סעי' ח' – בשעת הדחק, כגון שצריך להשכים לדרך, יכול להתפלל משעלה עמוד השחר וימתין מלקרוא ק"ש עד שיגיע זמנה – ספר מנחת שי

——–

בגמ' ברכות ל. מי שמשכים לישב בקרון או בספינה קודם זמן ק"ש של שחרית ולא יכול להתפלל שם מעומד דאיכא ביעתותא דמיא, וכן המשכים לצאת לדרך ויצטרך להתפלל תוך כדי שהוא הולך, לת"ק דברייתא מתפלל שמונה עשרה קודם שיצא לדרך וכשיגיע זמן ק"ש יקרא בדרך ואע"פ שלא סומך גאולה לתפלה עדיף שיתפלל בביתו מעומד ממה שיסמוך גאולה לתפלה ויתפלל תוך כדי הילוך. ולרבי שמעון בן אלעזר עדיף שיסמוך גאולה לתפלה ויתפלל בדרך אפילו שהוא מהלך. ואבוה דשמואל ולוי עשו כת"ק והתפללו קודם שיצאו לדרך. ואמרינן עוד בגמ' רב אשי בשעה שהיה דורש ברבים וכשמגיע זמן ק"ש לוחש הרבה יחד למתורגמן העומד לפניו ובעוד שהמתורגמן משמיע לרבים היה קורא את שמע וסומך גאולה לתפלה ומתפלל מיושב שלא היה רוצה לצאת שלא להטריח את הציבור לקום מפניו, וכשהיה מגיע לביתו היה מתפלל שוב מעומד לכוין את ליבו. אמרו לו חכמים מדוע לא יתפלל מעומד בביתו קודם שיגיע לבית המדרש ואח"כ שיגיע זמן ק"ש יקרא רק ק"ש כמו שעשו אבוה דשמואל ולוי, אמר להם לא חזינן רבנן קשישי מינן דעבדי הכי שיקדימו תפלה לק"ש. ורש"י פירש שאבוה דשמואל ולוי התפללו קודם עלות השחר, והתוס' והרא"ש כתבו שא"א להתפלל כלל קודם עלות השחר, ולכן פירש כפירוש ר"ח שהתפללו אחר עלות השחר והתפללו קודם שיגיע זמן עיקר תפלה שהוא בנץ החמה. (וצ"ל שהתפללו אחר עלות השחר קודם זמן ק"ש שהוא משיכיר את חבירו שהוא כשעה קודם הנץ, שאם הגיע זמן ק"ש למה לא קראו ק"ש קודם תפלה). וכתבו התוס' כיון שרב אשי אמר לא חזינן לרבנן קשישי דקא עבדי הכי משמע שאין הלכה כאבוה דשמואל ולוי אלא יתפלל בדרך כשהוא מהלך ויסמוך גאולה לתפלה ושכך פסק בה"ג. ושר"ח פסק כאבוה דשמואל ולוי. וכתב הטור שכך הסכים הרא"ש. וכך כתב הרשב"א שהלכה כת"ק ואבוה דשמואל ולוי שיכול להתפלל בביתו בלא לסמוך גאולה לתפלה, דת"ק עדיף משום שרבי שמעון בן אלעזר יחיד הוא. ומה שרב אשי לא רצה לעשות כן כיון שלא היה רוצה לצאת לדרך ואם היה רוצה לצאת לדרך היה עושה כן. וכ"כ הרא"ש דרב אשי לא פליג עלייהו וכתב שמהלך בדרך אינו יכול לכוין הילכך טוב יותר שיקדים ויתפלל מעומד, אבל רב אשי היה מתפלל מיושב לכך לא היה רוצה להקדים, ועוד דעיקר תפילתו היתה מעומד. והעלה הרא"ש דהכי מסתבר. וכתב הב"י וכיון דהרשב"א והרא"ש ז"ל מסכימים דהלכה כת"ק הכי נקטינן: (ולפי"ז היוצא לדרך ברכב והוא לא נוהג כיון שיכול להתפלל מיושב לא יתפלל בביתו קודם ק"ש אלא יתפלל תוך כדי ישיבה ברכב ויקרא ק"ש ויסמוך גאולה לתפלה. וכל זה שלא יכול להמתין ולצאת אחרי תפלה כתקנה בבית הכנסת או בביתו).

וכתב הרשב"א שכל זה מדובר שיוצא בשיירא או במקום שאין שם גדודי חיות ולסטים שיכול לעמוד בדרך ולקרוא ק"ש לפחות עד על לבבך בכונה. אבל אם לא יכול לעמוד גם בזה שיוצא למקום של חיות ולסטים מותר לו לקרוא ק"ש כבר מעלות השחר קודם שיצא לדרך וכנזכר בסימן נח', וממילא יתפלל כדרכו בביתו ויקרא קודם ק"ש ואח"כ יסמוך גאולה לתפלה.

