סעי' יז' – ברכת המזון לא פוטרת דייסא אבל פוטרת יין ותמרים אפילו ברכת הזן לבד. – ספר מנחת שי

——–

כתב הב"י בשם רבנו יונה שכתב בשם רבני צרפת שאם אכל דייסא וברך ברכת המזון לא יצא י"ח. ואפילו אכל בסוף הסעודה קודם ברכת המזון שדברים הבאים לאחר הסעודה טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם. וכתב רבנו יונה שביין ותמרים ברכת המזון פוטרתם ועל יין הביא ראיה מגמ' לה. שלא מברכים על יין ברכת המזון כיוון שלא קובעים עליו, משמע שבדיעבד אם ברך עליו ברכת המזון כיון שסועד ומשמח ומזין יצא ידי חובה. וכן על התמרים בגמ' יב. אם ברך ברכת המזון יצא כיוון שהם מזינים וכמו שפוטרת ברכת המזון את התמרים כיוון שהם מזינים כך פוטרת היין. עוד כתב בשם רבני צרפת שאפילו אמר רק ברכת הזן על התמרים או על היין יצא. שהרי הטעם שברכת המזון פוטרתם כיוון שהם מזינים לכן מספיק ברכת הזן לפוטרם. וכן הסכים הרא"ש וכתב שאם ברך ברכת הזן וחתם יצא ושוב לא יכול להמשיך. אבל אם עדיין לא חתם ברוך אתה ה' הזן את הכל, ימשיך ועל שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה וכו' ויסיים ברכת מעין שלוש. והרשב"א על דף מא: הביא דעת בה"ג שתמרים ורימונים ושאר מגדים לא נפטרים בברכת המזון. ובדף מח. כתב ששלש לא פוטרת מעין שלש ודווקא בתאנים וענבים אבל תמרים אפילו אמר עליהם הזן את הכול יצא. ולגבי יין, שמעון בן שטח שברך עליו שלש ברכות, או לגרמיה הוא דעבד, או משום כיון שמזין שאני ונפטר בברכת המזון.

וכ"פ מרן ברכת שלש אינה פוטרת מעין שלש, שאם אכל דייסא אין ברכת המזון פוטרתו; אבל ביין ברכת ג' פוטרתו, שאם בירך על היין ברכת המזון במקום על הגפן, יצא; וה"ה אם בירך על התמרים ברכת המזון במקום על העץ, יצא; ואפילו לא אמר אלא ברכת הזן, בין על היין בין על התמרים, יצא; ואם נזכר עד שלא חתם בברכת הזן, יתחיל: ועל שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה, ויסיים ברכה דמעין שלש.

וכתב המ"ב (ס"ק עה') הטעם שברכת המזון לא פוטרת דייסא כיוון שיש לה עילויא אחרינא בפת. ולדעת הרבה אחרונים דייסא לא גרועה מתמרים ומזינה יותר מתמרים לכן נפטרת בברכת המזון, וכל שכן פת כסנין שברכת המזון פוטרתה. (וכ"פ בחזו"ע עמוד קפג' שאם ברך על דייסא ברהמ"ז בדיעבד יצא. וכ"כ בהלכה ברורה אות ס' וכתב עוד כיון שיש אומרים שעל הכל אם ברך ברהמ"ז יצא חוץ ממלח ומים, בדיעבד שברך אמרינן סב"ל ולא חוזר ומברך. ואם אפשר ישמע הברכה מאחר).

כתב בביה"ל (ד"ה אבל יין) דע דביין יש כמה דעות בין הראשונים ויש בענין זה כמה חלוקים ונעתיק כולם לדינא.

א] אם שתה יין שלא בתוך הסעודה ובירך עליו בהמ"ז נפטר בדיעבד דכן הוא דעת רבינו יונה והרא"ש וכן משמע דעת הרשב"ם והמאור בפרק ע"פ אף שדעת הרמב"ן והר"ן שם דיין אין נפטר בבהמ"ז לא קי"ל כוותייהו וכמו שפסק השו"ע בסעיף זה.

ב] אם שתה בתוך הסעודה אף דברכה ראשונה צריך לברך משום דחשוב וגורם ברכה לעצמו אבל ברכה אחרונה לכו"ע נפטר ע"י ברכת המזון וכמו שפסק השו"ע בסימן קע"ד ס"ו.

ג] אם שתה אחר גמר סעודה דעת רבינו יונה והרשב"ם והמאור דנפטר ממילא ע"י בהמ"ז שבירך על הלחם אף שלא כיוון בפירוש על היין אבל דעת הרא"ש [כן מוכח מדבריו בפ' כ"מ סוף אות כ"ו וכן כתב בהדיא בתוספותיו] והרמב"ן והר"ן דטעון ברכה לפניו ולאחריו ואין לסמוך על בהמ"ז [אך אם כיוון בהדיא לפטור גם היין להרא"ש וסייעתו הנזכר באות א' בודאי מהני והרמב"ן והר"ן אף בדיעבד לא מהני] אך לדידן אין נ"מ בזה דלדידן נחשב הכל כתוך הסעודה כדלעיל בסימן קע"ז אם לא כשאמר הב לן ונברך דאז יהיה תלוי באלו הדעות וע"כ טוב שיכוון בהדיא לפטור בבהמ"ז את היין ואז יוצא לרוב פוסקים.

ד] אם שתה קודם הסעודה לבד לדעת המאור והרמב"ן והר"ן אין נפטר בבהמ"ז אבל לדעת הרא"ש נפטר לכתחילה משום דיין גורר תאוות המאכל ושייך לסעודה והשו"ע פסק כוותיה בסימן קע"ד ס"ו ואף דבודאי אין לזוז מפסק השו"ע מ"מ לכתחלה בודאי נכון שיכוין בבהמ"ז לפטור היין ששתה: ובביה"ל (ד"ה ברכת שלוש) הקשא מגמ' פסחים קח. שהיין פורתא סעיד טובא גריר [בערך ג' כוסות של רביעית] וא"כ בטובא לא יצא בברכת המזון כיון שלא סעיד, ותירץ כיון שבשעה ששתה פורטא סעיד שייך אצלו ברכת המזון שוב לא פוקע אף ששותה טובא. וסיים צ"ע. עוד כתב בביה"ל (ד"ה והוא הדין) שברכת המזון פוטרת התמרים רק בדיעבד וגם אם אכל תמרים אחר המזון אחר סילוק שולחן לא יסמוך על ברכת המזון אלא יברך עליהם כדעת הגר"א ואבן העוזר ודלא כהמ"א בסימן קעז' שפסק כהרשב"א. ולדידן לא שייך דין זה שבכל נחשב אצלינו בתוך הסעודה. (אולם בהלכה ברורה אות סב' כתב שלא יברך עליהם ויפטרם בברכת המזון, אפילו שאכלם אחר עקירת שולחן). עוד כתב (ד"ה אלא ברכת) שאם ברך רק הזן יצא אף שחסר ברכת הארץ וברכת ירושלים, צריך לומר שלא הצריכו להזכיר הארץ וירושלים רק לכתחילה ואם הזכיר רק מזון לבד יצא. וכ"כ רבינו יונה והוכיח מכאן שברכת מעין שלוש היא דרבנן. ולמאן דאמר שהיא דאוריתא באמת צריך עיון איך יוצא בברכת הזן לבד.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5