סעי' ז' – שינת עראי בסעודה לא הוי הפסק. – ספר מנחת שי

——–

כתב הב"י, כתב הרא"ש בשם הראב"ד שאם ישן באמצע הסעודה נחשב להיסח הדעת וצריך לברך ברכה אחרונה על מה שאכל וברכה ראשונה על מה שרוצה להמשיך לאכול. אולם לדעת הרא"ש שינת עראי בתוך הסעודה לא נחשבת להפסק והיסח הדעת, ומה שכתוב בתוספתא שאם קראו חברו לדבר עמו אין צריך ברכה למפרע, הפליג, צריך ברכה למפרע, וכשהוא חוזר צריך ברכה לכתחילה, שם מדובר שהפליג לדבר בדברי עסקים ולכן יש היסח הדעת, משא"כ כשישן שנת אונס נישאר בקביעותו ואין צריך לברך שוב, ושכן נהגו כל העולם ששינה בתוך הסעודה לא הוי הפסק. כתב הב"י ז"ל ספר אוהל מועד המפסיק בתוך סעודתו בדבר הרשות אינו צריך לחזור ולברך שאין זה חשוב הפסק, וכן כתב הר"מ גבי הצריך לנקביו, ויש מהגאונים שמצריכים אותו לחזור ולברך עכ"ל. (וצ"ל שכונתו באופן שלא יצא ממקומו לבחוץ לכן כל מה שמדבר בתוך הסעודה לא נחשב הפסק).

וכ"פ מרן אדם שישן בתוך סעודתו שינת עראי, לא הוי הפסק. הגה: וכן אם הפסיק בשאר דברי רשות, כגון שהוצרך לנקביו וכיוצא בזה.

וכתב המ"ב (ס"ק מח') שאפילו ישן שעה לא צריך לברך המוציא אבל נט"י צריך ליטול בלי ברכה. ואם ישן שינת קבע על מיטתו הוי הפסק שזהו סילוק והיסח הדעת לדברי הכל .

עוד כתב (בס"ק מט') שאם יוצא לנקביו צריך נט"י . (עיין סימן קע' סעי' א' שאם נגע במקומות המכוסים יברך על נטילת ידים). וכתב בביה"ל (ד"ה כגון) שדווקא בסעודת פת לא צריך לחזור ולברך אבל בסעודת פירות כיון ששינה מקומו צריך לחזור ולברך. (ולכאורה לדעת המ"ב לעיל שבדיעבד מחדר לחדר לא צריך לברך צריך לומר שיצא לשירותים מחוץ לבית. או כמו שכתב בהלכות עולם ח"ב עמוד מד' שכיון שאין המקום שנכנס לשם ראוי לאכילה, צריך לחזור ולברך ברכת הנהנין כשחוזר למקומו הראשון. ואם הוא באמצע אכילת פת או פירות משבעת המינים ונכנס לשירותים לא חוזר ומברך. ובהלכה ברורה אות כג' כתב לחלוק שגם אם אכל שאר פירות או משקה שאינם טעונים ברכה במקומם לא חוזר ומברך).

עוד מדיני שינוי מקום מהליכות עולם ח"ב עמוד לח'. א'. לא ילך למקום אחר בתוך סעודתו קודם שיברך ברכת המזון ואפילו דעתו לחזור למקומו הראשון לאחר מכן ולסיים סעודתו ולברך ברכת המזון שיש לחוש שמא ישכח ולא יחזור. ומכל מקום מותר לצאת לצורך דבר מצווה ואפי' לכתחילה ואפילו היא מצווה שאינה עוברת ויוכל לעשותה אחר כך. ב'. האוכל מאכל או ששתה משקה שברכתם האחרונה היא "בורא נפשות רבות" ובאמצע אכילתו שינה מקומו מחדר לחדר באותו הבית אפילו לא היה בדעתו מתחילה לאכול במקום שני ואפילו אינו רואה את מקומו הראשון מן המקום השני אין צריך לחזור ולברך ברכת הנהנין פעם שנייה ואע"פ שיש חולקים בדבר מ"מ כלל גדול בידינו שסב"ל. ג'. היה יושב ואוכל פת או פת הבאה בכסנין (עוגה) או פירות שבעת המינים ובאמצע אכילתו יצא חוץ לביתו ושוב חזר למקומו הראשון ורוצה להמשיך אכילתו אין צריך לחזור ולברך ברכה ראשונה בין שאכל כזית קודם שיצא לחוץ ובין שאכל פחות מכזית שסב"ל ומ"מ אם חוזר ומברך ברכה ראשונה יש לו על מה שיסמוך. ואם היה אוכל משאר פירות שאינם משבעת המינים ויצא חוץ לביתו וחזר למקומו הראשון ורוצה להמשיך אכילתו צריך לחזור ולברך ברכה ראשונה קודם שיאכל וכן הדין במי שהיה שותה מיני משקים (חוץ מן היין). במה דברים אמורים כשהיה יושב ואוכל במקום אחד אבל אם לא קבע עצמו לאכול במקומו אלא היה הולך ממקום למקום ואכל בדרך הילוכו פת או עוגות או פירות וכן המפצח גרעינים או מוצץ סוכריה בדרך הילוכו יכול להמשיך כל אכילתו על סמך ברכה שבירך בתחילה וכן הדין במי שהיה שותה משקים בדרך הילוכו. ומי שאכל פחות משיעור כזית ויצא לחוץ וחזר והשלים אכילתו לכזית הכל מצטרף לחיוב ברכה אחרונה ובלבד שלא שהה יותר משיעור אכילת פרס מתחילת אכילתו עד סוף אכילתו. ד' . האוכל סעודה של פת צריך לברך ברכת המזון במקום שאכל ואם יצא ממקומו והלך למקום אחר אם היה הדבר במזיד צריך לחזור למקומו הראשון כדי לברך שם ברכת המזון ואם בירך במקום שנזכר יצא ידי חובה ואם היה הדבר בשוגג רשאי לברך במקום שנזכר ואם החמיר וחזר למקומו הראשון ובירך שם תבוא עליו ברכה. ומיהו מי שאוכל פת הבאה בכסנין או תבשיל שנעשה מחמשת מיני דגן וכל שכן האוכל מפירות שבעת המינים ויצא ממקומו והלך למקום אחר (כשיש צורך) אין צריך לחזור למקומו הראשון לברך ברכה אחרונה במקום שאכל ורשאי לברך ברכה אחרונה במקום אחר.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5