סעי' ח' – נאנס ונזדמנו לו טלית ותפילין קודם גאל ישראל, מניחם ויברך עליהם אחר התפילה, אחר גאל ישראל, יניח רק תפילין ויברך אחר התפילה. – ספר מנחת שי

——–

כתב הב"י אע"פ שעיקר המצוה לסמוך גאולה לתפילה היא כשקורא ק"ש סמוך להנץ וסומך לה התפלה מיד בהנץ כמו שנתבאר בסימן נ"ח מכל מקום גם כשקורא ק"ש אחר הנץ מצוה לסמוך גאולה לתפלה ואסור להפסיק ביניהם: ולענין להפסיק להנחת תפילין בגמ' יד: רב קרא ק"ש ואח"כ הניח תפילין והתפלל כיון שאיחר השליח להביא לו את התפילין וקרא ק"ש כדי שלא יעבור הזמן. וכתבו התו"ס והמרדכי שמכאן משמע שמותר להניח תפילין בין גאולה לתפילה אבל לא טלית, שהתפילין קשורים לתפילה כדאמרן הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא ק"ש ויתפלל. וכן דעת ה"ר יונה והרא"ש והרשב"א. ואם יניחם בברכה, נחלקו התו"ס והר"מ מקוצי, לדעת התו"ס יניח התפילין בברכה ולשר מקוצי לא יברך אלא אחר התפילה ימשמש בהם ויברך. וכתב הב"י ולענין מעשה נראה לי כדברי הר"מ מקוצי הילכך כל שלא גמר גאל ישראל מניח תפילין וציצית ואינו מברך עליהם עד אחר שיתפלל שאז ימשמש בהם ויברך ואם גמר גאל ישראל מניח תפילין ואין מברך עליהם עד אחר תפלה אבל טלית אינו מניח: עוד כתב הב"י כתב הרא"ש שמי שיודע שלא יוכל להעמיד עצמו בלא הפחה כדי שיקרא ק"ש ויתפלל אבל נראה לו שיוכל להעמיד עצמו בשעת ק"ש לבד בין אהבה לק"ש יניח תפילין ויברך דאנוס הוא וכתבו רבינו בסימן פ':

וכ"פ מרן צריך לסמוך גאולה לתפלה ולא יפסיק לאחר שאמר גאל ישראל, רק אם אירעו אונס שלא הניח תפילין ונזדמנו לו בין גאולה לתפלה מניח אז, ולא יברך עליהם עד אחר שיתפלל, אבל טלית לא יניח אז. ואם עד שלא אמר גאל ישראל נזדמנו לו טלית ותפילין, מניחם, ולא יברך עליהם עד אחר תפלה. {הגה: וי"א שקודם גאל ישראל יברך על התפילין, והכי נהוג (מרדכי ותוספות והגהות מיימוני מהלכות קריאת שמע)}.

וכתב המ"ב (ס"ק לח') לא יפסיק בין גאולה לתפילה אפילו בשהיה בעלמא ביניהם.

עוד כתב (ס"ק לט') אחר גאל ישראל הוא חמור מאמצע הפרק דאין להפסיק בו אפילו מפני היראה כמו בתפלה אם לא במקום שיש חשש סכנה:

עוד כתב (ס"ק מ') מי שאין לו תפילין ואם ימתין שיגיעו לו יפסיד תפילה בציבור, פסק המ"א שעדיף להתפלל יחיד ויקרא ק"ש ותפילה עם תפילין, מאשר תפילה בציבור בלא תפילין. (ובילקו"י ח"א עמוד קמד' כתב שאם הוא מכוין היטב יתפלל יחיד עם תפילין, ואם לאו יתפלל עם הציבור).

עוד כתב (ס"ק מב') שלפר"ח ואבן העוזר מברך על התפילין אפילו אחר גאל ישראל. ושאר פוסקים פסקו כדברי מרן שלא מברך.

עוד כתב (ס"ק מג') שכשמברך על התפילין אחר התפילה ימשמש בהם ויברך.

עוד כתב (ס"ק מד') שלא יתעטף בטלית אחר גאל ישראל משום הפסק, ולא הותר רק לתפילין.

עוד כתב (ס"ק מו') שאם אמר ברוך אתה ה' אע"פ שלא סיים גאל ישראל אסור להפסיק בשום דבר אלא יסיים גאל ישראל ויניח התפילין בלי ברכה.

עוד כתב (ס"ק מז') שלדעת הרמ"א שמברך על תפילין קודם שסיים ברכת גאל ישראל נראה פשוט דכאן אסור לומר ברוך שם כבוד וכו' שנוהגין לומר אחר ברכת על מצות גם נכון שלא יברך בזה כ"א ברכה אחת להניח דבלא"ה הרבה פוסקים סוברין כן וכנ"ל בסימן כ"ו עי"ש:

עוד כתב (ס"ק מח') שהסכמת האחרונים כהרמ"א לברך על התפילין קודם גאל ישראל. (ובהלכה ברורה אות לב' כתב, למנהג הספרדים יתעטף בטלית ויניח תפילין בלא ברכה ולאחר התפילה ימשמש בהם ויברך).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5