עבודתנו בראש השנה – תמליכוני עליכם

——–

(הקטעים דלהלן מהספר "שפתי חיים" להגה"צ רבי חיים פרידלנדר זצ"ל) מהו עקר העבודה?

מה הוא עקר עבודתנו בראש השנה?

ראש השנה הוא יום הדין לכל אחד ואחד, לכלל "ועל המדינות בו יאמר איזו לחרם ואיזו לשלום", ולפרט "ובריות בו יפקדו, להזכירם לחיים ולמות" (ברכת זכרונות). זה מחיב אותנו להתכונן ליום הדין בתשובה ומעשים טובים. ולעמד לפניו יתברך מאימת הדין. השופר מעורר אותנו לזה "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" (עמוס ג, ו), ומקיץ אותנו מתרדמתנו לשוב בתשובה.

ברם, נשאלת השאלה, מה היא עבודתנו המיחדת, ששומה עלינו ביום זה עצמו, על ידי תכן היום כראש של השנה החדשה, והרי זה עקר שמו בפי רז"ל ראש השנה.

עלינו להבין את הקשר בין יום הדין למהות היום כראש השנה, ואת הקשר בין אלה לענין המלכיות, שתופס מקום מרכזי ביום זה. אם נזכה לברר דברים אלה נראה את ראש השנה באור חדש, ונשכיל לדעת באיזו עבודה מיחדת אנו צריכים להתרכז ולהתאמץ ביום קדוש זה, ובמה נוכל להצליח בו.

חובת היום – מלכיות

אם נרצה לדעת את העבודה המיחדת, שמטלת עלינו ביום זה (הרי ענין יום הדין, וענין היותו ראש השנה באים הם מצד הקדוש ברוך הוא, ואין אנחנו פועלים זאת) אנו צריכים לעין בתפלות היום, אשר היא העבודה שבלב ביום זה, ולכן בהם השקיעו אנשי כנסת הגדולה את יסודות עבודתנו ביום זה.

כאשר שליח צבור מתכונן לגשת לפני העמוד לתפלת שחרית, הוא פותח בסלסול בחרדת קדש במלת "המלך", שהוא נעשה מפתח לתפלות היום.

בתפלות העמידה אנו מקדימים לברכה השלישית בקשה אדירה ליראה נשגבה וגלוי מלכות שמים, על ידי העברת ממשלת זדון מן הארץ, ומסימים את בקשתנו: "ותמלך אתה ה' לבדך על כל מעשיך וכו' ", וחותמים במטבע המיחד לימי הדין: "המלך הקדוש" (ובימי חל גם טבעו מטבע "המלך המשפט").

בברכת קדשת היום, אשר מבטאת את מהות וחובת היום, אין אנו מזכירים את הדין שנעשה ביום זה, וגם לא את מהותו כראש השנה, אלא את רצוננו לגלוי מלכות שמים: "מלך על כל העולם כלו בכבודך וכו', ויאמר כל אשר נשמה באפו, ה' אלקי ישראל מלך, ומלכותו בכל משלה". וסיום הברכה הוא: "מלך על כל הארץ מקדש ישראל" וכו'. וצריך עיון, למה הוסיפו רז"ל לחתימת ברכת קדשת היום, שהיא לכאורה רק "מקדש ישראל ויום הזכרון", כפי שאנו מסימים בשאר המועדים: "מקדש ישראל והזמנים", ויבאר להלן.

בתפלת היום המיחדת בתפלת מוסף תקנו ר "ל שלש ברכות למצוות היום, וסמכון אקרא (ר"ה לב.), הראשונה בהם היא ברכת מלכיות, אנו פוסקים כרבי עקיבא, שכולל מלכיות עם קדשת היום (ר"ה פ"ד מ"ה), כי הרי תכן ברכת קדשת היום הוא מלכ י ו ת.

"אמרו לפני מלכיות, כדי שתמליכוני עליכם" (ר"ה טו.). מדבריהם אנו לומדים, שאין אנו יוצאים ידי חובה על ידי אמירה בעלמא, אלא פסוקי מלכיות והברכה צריכים להביא אותנו לידי המלכת הקדוש ברוך הוא עלינו זוהי עבודת היום המטלת עלינו !

ושוב, עלינו להבין מהו הקשר בין המלכת הקדוש ברוך הוא ליום הדין.

הקשר בין יום הדין להמלכת הקדוש ברוך הוא יתבהר על ידי עיון בסבה לקביעת יום הדין בא' בתשרי.

הר"ן (בפרק א' דראש השנה) מביא פסיקתא בשם ר' אליעזר, שבא' בתשרי נברא האדם. האדם הוא גלת הכותרת ותכלית הבריאה. לכן: "זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון".

רז"ל קראו יום זה "תחלת מעשיך" כלומר, ראש השנה זה של שנה זו, הוא הוא תחלת מעשיו של הקדוש ברוך הוא של השנה הבאה, וכך הוא מדי שנה בשנה. התחלה חדשה זו היא "זכרון ליום ראשון" כפי שיום א' בתשרי הראשון היה תחלת הבריאה.

מהו הבאור של "תחלת מעשיך" והקשר ליום הדין?

