סעי' יא' – בית הכנסת שניתן במתנה או הוחלף יוצא לחולין אבל אסור להשכירן או למשכנן או להשאילן אפילו בזט"ה במא"ה. – ספר מנחת שי

——–

בגמ' מגילה כו: אמר רבא האי בי כנישתא חלופה וזבונה שרי אוגורה ומשכונה אסור מאי טעמה בקדושתה קאי. ופירש"י כשמחליף או מוכר חלה קדושתו על החילוף או על הדמים והוא יצא מן הקדושה להשתמש בו. ולענין לתת במתנה נחלקו רב אחא ורבינא חד אסר וחד שרי מי שאוסר סובר שאין במה שתחול עליו הקדושה. ומי שמתיר סובר שחלה הקדושה על הטובת הנאה שיש במתנה. וכתב הב"י וקימ"ל כל מקום שנחלקו רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל. וכן פסקו להקל במתנה הרי"ף והרמב"ם, ודלא כרבנו ירוחם שכתב להחמיר מספק. וכתב הר"ן שנראה מהרמב"ן שההנאה שקבלו ממנו הוא דבר של קדושה כגון תיבה או מטפחת או ספרים הא לאו הכי לא. והר"ן נחלק עליו, וכתב הב"י שכן נראה דעת הפוסקים שכתבו דין זה בסתם, ולא צריך שיתן המקבל דברי קדושה אלא קדושת בית הכנסת נפקעת על ההנאה שהיו חייבים לשלם לו איזה גמול. כתב הב"י בשם אורחות חיים בשם ההשלמה יחיד שעשה ספר תורה לעצמו להשכיר אותו ולמשכן אותו אסור, ולהשאיל מותר אפילו משל רבים ליחיד.

וכ"פ מרן בהכ"נ או לבנים ועצים מבהכ"נ ישן שסתרו, יכולים ליתן במתנה, דאי לאו דהוה להו הנאה מיניה לא הוי יהבי ליה הדר הוי ליה כמכר, וכן יכולים להחליפן באחרים והם יוצאים לחולין; אבל אסור למשכנן או להשכירן או להשאילן, אפילו ע"י ז' טובי העיר, שעדיין נשארים בקדושתן שאין כאן דבר אחר שתחול קדושתן עליו. {הגה: ודוקא בדרך שמורידן מקדושתן, אבל מותר להשאיל אפי' ס"ת לקרות בה, אפי' משל רבים ליחיד. (ב"י בשם א"ח).}

וכתב המ"ב (ס"ק סה') שמדובר כאן בביהכ"נ שכבר התפללו בו כמבואר בסעי' ח'.

עוד כתב (ס"ק סו') שיש אומרים שלתת במתנה צריך שיהיו זט"ה במא"ה ויש אומרים שלא צריך במא"ה להוציא את ביהכ"נ לחולין כמו במכר. (ואפשר שדעת המחמירים במתנה כיון שלא מקבלים בתמורה את כל שווי הבית כנסת אלא רק טובת הנאה בעלמא לכן צריך דעת אנשי העיר). ובכרכים לא מועיל גם בזט"ה במא"ה לתת במתנה לכ"ע כמו שלא מועיל במכר.

עוד כתב (ס"ק סז') שהמקבל במתנה יכול להשתמש בביהכ"נ תשמיש של חול.

עוד כתב (ס"ק סח') בשם הריטב"א שלאו דוקא אם נותנים בעבור ההנאה שקיבלו ממנו אלא גם אם יקבלו ממנו בעתיד מהני. וכתב המ"ב שלפי זה אם נותנים לאנשי עיר רחוקה שלא קיבלו ולא יקבלו מהם טובת הנאה אסור לתת להם במתנה, שאין כאן על מה שתחול עליו קדושת בית הכנסת ואסור להשתמש בה לחול, אבל אם נותנים במתנה להתפלל בה מותר שהרי אין כאן הורדה מקדושתה, וכמ"ש הרמ"א. וכתב המ"א שגם ס"ת מותר לתת במתנה, וכן תשמישי קדושה שהרי לא מורידים אותם מקדושתם.

עוד כתב (ס"ק סט') הטעם שאסור למשכן או להשכיר ולהשאיל, כיון שלא נמכר הרי הוא בקדושתו.

עוד כתב (ס"ק ע') שמותר לתת בהלואה גמורה והלוה יחזיר לבנים אחרים שהיינו חליפין שמותר.

עוד כתב (ס"ק עא') שלמשכן או להשאיל אסור אפילו ע"י זט"ה במא"ה.

וכתב (בס"ק עב') אע"פ שבשכירות מקבל כסף אין הקדושה עוברת לכסף זה כיון שגוף החפץ נשאר עדיין בקדושתו נחשב שמשתמש בקודש.

עוד כתב (ס"ק עד') שמותר להשאיל ביהכ"נ או ס"ת כשמשתמש בה השואל בקדושה, ולעולת תמיד צריך שישתמש בהם בעשרה שאל"כ נחשב כזלזול בקדושה אבל המג"א כתב שמסתימת הפוסקים משמע שבכל גוונא מותר. כתב בביה"ל (ד"ה וכן יכולים להחליפם) להקשות על מה שכתב מרן שמותר להחליף הלבנים באחרות שהרי בסעי' ד' כתב מחלוקת בזה אם מותר להחליף קדושה באותה קדושה או חייב להעלות. ותירץ שכאן מדובר שחזי בה תיוהא ולכן מותר לכ"ע. (ולכאורה כיון שמרן פסק שם ביש בתרא כדעת המתירים שוב לא קשה מידי. ועוד שאם מיירי הכא בזט"ה במא"ה לא קשה מסעי' ד' דאיירי שם בלא זט"ה במא"ה). עוד כתב בביה"ל (ד"ה למשכנן) שבשו"ת בית דוד מתיר למשכן חפצי קודש באופן שהמלוה לא משתמש בהם כלל. עוד כתב בביה"ל (ד"ה או להשכירן) לענין מכירה על תנאי שאם ירצו יחזירוהו חזרה, משמע מהתו"ס שדינה כשכירות ואסור. ובחידושי הריטב"א מיקל בזה. עוד כתב בביה"ל (ד"ה מותר להשאיל) מה שכתב הרמ"א שאם לא מורידים מקדושתם מותר להשאיל היינו רוב בני העיר, או הממונים שעל פיהם נעשה כל דבר.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5