סעי' ז' – תמרים שמיעכן לא נשתנית ברכתם, ומברך העץ. – ספר מנחת שי

——–

כתב הב"י מגמ' לח. והלכתא תמרי ועבדינהו טרימא מברכין עלייהו בורא פרי העץ מאי טעמא במילתייהו קיימי כדמעיקרא. ופירש רש"י טרימא דבר הכתוש קצת ואינו מרוסק ומשמע מדבריו שאם היה מרוסק לגמרי אין מברכין עליו בורא פרי העץ וכן נראה מדברי רבינו וכן כתוב בתרומת הדשן סימן כ"ט. אבל הרמב"ם (שם ה"ד) כתב תמרים שמיעכן ביד והוציא גרעינין שלהם ועשאם כמו עיסה מברך עליהם תחלה בורא פרי העץ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש. וכתב הטור שאפשר שגם ר"י מודה לרמב"ם. ובסוף סימן רד' הביא הב"י את תרומת הדשן שהסתפק אם לברך העץ או שהכל על דבר המרוסק וכתב וכל היכא דאיכא ספיקא בברכה ראשונה מברך שהכל, וכתב הב"י על זה, ואין דבריו נראין בעיני שאם רש"י פירש דטרימא הם תמרים שכתשן קצת כבר נתבאר בסימן ר"ב (קעט.) דלהרמב"ם (ברכות פ"ח ה"ד) אפילו מיעכן ועשאן עיסה מברך בורא פרי העץ.

וכ"פ מרן תמרים שמיעכן ביד ועשה מהם עיסה והוציא מהם גרעיניהם, אפילו הכי לא נשתנית ברכתן ומברך עליהם: בורא פרי העץ ולבסוף ברכה מעין שלש. הגה: ולפי זה ה"ה בלטווערן הנקרא פווידל"א מברכין עליהם: בפה"ע; ויש אומרים לברך עליהם שהכל (ת"ה סי' כ"ט וב"י בשם הטור), וטוב לחוש לכתחלה לברך שהכל אבל אם בירך בפה"ע יצא, כי כן נראה עיקר.

וכתב המ"ב (ס"ק מ') שהוא הדין בפירות המרוסקים כגון תפוח אדמה, שמברך עליהם בורא פרי האדמה.

עוד כתב המ"ב (ס"ק מב') להלכה על תמרים מרוסקים לגמרי שלא איבד כל צורתו וניכר מהו, מברך העץ. ועל הפוודיל"א יברך לכתחילה שהכל כהכרעת הרמ"א כיוון שאיבד כל צורתו ולא ניכר כלל מהו. וכ"כ בביאוה (ד"ה תמרים) שאפילו נתרסקו לגמרי אם ניכר במקצת מהות הפרי לא נשתנית ברכתם, ואם נמוחו לגמרי ולא ניכר צורתו כלל יברך שהכל ובדיעבד אם ברך העץ יצא. (אבל לדעת הב"י הנ"ל בסימן רד' שחלק על תה"ד גם על הפוודיל"א מברך העץ גם בנימוחו לגמרי. ועיין בחזון עובדיה עמוד קלו' שאם השתנה שמו טעמו ומראהו מברך שהכל כמו ב'לדר'). ובדבר הנימוח לגמרי שלרמ"א מברך מספק שהכל, אם הוא משבעת המינים לעניין ברכה אחרונה לא יברך נפשות כיוון שנפשות לא פוטר מעין שלוש אלא יאכל דבר שברכתו מעין שלוש וגם דבר שברכתו נפשות ויפטור זה ממאי נפשך, ואם אין לו יברך מעין שלש שגם הרמ"א תופס שמעיקר הדין מברך העץ.

עוד כתב (ס"ק מג') שעל פירות קטנים שסוחטים אותם ומבשלים אותם בדבש ובסוכר ברכתם שהכל, ובדיעבד אם ברך עליהם ברכתם הראויה יצא.

עוד כתב (ס"ק מד') שאם דרך אותו מאכל ע"י ריסוק כמו זנגביל ושאר בשמים שאוכלים אותם עם סוכר מברכים בורא פרי האדמה. (ומשום הכי פסק הרה"ג רבי יצחק יוסף שליט"א שיברך על הבמבה אדמה, כיון שנוטעים את התירס שממנו מיצרים את הבמבה לאוכלו בצורה זו. ויש לדחות דשאני התירס שנשתנה שמו טעמו ומראהו וכל כה"ג אפילו שדרכו בכך מברך שהכל. וכ"כ בהלכה ברורה אות כט' שיש לברך על חטיפי תירס שהכל).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5