——–
במשנה פסחים פה: לענין קדשים קלים שנאכלים בתוך העיר אם מותר לאוכלם בתוך חלל השער. אומרת המשנה מן האגף ולפנים כלפנים, מהאגף ולחוץ כלחוץ. ופירש"י שאגף הוא מקום הדלת, שמהדלת ולצד פנים נחשב כפנים ומהדלת ולחוץ נחשב כחוץ. ואומרת הגמ' שכן לענין תפילה העומד ממקום הדלת ולפנים מצטרף לעשרה. עוד אומרת הגמ' שמקום הדלת עצמו בשערי ירושלים לא נתקדש עוביין מפני שמצורעים מגינים תחתיהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ושערי עזרה נתקדש עוביין. ולענין תפילה מה מקום הדלת אומר הב"י שלכאורה דין מקום הדלת כבפנים כמו העזרה שנתקדשו כבפנים ושערי העיר לא קדשום מחמת המצורעים הא בלאו הכי היו קדושים קדושת העיר. אבל רבינו ירוחם כתב העומדים באסקופת בית הכנסת בעובי הפתח נראה לי שאין נמנין מן העשרה שלפנים בבית הכנסת שהרי אין אותו המקום מכלל הבית וראיה מפסח דכתיב (שמות יב מו) לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ואמרינן בפסח שני מן האגף ולפנים כלפנים פירוש אגף עובי הפתח מן האגף ולחוץ כלחוץ והאגף עצמו שהוא עובי הפתח כלחוץ עכ"ל וכן כתב הרמב"ם בפ"ט מהלכות קרבן פסח (ה"א) לענין הוצאת בשר קרבן פסח מחבורתו דאגף עצמו כלחוץ ומשמע דילפינן מיניה לענין תפלה כדברי רבינו ירוחם:
וכ"פ מרן צריך שיהיו כל העשרה במקום אחד ושליח צבור עמהם, והעומד בתוך הפתח מן האגף ולחוץ, דהיינו כשסוגר הדלת ממקום (שפה) פנימית של עובי הדלת ולחוץ, כלחוץ.
וכתב המ"ב (ס"ק מח') אם כל העשרה בבית אחד אפילו אין רואים אלו את אלו מצטרפים אבל אם מקצתם בחדר זה ומקצתם בחדר אחר אפילו אין דלת כל שהם בשני רשויות ואין רואין זה את זה אין מצטרפין ויש מחמירין אפילו ברואין: (וכ"כ בהלכה ברורה אות לז' אפילו היו רואים אלו את אלו אינם מצטרפים).
עוד כתב (ס"ק מט') היו ט' בבית ואחד בסוכה י"א דמצטרף ויש חולקין. (ובהלכה ברורה אות לח' אם אין קיר הבית מפריד בינהם (רק מחיצת הסוכה) והוא בחג הסוכות ורואים אלו את אלו, יש להקל). עוד כתב כשיש ט' במקום אחד ואחד אחר הוילון שפורסין לצניעות מצטרפין ודוקא אם פירשו לצניעות בעלמא אבל אי איכא תפילין או ס"ת ופירשו סדין כי היכי דליהוי מחיצה לשמש מטתו הוי נמי מחיצה לצירוף עשרה ולא מצטרפו [פר"ח] ופמ"ג מצדד דבכל גווני מצטרפי: (ובהלכה ברורה אות לח' כתב שאם היה לשם מחיצה אינם מצטרפים, ואם הוילון לא מגיע עד שלושה טפחים סמוך לתיקרה, יש להקל).
עוד כתב (ס"ק נ') שלדעת מרן המקום בפתח שבו הדלת נסגרת נחשב כבחוץ ואפילו שעכשיו הדלת פתוחה. ולדעת המ"א ואבן העוזר והגר"א מקום הדלת נחשב כפנים. (ובהלכה ברורה אות לט' פסק כדעת מרן שמקום הפס הפנימי של עובי הדלת כשהיא סגורה הוא המודד וממנו ולפנים כפנים וממנו ולחוץ כחוץ).
עוד כתב (ס"ק נא') שכתב היד אפרים שחלל הפתח הפנימי מהדלת לכ"ע הוי כלפנים, והפמ"ג סובר שלרבינו ירוחם גם מקום זה נחשב כחוץ. וכתב המ"ב שלא חוששים לזה כיון שהרבה חולקים על רבינו ירוחם. (ולדעת מרן כבר כתבנו שנחשב כלפנים). ובביה"ל (ד"ה של עובי הדלת) כתב שחלל הפתח החיצוני מהדלת לדעת מרן נחשב כבחוץ, ולדעת התניא צ"ע, ולדעת הגר"א יש להקל בזה. עוד כתב בביה"ל (ד"ה ולחוץ כלחוץ) שאם רואים אלו את אלו אפילו מקצתם עומדים לגמרי בחוץ מצטרפים, ולכתחילה יותר טוב להחמיר שיכנסו לפנים דקולא זו דמהני רואין אלו את אלו לענין צירוף כמו לענין בהמ"ז לקמן בסימן קצ"ה נובע מתשובת הרשב"א בסימן צ"ו והוא לא כתב שם זה רק בדרך אפשר: (וכתבנו לעיל שכתב בהלכה ברורה אות לז' שאפילו רואים אלו את אלו אינם מצטרפים).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…