סעי' ז' – על פת הבאה בכיסנין שהיא פת ממולאת בדבר מתוק, או פת שנלושה בסוכר, או פת נכססת, מברך מזונות. – ספר מנחת שי

——–

לדעת הר"ח והרשב"א והטור – היא פת שעשויה כמין כיסים מלאים סוכר ושקדים ואגוזים ומיני תבלין.

לדעת הרמב"ם – אם עירב בעיסה דבש או מיני תבלין או מי פירות, וטעמן ניכר בעיסה שאין דרך בני אדם לקבוע סעודתן עליו . ואפילו שנקרא לחם וחייב בחלה כגון פת הנילושה במי פירות החייבת בחלה מ"מ כיון שטעם המי פירות נרגש בעיסה ברכתה מזונות. ב"י. (ולכן לחמניות מתוקות שמביאים באולמות אף שאוכלים אותם בתורת סעודה עכ"פ כיון שאין זה הדרך ללפת פת מתוקה עם דברים מלוחים וחריפים ברכתה מזונות ומה שאוכלים אותה כך זה כיון שאין פת אחרת. וכ"פ ביביע אומר חלק י'. ובספר מעשה ניסים לרבינו יעקב מליסא בהקדמה כתב שהכל תלוי בראות עיני המורה וכל שהוא פת שאינו מדרך העולם לקבוע עליו סעודה לפי ראות עיניו יש לו דין פת כיסנין).

לדעת רש"י – פת שנילושה עם תבלין הרבה ואגוזים ושקדים.

לדעת רב האי – אפילו בלא תבלין ונכסס כעין כעכין יבשים, ומנהג בני אדם שאוכלים ממנו מעט.

וכתב הב"י ולעניין הלכה כיון דספיקא במילי דרבנן נקטינן כדברי כולם להקל, ואינו מברך עליהם המוציא וברכת המזון אלא אם כן קבע סעודתו עליו (או) [ש]אכל שיעור שדרך בני אדם לקבוע עליו . (ואפילו ששבע לא הוי ספיקא דאורייתא לברך ברכת המזון, כיון שבברכת על המחיה בדיעבד יוצא ידי חובת ברכת המזון. וכמ"ש בחזון עובדיה ברכות עמוד רמ').

וכך פסק מרן פת הבאה בכיסנין, יש מפרשים: פת שעשוי כמין כיסים שממלאים אותם דבש או סוכר ואגוזים ושקדים ותבלין, והם הנקראים רישקולא"ש ריאלחש"ו; וי"א שהיא עיסה שעירב בה דבש או שמן או חלב או מיני תבלין ואפאה, והוא שיהיה טעם תערובת המי פירות או התבלין ניכר בעיסה, (וי"א שזה נקרא פת גמור, אלא אם כן יש בהם הרבה תבלין או דבש כמיני מתיקה שקורין לעקי"ך שכמעט הדבש והתבלין הם עיקר, (וכן נוהגים)) (רש"י וערוך וכן יש לפרש דעת רמב"ם); וי"מ שהוא פת, בין מתובלת בין שאינה מתובלת, שעושים אותם אותם כעבים יבשים וכוססין אותם, והם הנקראים בישקוני"ש, והלכה כדברי כולם שלכל אלו הדברים נותנים להם דינים שאמרנו בפת הבאה בכסנין.

וכתב המ"ב (ס"ק כז') אף שהעיסה הממולאת היא פת גמור כיון שטעם המילוי נכנס בפת מברך מזונות (כמו שכתב בס"ק כח'). ואף שהעיקר אצלו המילוי מברך מזונות שמין דגן חשוב. וגם אם הוציא את הפירות מברך מזונות על הפת לבד שאין דרך לקבוע על פת כזו (ונראה משום שיש בה טעם הפירות כנ"ל).

עוד כתב (ס"ק ל') לחם שנותנים בו זאפרן (כרכום) להטעימו ולנאותו או שנותנים בו מעט צימוקים לכו"ע לחם גמור הוא (פמ"ג).

עוד כתב (ס"ק ל') שלדעת הרמ"א צריך שיהא ניכר התבלין בטעם יותר מהקמח שהם העיקר וטעם העיסה טפל. וגם בעיסה ממולאת צריך שיהיה מילוי הרבה שיהיה נרגש טעמו הרבה מאוד.

בביאור הלכה (ד"ה והלכה כדברי כולם) כתב בשם המאמ"ר שאפשר דכל הדעות מודו להדדי ולכן לא צריך להחמיר לברך על לחם אחר תחילה. (אולם מהב"י לא משמע הכי שכתב כיון דספיקא דרבנן הוא אזלינן לקולא. ותלה הטעם בספיקא דרבנן לקולא ולא משום דמודו להדדי).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5