סעי' ט' – אין להוסיף בתארי הקב"ה בתפלה, ובשאר תחנונים אם רצה להאריך בשבחים נכון שיאמר אותם בפסוקים. – ספר מנחת שי

——–

כתב הטור האל הגדול הגבור והנורא אין להוסיף עליו כדאיתא בפרק אין עומדין ברכות לג: ההוא דנחית קמיה דרבי חנינא אמר האל הגדול הגבור והנורא האדיר העזוז היראוי האמיץ החזק א"ל סיימתיה שבחא דמרך השתא הנך תלתא אי לאו דאמרן משה רבינו ואתו אנשי כנסת הגדולה ותקנינהו לא הוה אמרי להו ואת אמרת כולי האי פי' כשמפליג לומר מראה דבריו שהגיע לתכלית השבח הילכך אין לומר אלא כמו שאמרו הראשונים.

וכתב הב"י שבגמ' שם אמרו משל למלך בשר ודם שהיו לו אלף אלפי דנרי זהב, והיו משבחים אותו בשל כסף, הלא גנאי הוא לו. וכתב הרמב"ם במורה נבוכים ח"א פרק נט' שלא אמרו במשל שיש לו אלף ומשבחים אותו במאה, שזה לא כ"כ גנאי מה שאומרים שיש לו אותו מין רק בכמות קטנה, אבל כשמשבחים אותו בשל כסף, הוא דבר שקר שהרי אין למלך זה המין כלל. כן הדבר שמשבחים את הקב"ה ומתכונים לתארים המקובלים אצל בשר ודם, הם דברים שאינם נכונים, וגנאי הוא לו. (ומזה לכאורה יש ללמוד שהשבחים שאנו אומרים הגדול והגיבור והנורא, אין לכוין במושגים שלנו, שאז גנאי הוא, אלא יכוין שהם שבחים שמשה רבינו ידעם ואמרם).

עוד כתב הטור בשם רבינו יצחק ז"ל דוקא בתפלה קאמר שאין לשנות מטבע שטבעו חכמים בברכות אבל בינו לבין עצמו לית לן בה אבל מדברי הרמב"ם יראה שאסור בכל ענין שכתב מי שאומר בתחנוניו מי שריחם על קן ציפור וכו' וכתב אחר כן וכן לא ירבה בכינויין של שם כגון שיאמר האל הגדול הגבור והנורא החזק והאמיץ העזוז שאין כח באדם להגיע עד סוף שבחו משמע שמפרש אותו בתחנונים דומיא דההיא דקן ציפור והכי מסתבר לפי הטעם שאין לחלק בין תפלה לתחנונים. וכתב הב"י מה שכתב הטור בשם רבינו יצחק שדוקא בתפילה קאמר אבל בינו לבין עצמו לית לן בה. כן כתב שם הרא"ש (פ"ה סי' טז) וכן דעת בעל שבלי הלקט (סי' יח) וכתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל שטעמו של ר"י שמחלק בין כשמוסיף בתפילה, לבין כשהוא מתפלל בינו לבין עצמו, שכשהוא מבקש בקשה לעצמו אומר את התארים כהקדמה לבקשתו ולא בא לסדר שבחיו של הקב"ה לכן לא שייך לומר לו סימתינהו שבחי דמרך, משא"כ בברכה ראשונה של התפלה שכולה שבח, כשמרבה בשבח נראה שסיים כל השבח, וזה מגונה.

עוד כתב הב"י שגם הרשב"א כתב בשם רבינו האי כפירוש ר"י וזה לשונו כתב רבינו האי דהני מילי בתפילה שאין מקלסין בתפילה יותר מדאי אבל בחוץ התפילה כל זמן שאינו טועה יקלס: ומה שכתב הטור בשם הרמב"ם הוא בפ"ט מהלכות תפילה (ה"ז) ובספר המורה ח"א פרק נ"ט האריך בזה לגנות המשוררים והמליצים המרבים בתוארים לשם יתברך. וכתב הב"י שנהגו העולם כדברי ר"י דאילו לפי דברי הרמב"ם יש ליזהר מלומר מה שכתוב בכתר מלכות כי אתה אחד ואתה חי ואתה גבור ואתה קיים ואתה גדול ואתה חכם ואתה אלוה וכן כל התוארים שכתובים בבקשת שמע קולי ולא ראינו ולא שמענו מי שנמנע מלאמרם: עוד כתב שרבינו יונה נסתפק אם מותר להאריך בדברים שהם שבח למקום שעשה עמנו ניסים ונפלאות, ומה שאמרו במגילה יח. כל המספר בשבחו של מקום יותר מדאי נעקר מן העולם אפשר לומר שלא אמרו זה אלא כשחותם בו בברכה שכל הברכות הם תואר כגון מחיה מתים רופא חולים גואל ישראל אבל כשאינו חותם על השבח בברכה אין בכך כלום והנכון כדי לצאת מספק זה שמי שירצה להאריך בשבח המקום ברוך הוא שיאמר אותו בפסוקים וכיון שאומר פסוקים אם משבח למקום דרך קריאת הפסוקים אין בכך כלום עכ"ל: וכתב הב"י מצאתי כתוב על שם הרא"ה (ברכות פ"ה עמ' צז) אע"ג דשתיקותא מעליותא כלפי שמיא הני מילי באדכורי שבחא בדידיה דרחמנא כגון אדיר ונורא ואמיץ דאנן לית לן דעה לאדכורי שבחיה אבל לספר נפלאותיו וניסיו וגבורותיו כל המוסיף הרי זה משובח וזהו כל ספר תהילים ותושבחות [הצדיקים] ע"כ:

עוד כתב הטור וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו, תקנו להזכיר חסדי אבות אצל הגאולה לומר שאף אם תמה זכות אבות גאולתו לעולם קיימת שהרי הבטיח בה בשמו הגדול וכאשר שמו קיים לעולם ולעולמי עולמים כך גאולתנו לעולם קיימת. וה"פ זוכר חסדי אבות לבניהם לגאלם ואף אם תמה זכות אבות מביא גואל לבני בניהם למען שמו שהוא קיים לעולם.

וכ"פ מרן אין להוסיף על תאריו של הקב"ה, יותר מהאל הגדול הגבור והנורא; ודוקא בתפלה, מפני שאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים, אבל בתחנונים או בקשות ושבחים שאדם אומר מעצמו, לית לן בה; ומכל מקום נכון למי שירצה להאריך בשבחי המקום, שיאמר אותו בפסוקים.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5