רבנו רמח"ל זצ"ל מאיר את עינינו בזה:

"הנה ביום זה, הקדוש ברוך הוא דן את כל העולם כלו, ומחדש כל המציאות בבחינת הסבוב החדש, דהינו, השנה החדשה (דרך ה' ד; ח, ד). מדבריו אנו לומדים את שרש הדין ביום זה: בראש השנה הקדוש ברוך הוא מחדש את כל המציאות באפן כזה שלא היה עדין לעולמים, והוא "הסבוב החדש" של השנה החדשה, כעין בריאת עולם במהדורה חדשה. כשם שבא' בתשרי נברא העולם, כך בכל שנה בורא ה' בריאה חדשה ממש "היום הרת עולם". הבריאה החדשה נבראת בכל שנה עבור הגלויים החדשים לקראת תכלית הבריאה בשנה החדשה, זהו ה"סבוב החדש" מתוך ששת אלפים סבובים שעוברים על העולם לקראת ממוש התכלית השלמה של הבריאה.

כל הנבראים מקבלים ביום זה תפקידים חדשים מתוך הסבוב החדש, והם זקוקים לכלים חדשים המתאמים למלוי תפקידים אלה, אולם הבדל יש בין הבריאה הראשונה של ששת ימי בראשית, לבריאה החדשה בכל שנה ושנה: הבריאה בראשיתה נבראה בחסד בלי שיקדמו אליה זכיות מעשי בני אדם, אולם מכאן ולהבא דן הקדוש. ברוך הוא בכל ראש השנה על מסירת התפקידים החדשים, ועל העזרה שצריך לתת למלוי תפקידים אלה

לפי מלוי התפקידים של כל אחד ואחד בסבוב הקודם. לכן "ביום זה הקדוש ברוך הוא דן את כל העולם כלו", "ומחדש כל המציאות בבחינת הסבוב החדש" אחד הם, סבוב החדש הוא אשר מחיב את הדין. כיון ש"היום הרת עולם", לכן "היום יעמיד במשפט" וכו'.

לכן הבחינה של הרת העולם של א' בתשרי דהאידנא הוא רק זכרון ליום ראשון של בריאת העולם, אולם אין כמותו, אלא רק דומה לו, כי אז נברא העולם בחסד, ועכשו נברא מחדש כל שנה בדין.

הרי שלכך נדון האדם כל ראש השנה בדין מדקדק האם מעשיו מועילים לקיום הבריאה לעוד שנה נוספת או שאין צרך בו, שהרי הנו מקלקל ומפריע במהלך תקון הבריאה, וכמו כל מפקד מזמן לזמן שעושה המלך לראות מה צרך יש לו ומה תועלת יש לו בכל אחד ואחד ממפקדיו או חיליו.

מלכיות אספקלריא של הדין

אכן, מהי אמת המדה שלפיה ה' מודד עד כמה מלאנו את תפקידינו בסבוב הקודם ואיזה תפקיד ראוי להטיל עלינו בסבוב החדש, עם כל מה שנחוץ לתפקיד זה?

שוב נעין בדברי רבנו רמח"ל זצ"ל:

"ביום ראש השנה, האדון ברוך הוא עומד, כביכול, בבחינת מלך על עולמו, ועל כן, הנה השעה ראויה להתפלל לפניו, שיגלה מלכותו לגמרי בעולם" (ריש מאמר החכמה). ודאי עמידת ה' ביום זה בבחינת מלך נובעת ממהות היום חדוש הבריאה עבור הסבוב החדש, שהוא שלב חדש במלוכת ה'.

האדם נברא כדי להמליך את ה' בתחתונים.

שיר של יום ששי

שירו של האדם שנברא ביום זה, הוא: "ה' מלך גאות לבש" (תהלים צג). בשיר זה בטא משה רבנו (ב"ב יד: רש"י ד"ה וע"י משה) את תפקיד האדם בעולם, את מטרת בריאתו ובריאת העולם.

כאשר עם ישראל ראו את גלוי כבודו בעליל על יד הים, עד שכלם הראו באצבע "זה אלי" ואמרו שירה. ראו ברוח הקדש את כל הסבובים של הבריאה, עד לתכליתה. הם חתמו את שירתם בבטוי התכלית שלקראתו מסתובבת כל הבריאה, בשלבים שונים, בפתולים שונים, אבל תמיד מנוט אותה רבון העולמים, אם לא בנגלה אז בנסתר, לכוון זה "ה' ימלך לעולם ועד".

יום הבריאה החדשה הוא יום חדוש המלוכה של הקדוש ברוך הוא זכרון ליום ראשון, שהתחיל בו למלך על הבריאה באמצעות האדם. אם כן מתגלה לנו אמת המדה של דין זה מלכות שמים !

עד כמה שמבט המלכות מחיב את הדין, יתברר לנו על ידי עיון בפרשה אחת מן התורה העוסקת בעניני מלכותו של האדם. הרי מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא ממנו נלמד על דרכי מלכות שמים, וכמבאר בפרק הבא.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
משפטי ישראל – על חגי ומועדי ישראל

הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5