סעי' כד' – לא יתפלל בצד רבו ולא אחורי רבו ולא לפניו, ואם הרחיק ד' אמות, מותר. – ספר מנחת שי

——–

בגמ' ברכות כז: אל יתפלל אדם לא כנגד רבו ולא אחורי רבו. ופירש רש"י כנגד רבו. אצל רבו ומראה כאילו הם שוים: אחורי רבו. נמי יוהרא הוא. והתוס' פירשו שאחורי רבו אסור מפני שנראה כמשתחוה לרבו. ולרבנו יונה אסור משום שמא יצטרך רבו לפסוע ג' פסיעות לאחוריו בעוד שהוא מתפלל. וכתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל בשם בעל המאורות דהא דאמרינן שלא יתפלל אחורי רבו דוקא כשהוא ביחיד אבל בציבור אם הוא כך סידור ישיבתן אין כאן חששא שמקבל אותו כאלוה עכ"ל וכן כתוב באהל מועד (תפלה דרך ג נתיב ז) וסיים בה ולמי שמפרש אחורי רבו לפי שמצערו שאחר שיסיים אינו יכול לפסוע ג' פסיעות אם זה הוא הטעם אין הפרש בין ביחיד בין בבית הכנסת עכ"ל ולענין הלכה יש לחוש לזה אפילו בציבור.

וכתב הטור וכ"ש שלא יתפלל לפניו ואחוריו לרבו. וכתב הב"י פשוט הוא שזה יותר ביזוי וכן כתב הרב ר' יונה ז"ל.

עוד כתב הטור ואם הרחיק ממנו ד"א מותר. וכתב הב"י שכן כתבו רבינו יונה והרא"ש, וכמו באיסור לעבור לפני המתפלל כל שהוא מחוץ לד' אמות נחשב כרשות אחרת ומותר. ומה שמועיל הרחקת ד' אמות משמע מדבריהם שזה דוקא אם מתפלל אחוריו או מהצדדים, אבל להתפלל לפניו כשאחוריו לרבו לא מועיל הרחקת ד' אמות. (והרמ"א בדרכי משה כתב שמהטור משמע שמועיל הרחקת ד' אמות גם כשעומד לפניו. וכ"פ בהגהת השו"ע. ובדברי מרן בשו"ע שלפנינו כתב או אחריו אם הרחיק ד' אמות מותר. וכן הוא בשו"ע שהיה לפני הכה"ח ועוד דפוסים, משמע כמו שכתב בב"י שלפניו לא מועיל הרחקת ד' אמות. אולם בשו"ע הנדפס בשנת שכה' בונציה בחיי מרן זיע"א ולא הובא בו דברי הרמ"א זיע"א, כתוב שם בזה"ל לא יתפלל בצד רבו ולא אחורי רבו ולא לפניו ואם הרחיק ממנו ארבע אמות מותר. ע"כ. ומשמע שדעת מרן להתיר בהרחקת ד' אמות גם מלפניו. וכמו שדייק הד"מ מלשון הטור שהוא כלשון מרן. ושוים דברי מרן כאן למה שכתב ביו"ד רמ"ב סעי' טז' שבהרחקת ד' אמות מותר בכל ענין. ולכן העתקנו לשון מרן כמו שכתוב בדפוס ונציה והשמטנו המילים או אחריו. וכך עשו הרבה דפוסים חדשים).

וכ"פ מרן לא יתפלל בצד רבו ולא אחורי רבו ולא לפניו, {(יש אומרים דכל זה לא מיירי אלא להתפלל ביחיד, אבל בצבור אם כך הוא סדר ישיבתו, אין לחוש אם מתפלל לפניו או אחוריו} {)} { (ב"י בשם מהרי"א ואוהל מועד) (ואע"פ שטוב להחמיר המנהג להקל),} ואם הרחיק ד' אמות, מותר. {(ועיין ביורה דעה סי' רמ"ב סעיף ט"ז).}

עוד כתב (ס"ק עג') לא יתפלל בצד רבו כי הוא יוהרא שמראה שהוא שוה לרבו, ורבו היינו שרוב חכמתו הימנו או גדול הדור. וכתב הח"א נ"ל דהוא הדין אביו:

עוד כתב (ס"ק עד') ולא אחורי רבו דמיחזי נמי כיוהרא וי"א שנראה כמשתחוה לרבו בתפילתו וי"א מפני שהוא מצער לרבו דשמא יצטרך לפסוע ג' פסיעות לאחריו בעוד שהוא יתפלל ויצטרך להמתין עליו:

עוד כתב (ס"ק עה') לא לפניו יתפלל לפני רבו בק"ו מלאחוריו דזה ודאי הוא בזיון לרבו שעומד כשאחוריו נגדו:

עוד כתב (ס"ק עו') שבמקום שכך סדר הישיבה בציבור אין לחוש כיון שהכל יודעין שמקום זה מיוחד לרב וזה לתלמיד ולית ביה משום יוהרא או כמשתחוה לו: (ובהלכה ברורה אות נז' כתב שלדעת מרן השולחן ערוך אין לחלק בין ביחיד לציבור, ואף בציבור יש להחמיר שלא להתפלל אחורי רבו).

עוד כתב (ס"ק עז') מה שכתב הרמ"א שטוב להחמיר גם בציבור היינו לחוש לטעם השלישי הנ"ל מפני שנראה כמצער לרבו דלפ"ז יש להחמיר גם בצבור לאחריו:

עוד כתב (ס"ק עח') מה שכתב המנהג להקל בציבור להתפלל אחורי רבו, מ"מ טוב לכתחילה כשקובע לו מקום מאחורי רבו שירחיק כשיעור ד"א וג' פסיעות כדי שלא יצער לרבו: וכתב בביאור הלכה (ד"ה ואע"פ) ומלבוש משמע שאפילו בלפניו טוב להחמיר ואפשר שהטעם הוא משום דהוי בזיון לרבו כשעומד כשאחוריו נגדו ואפילו שכך סדר הישיבה בציבור :

עוד כתב (ס"ק עט') בהרחקת ד"א מותר כיון דרשות אחרת היא ועיין בפמ"ג שכתב בשם הפר"ח דלפניו סגי בד"א מצומצמות, אבל לאחורי רבו בעינן ד"א וג' פסיעות כדי שיהיה יוכל רבו לפסוע ג' פסיעות לאחריו ולא יצטרך להמתין עליו ובתוך ד' אמותיו הלא אסור לפסוע כדלקמן בסימן ק"ב. עוד כתב דבתוך האלמעמרע (פירוש בתוך הבימה) מותר אפילו בסמוך דרשותא אחריתא הוא:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5