. וכלשון החינוך (מצווה קע"א): "והקריאה היא שיעשה בגופו ענין שיוכר לבני אדם שהוא טמא ויסורו ממנו".

ויש להבין, מדוע מחוייב המצורע בנוסף לעונש צרעתו, אף ש"וטמא טמא יקרא"?

ה. בדד ישב מחוץ למחנה מושבו (יג.מו)

יש לידע, מה העניין שצריך המצורע בנוסף לכל הנהגותיו וטומאותיו, אף לצאת מחוץ למחנה כל עת היותו צרוע?

ו. זאת תהיה תורת המצורע וכו'. ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות (יד.ב-ד)

פירש רש"י – לפי שהנגעים באים על לשון הרע.

יש להבין, מדוע נשתנה חטא הדיבור יותר משאר העבירות, שסובל החוטא מיד על חטאו צרעת קשה בידי שמים. מה שונה חטא הדיבור משאר החטאים?

ז. זאת תהיה תורת המצורע וכו' (יד.ב)

איתא בתענית (ח.) אמר ר"ל: מאי דכתיב (קהלת י.יא) "אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון" – לעתיד לבא מתקבצות ובאות כל החיות אצל הנחש, ואומרים לו: ארי דורס ואוכל, זאב טורף ואוכל, אתה מה הנאה יש לך? אמר להם: ואין יתרון לבעל הלשון.

ויש לתמוה, כיצד דימה עצמו הנחש למצורע, הרי המצורע חוטא בדיבור רוחני בלבד, ואינו פועל שום פעולת הריגה והיזק ממשי בעולם כפי שעושה הנחש בהכישו הבריות?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }

יבואר ע"פ יסודו של הג"ר ירוחם הלוי ליבוביץ ממיר זצ"ל בספרו דעת תורה (דברים ב.לט) בעניין שכר ועונש. וז"ל – חז"ל אמרו על הפסוק (יא.כו) ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, א"ר אלעזר משאמר הקב"ה הדבר הזה בסיני באותה שעה מפי עליון לא תצא הרעות והטוב (איכה ג.לח) אלא מאליה הרעה באה על עושי הרעה, והטובה באה על עושה הטובה, גדרן של דברים, כי שכר ועונש על המצוות והעבירות אינם כענין צדדי, כענין פרס על טובת הנהגתו או להיפך, שכר ועונש מציאותיות הן, מציאויות של המצוות או העבירות וכו', הברכות יבואו בעצמן, יבואו מצד עצמן, מצד מציאותן בציור כטבע של לחם שמבריא את האדם האוכלו וכו'. עכ"ל.

א"כ מבואר – כי העבירות הינן מציאותיות ממש. העונש הינו יצירה של העבירה, וממילא אי אפשר להימלט מהעונש הצפון בצד העבירה המציאותית.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיא הראשונה מתורצת – נסמכה פרשת לידת האישה ודיני טומאתה לפרשת מצורע. ללמדנו, כי עבירה אף בדיבור בלבד, הינה מציאות והולדת יצירה של מציאות חטא, כלידת האישה ויצירת הולד ממש.

לפ"ז גם הקושיות ב', ג', ד', ה' וו' מתורצות – ציוותה התורה את המצורע לנהוג בהנהגות שונות בגופו ובבגדיו, למען יכיר כי חטאו בדיבורו איננו רק חטא רוחני גרידא, אלא מציאות חטא ממשית.

לזה, "בגדיו יהיו פרומים", "וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה" אף מצווה הוא כי "וטמא טמא יקרא" בהיכר ממשי בגופו, ואף "בדד ישב מחוץ למחנה מושבו".

כי ישנה חשיבות יתר ללמד את החוטא בדיבורו, כי לא חטא ועשה עבירה רוחנית בלבד, אלא יצר הוא מציאות של חטא. מציאות חטא אשר מחייבת צרעת ממשית על גופו, את פריעת בגדיו, גידול שערו, היכר טומאתו על גופו, והוצאתו מחוץ למחנה.

שונה חטא הדיבור משאר החטאים, שסובל החוטא מיד על חטאו צרעת קשה בידי שמים. כי ישנו הכרח ללמד המצורע, כי העבירות ואף חטאי דיבורו אשר אינן מוחשיות בעיניו, הינן מציאותיות ממש, וכי העונש הינו יצירה של העבירה.

ולפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – "זאת תהיה תורת המצורע"- "אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון"- דימה הנחש את עצמו למצורע. כי באמת פועל המצורע בדיבורו מציאות חטא ממשית ככל החטאים, פועל הוא מציאות הריגה והיזק ממשי בעולם, כפי שעושה הנחש. המצורע והנחש שווים הם בחטאיהם, בהיות שניהם פועלים יצירת ומציאות חטא – כי העבירות הינן מציאותיות ממש.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5