סעי' כא' – בגד שהשתמש בו הדיוט אין משתמש בה לקדושה. – ספר מנחת שי

——–

כתב הב"י מצאתי כתוב בתשובת מהרי"ל (סימן קי"ד) איתא באגודה פרק הקומץ רבה (מנחות סי' ג) דאין לקנות מעילין שנשתמש בהם הדיוט לתשמיש קדושה ויליף ליה מדדרשינן (זבחים קטז:) מה מזבח שלא נשתמש בהן הדיוט אף עצים וכו' ואף על גב דנהוג עלמא לעשות מפות ופרוכת מבגדים ישנים לאו מר בריה דרבינא חתם עלייהו וכששואלים אמינא להו לקנות חדשים. וכן כתב הר"ש בר צמח בתשובה:

וכ"פ מרן אין לקנות מעילים שנשתמש בהם הדיוט, לתשמיש קדושה. {הגה: אסור לעשות מאתנן זונה או מחיר כלב (דברים כג, יט) דבר של מצוה, כגון בהכ"נ או ס"ת; ודוקא מהאתנן עצמה, אבל אם נתנו לה מעות באתנן, מותר לקנות בהן דבר מצוה; ולא מקרי זונה, אלא איסור ערוה, אבל אלו הפנויות הקדשות שמקדישות דבר, מותר לקבל מהן. (ר' ירוחם נ"ג ח"א).}

וכתב המ"ב (ס"ק קב') בדיעבד אם קנה מעילים שהשתמש בהם הדיוט, אם השתמשו בהם לעבודה זרה אסור להשתמש בהם, וצריך למוכרם ולחזור ולקנות אחרת.

עוד כתב (סעי' קג') שלעשות דבר מצוה ממה שנשתמש בהם הדיוט כגון טלית מותר רק שלא יהא ממה שמשתמשים בהם הגויים לעטוף בהם את ספריהם. ובסימן קמז' (ס"ק יג') כתב שמבגד של תשמיש מגונה כמו מכנסיים וכדומה לא יעשה טלית. ותשמיש דתשמיש קדושה לדעת הט"ז מותר לעשות מבגד הדיוט, והמג"א מפקפק בזה. וכתב המ"ב שבצירוף עוד סניף אין להחמיר. עוד כתב המ"א שאם שינה צורתן ועשה מהם תשמישי קדושה מותר.

עוד כתב שם (ס"ק יד') שאם הבגד חדש ועדיין לא נשתמש בו מותר, ודלא כהמג"א שמחמיר בזה. כתב המ"ב כאן (ס"ק קה') שאתנן הוא אפילו נתן לה יותר ממה שפסק עימה, ודין האתנן היא דווקא שנתן לה קודם המעשה. ודווקא שנתן לה ולא להיפך. וכן אם נתן לזכר אסור האתנן.

עוד כתב (ס"ק קו') שמחיר כלב דווקא שמחליף הכלב עצמו באיזה דבר.

עוד כתב (ס"ק קז') שכן באתנן אסור דווקא האתנן עצמו כגון קורות לבנות בהם בית הכנסת או כלים של ביהכ"נ,

עוד כתב (ס"ק קח') שכן קלף לס"ת או מפות לס"ת אסור, וכן דבר מצווה כגון נר ושמן לביהכ"נ, וכן ציצית וטלית מצוה.

עוד כתב (ס"ק קט') אם נשתנו האתנן והמחיר כלב כגון זיתים ועשאן שמן ענבים ועשאן יין מותר.

עוד כתב (ס"ק קי') שאם האתנן כסף או מכר הכלב וקיבל כסף מותר לקנות בכסף דבר מצוה.

עוד כתב (ס"ק קיא') שאתנן הוא בחייבי כריתות, ונוכרית, ויש אומרים בכל חייבי לאוין. ובביה"ל (ד"ה אסור לעשות) נשאר בצ"ע אם הקדישה האם חל ההקדש כיון שהאיסור להשתמש בזה הוא דרבנן, ונדר מדאורייתא ולא יפקע מחמת איסור דרבנן, וצריך גניזה. עוד כתב בביה"ל (ד"ה אלא איסור ערווה) דלדעת הרמב"ם דווקא אם תמורת אתנן זה יעשה איסור לאו או כרת, ולתוס' אפילו שתמורת אתנן זה לא נעשה איסור לאו או כרת, אלא נעשה מקודם, גם נאסר. ונוקטים בכל מחלוקות אלו לקולא כיון שכל האיסור להשתמש בזה לצורך ביהכ"נ אינו אלא מדרבנן. עוד כתב בביה"ל (ד"ה אבל אלו) שדווקא בקדשה פנויה המופקרת לישראל מותר לקבל מהם, שלרמב"ם הנ"ל אין באתנן זה איסור לאו או כרת, (בר מלאו דקדשה) וכן לתוס' לא עשו מקודם איסור, אבל במופקרות לכל כיון שמופקרות גם לגויים תולים שבה מהם, ואסור. ואם יודעים בברור שאתנן זה בה מישראל עכ"פ לדעת התוס' הרי עשתה איסור מקודם ונאסר האתנן אפי' מישראל. עוד כתב בביה"ל (ד"ה שמקדישות) שאלו שכל עיסוקן באתנן אסור, אפי' מקדישות סתם דבר לא מקבלים מהם דתלינן דאסור הוא.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5