וכ"פ מרן בשעת הדחק, כגון שצריך להשכים לדרך, יכול להתפלל משעלה עמוד השחר וימתין מלקרוא ק"ש עד שיגיע זמנה. {(אם אפשר לו לקרוא ק"ש על הדרך, דהיינו שיתכוין בפסוק ראשון וכמו שנתבאר לעיל סי' נ"ח) (ב"י בשם הרשב"א),} ואע"פ שאינו סומך גאולה לתפלה, הכי עדיף טפי שיתפלל בביתו מעומד, ממה שיתפלל בזמנה והוא מהלך ויסמוך גאולה לתפלה.

וכתב המ"ב (ס"ק לח') שלאו דוקא היוצא לדרך ואין השירא ממתנת לו אלא גם שאר דחק ואונס.

עוד כתב (ס"ק לט') דבסתם דרך אינו יכול לכוין בתפלה בין כשהוא מהלך ברגליו או יושב בעגלה או בספינה ולפיכך אמרו חכמים שטוב יותר שיתפלל משעלה עה"ש וקריאת שמע יקרא אח"כ בדרך. (וצ"ל שיושב בספינה יש לו ביעתותא דמיא כמו שפירש"י שם וכן יושב בעגלה מיירי שהעגלה מתנדנדת אנה ואנה ויש לו ביעתותא ולא יכול לכיון כלל בתפלה. אבל ביושב ברכב סגור וכן בספינה שלנו כשלא יושב בסיפון האניה אין ביעתותא ויכול להתפלל שם לכ"ע וכמו שדייקנו לעיל מדברי הרא"ש).

עוד כתב (ס"ק מ') ואם הגיע הזמן שיכיר את חבירו ברחוק ד"א לכ"ע יקרא ק"ש ויתפלל בביתו כתקונה אף שעדיין לא הנץ החמה כיון שהוא שעת הדחק. ואם הוא בדרך במלון והשיירא שלו עומדים להתפלל קודם זה הזמן 'משיכיר', ומשער דעד ברכו יגיע הזמן, יוכל הוא להתחיל ברכת ברוך שאמר ג"כ עמהם לעת עתה בלא תפילין, או שילבש תפילין בלי ברכה ואחר שיגיע בין ישתבח ליוצר יראה אם הגיע הזמן ימשמש בהן ויברך:

עוד כתב (ס"ק מא') כוונת הרמ"א לומר שאם יודע שגם ק"ש פסוק ראשון לא יוכל לכוין בדרך כגון שהוא במקום גדודי חיה וליסטים מותר לקרוא ק"ש בביתו ג"כ תיכף משעלה עה"ש אע"פ שעדיין לא הגיע עיקר הזמן וכדלעיל בסימן נ"ח ס"ג:

עוד כתב (ס"ק מב') בשם המ"א שרוב העולם אין נזהרין בזה, להתפלל בבית קודם שיקראו ק"ש, ואפשר משום דנוהגים כאידך פוסקים דס"ל דמסמך גאולה לתפלה עדיף ע"כ מתפללין בדרך עם סמיכת גאולה לתפלה. עוד כתב אם הוא בדרך ומתיירא שיעבור זמן ק"ש יקרא ק"ש בלי ברכות וכשיבוא למלון יקרא עוד הפעם ק"ש עם ברכותיה ויסמוך גאולה לתפלה ואם הוא רואה שיעבור גם זמן תפלה [שהיא רק עד ד' שעות] ודאי יתפלל י"ח ג"כ בדרך מהלך או מיושב [פמ"ג] וכשנוסע בלילה ויכול לבוא במלון להתפלל שם מעריב נכון להתאחר להתפלל עד בואו שם ולא יתפלל בעודו בדרך אם לא שהוא ישן על העגלה ויש לחוש שמא בתוך כך יעלה עמוד השחר ועיין בסימן רל"ה בשע"ת סק"ג. או שהוא ירא שמא לא יהיה לו שם מקום מנוחה להתפלל שיבלבלוהו שם בני הבית: וכתב בביה"ל (ד"ה בשעת הדחק) ואם רוצה ליסע מביתו אחר שהגיע זמנה ואין השיירא ממתנת לו רק זמן מועט ואין בזה כדי שיקרא ק"ש ויתפלל מה עדיף, שיתפלל בבית ויקרא ק"ש בדרך, או יקרא קודם ק"ש בבית ויתפלל בדרך, שלכאורה מה שאמר מרן שיקדים תפלה לק"ש זה באופן שלא הגיע זמן ק"ש אבל בהגיע יתכן שצריך להקדים ק"ש כיון שהיא מהתורה, ויקרא אותה בלא ברכות ובדרך יתפלל הכל כסדר וצ"ע. ואולם לפי מה דאנו נוהגין כהיום כהפוסקים דס"ל דמסמך גאולה לתפלה עדיף בודאי אין להקדים תפלה לק"ש:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5