עבודת השי"ת ולא עבודת עצמו

——–

כבר הקדמנו לעיל, שכל ענייננו בדברים שאנו מדברים כאן אינו ההשכלות. ואין הכוונה שאיננו מדברים דברי השכלות, אבל הסיבה שצריך ללמוד את הדברים ולנסות ליישמם, היא על מנת לקיים את רצונו יתברך, ולהראות לו יתברך שאנו מחפשים אותו. רק שהלבוש של הדברים מתבטא במסירת דרכי עבודה בשפה של מושכלות.

אדם ששומע דרכים איך לעבוד את הקב"ה, והוא עושה זאת מחמת החיפוש העצמי שלו איך לעבוד, ולא מחמת התשוקה לעשות את רצונו יתברך, במילים פשוטות הוא עובד את עצמו ולא את הקב"ה! הוא מחפש את עצמו! יש אדם שמחפש את עצמו בגשמיות, ויש אדם שהשכיל לחפש את הקב"ה ברוחניות. אבל יש אדם שמחפש את עצמו ברוחניות ולא את הקב"ה!

וזו סכנה נוראה, כי כשאדם שקוע בגשמיות, המעשה מצד עצמו ותוכנו מעידים עליו שזהו ריחוק מהבורא, אבל כשאדם עסוק ברוחניות והוא מחפש את עצמו, הוא עלול ח"ו לשכוח כל ימיו שהוא רחוק מהאמת. נדמה לו בדמיונו שהוא עסוק בעבודת קונו, אבל באמת הוא עסוק בעבודת עצמו, בשלמות העצמית שלו, ולא בכמיהה הפנימית לעשות את רצונו יתברך.

כבר לימדונו חז"ל (יומא עב ע"ב) בענין התורה הקדושה, כי "זכה – נעשית לו סם חיים, לא זכה – נעשית לו סם מיתה" רח"ל. כל לימוד שאדם לומד – והן הן הדברים לגבי עבודה – יכול להיות עבורו ח"ו בבחינת סם המוות! הלומד תורה לשמה, התורה "מגדלתו ומרוממתו על כל המעשים", אבל יתכן מצב שבו גדלות זו תהיה גדלות עצמית ורוממות עצמית, ששורשה במידת עמלק שהוא "רם"! אדם צריך לחפש את ה"רם על גוים ה"', את הרוממות האלוקית ולא את הרוממות של עצמו.

מי ששומע את הדברים בבחינת השכלה, ולא בבחינת חיפוש של הבורא, הוא מקבל את ה'לבוש' של הדברים, וחסרה לו הנקודה הפנימית שלהם.

אם אדם מחפש באמת רוחניות, ולא גשמיות, הריהו מחפש את נשמתו. ואם הוא רוצה באמת לגלות את נשמתו, עליו להבין מה היא הנשמה ואיך מחפשים אותה. אם תוך כדי החיפוש הוא מחפש רק את עצמו – הוא מיניה וביה חוסם את התגלות עומק נשמת עצמו.

אדם חושב שהיציאה מהגשמיות והכניסה לעולם רוחני זוהי תכלית הכל, אבל עליו לדעת שישנה רוחניות שכולה חושך! החושך שהיה במצרים במכת חושך, היה חושך רוחני. אבל "לכל בני ישראל היה אור במושבותם" (שמות י, כג). הרי לנו שיתכן מצב שבו שני אנשים יושבים באותו מקום, אצל האחד זהו מצב של אור, ואצל השני זהו חושך. אבל לא חושך במובן הגשמי, אלא חושך רוחני.

מי שנמצא עם הקב"ה, הוא בבחינה של "כי אשב בחושך ה' אור לי" (מיכה ז, ח), כי נקודת האלוקות היא האור הגדול והיחיד. אבל מי שמחפש רק את הרוחניות לטובת עצמו, זהו חושך עצמי של "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" (דברים לא, יח). חושך של גשמיות הוא רק בחינה של "הסתר" אחד, אבל חושך של רוחניות הוא "הסתר אסתיר" – הסתר כפול, הסתר לפנים מהסתר, כי נדמה לו לאדם שהוא נמצא בעולם של אמת, ובעצם הוא רחוק מאוד מהקב"ה!

אם אדם ניגש ללמוד ושאיפתו היא שהוא ישכיל, שהוא יבין, הריהו חוסם את עצמו מיניה וביה מהשגה אמיתית של תורה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב המחבר שליט"א
בלבבי משכן אבנה – א

ספר זה בא להראות וללמד דעת כיצד יזכה האדם לדברי המס"י (פ"א) שכתב כי השלמות האמתי הוא רק הדבקות בו ית"ש
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5