סעי' ח' – המסתפק בימות החמה אם הזכיר גשם או טל עד שלושים יום בחזקת שהזכיר גשם, וחוזר. – ספר מנחת שי

——–

בירושלמי תענית פ"א ה"א התפלל ואינו יודע מה הזכיר אמר רבי יוחנן עד שלושים יום מה שהוא למוד מזכיר מכאן ואילך מה שהוא צריך מזכיר. ופירש הר"ן (תענית א: ד"ה תו) דמיירי כגון שהוא עומד בטל והתפלל ואינו יודע אם הזכיר גשם אם לא שאילו הזכיר גשם מחזירין אותו ואמר רבי יוחנן כל שלושים יום מה שהוא למוד מזכיר ומסתמא הזכיר גשם כמו שהוא למוד להזכיר בימות הגשמים ומשום הכי מחזירין אותו אבל אי אפשר לפרש דמיירי במי שהוא עומד בגשם שאפילו הזכיר מה שהוא למוד בימות החמה דהיינו טל ולא גשם אין מחזירין אותו ע"כ: וכתב הב"י שזה למנהג ספרד אבל למנהג אשכנז שלא אומרים טל בקיץ א"כ עד שלושים יום בחורף צריך לחזור שחזקה שלא אמר כלום, ואם לא הזכיר בחורף אפילו טל חוזר ושכך נראה מדברי הרא"ש והמרדכי ושכך הם דברי הסמ"ג והטור.

וכתב הר"ן אע"פ שכל שלא יצא ניסן אין הגשמים סימן קללה, עכ"פ אם הזכיר גשם חוזר כיון שרוב הזמן שפוסק מלהזכיר גשם הוא סימן קללה לא פלוג רבנן ואמרי שמשעה שפוסק מלהזכיר גשם אם הזכיר מחזירין אותו.

זה לשון ספר אהל מועד (תפלה נתיב ט) נסתפק אם הזכיר גשם או שאל מטר כל שלושים יום הולך אחר הרגל לשונו ואפילו יחיד שהוא בציבור שעדיין יכול לשמוע משליח ציבור חוזר ומיהו רבים מהגאונים יש שאמרו דיחיד שטעה כשהתפלל יוצא הוא כששומע משליח ציבור והוא שיהא שם מתחלה ועד סוף וכן בכל דבר שצריך לחזור אם יכוין לשליח ציבור יצא ע"כ ויתבאר זה בסימן קכ"ד:

וכ"פ מרן בימות החמה, אם נסתפק אם הזכיר מוריד הגשם אם לא, עד ל' יום בחזקת שהזכיר הגשם, וצריך לחזור. הגה: וה"ה לדידן דאין מזכירין טל בימות החמה, אם נסתפק לו אם אמר מוריד הגשם בימות הגשמים, כל ל' יום, חוזר, דודאי אמר כמו שרגיל והרי לא הזכיר לא טל ולא גשם; לאחר ל' יום אינו חוזר (ד"ע).

וכתב המ"ב (ס"ק לז') שהרבה אחרונים כתבו ששלושים יום הוא לאו דוקא אלא הכונה לתשעים תפלות. וממילא לענין הזכרה מזכיר בתשעים תפלות פחות משלושים יום שהרי יש תפלת המוספין, אבל לענין שאלה צריך יותר משלושים יום שהרי בשבת אין שאלה. ולדעת הגר"א ועוד כמה אחרונים לעולם הולכים אחר שלושים יום בין להקל בין להחמיר ונראה דלמעשה יש להקל כשניהם דספק ברכות להקל. (בהליכות עולם (עמוד קלב') פסק כדעת הגר"א שבין בשאלה ובין בהזכרה אזלינן בתר שלושים יום. אולם בהלכה ברורה אות יד' כתב שלענין שאלה בימים הסמוכים לשלושים יום אם נזכר קודם לשמע קולנו יאמר בשמע קולנו ותן טל ומטר לברכה ואם נזכר אחר שסיים תפלתו יחזור בתנאי של נדבה. ובאות כ' כתב שלכתחילה כשמרגיל את לשונו יש להחמיר כשתי השיטות שבשאלה צריך תשעים פעם ובהזכרה יותר מתשעים. וכמ"ש המ"ב ס"ק מא'). עוד כתב המ"ב כתב הט"ז אם שגג או פשע באיזה יום או יומים מאלו הל' יום ולא התפלל כלל מ"מ לא הורע חזקתו עי"ז ואין צריך להשלים כנגד זה יום אחר עי"ש וכתב בספר מגן גבורים דכ"ש אם שאל בשומע תפילה וכדומה דעולה לו ועיין במחצית השקל ובספר מאמר מרדכי ובדה"ח שכולם מפקפקים בדינו של הט"ז: (ובהלכה ברורה אות טו' כתב שיחזור בתנאי של נדבה).

עוד כתב (ס"ק לח') כשהוא בתוך שלושים והיה ברור לו שהיה בדעתו לזכור מעין המאורע [לענין הזכרה ושאלה ויעלה ויבא וכה"ג] בתוך התפלה ולאחר זמן מופלג נפל ספק בלבו אם זכר בתפלה או לא אין צריך לחזור ואם נתעורר הספק מיד אחר התפלה יש לחזור [מור וקציעה ומגן גבורים]:

וכתב בביה"ל (ד"ה עד שלושים) שיום שמיני עצרת מצטרף לשלושים יום אפילו שמזכירים בו רק במוסף או במנחה (למנהג האשכנזים שלא מזכירים טל בקיץ, אבל למנהג הספרדים לא חוזר תוך שלושים, שגם אם לא הזכיר גשם הרי הזכיר טל). אך לענין שאלה ביום הראשון של פסח שאין בו שאלה כלל לדעת הסוברים שצריך שלושים יום ממש לא עולה יום זה לחשבון שלושים. ולדעת הט"ז שאם דילג יום או יומים שלא התפלל עולה לו לחשבון אפשר שגם כאן עולה, או שמא כיון שהוא היום הראשון לא עולה לו. (ובהלכה ברורה אות יד' כתב שלושים יום מהיום שמתחילים לשאול).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5