סעי' ז' – לא יתפלל מחוץ לביהכ"נ בין בצד הפתח ובכיוון ההפוך מהמתפללים, או אפילו אחורי ההיכל כשאחוריו להיכל והוא בכיוון המתפללים. ויש להחמיר שגם אם מתפלל בצדדים שיחזיר פניו לכיוון בית הכנסת – ספר מנחת שי

——–

בברכות ו: ולא אחורי ביהכ"נ דאמר רבי חלבו המתפלל אחורי ביהכ"נ נקרא רשע שנאמר סביב רשעים יתהלכו וה"מ דלא מהדר אפיה לבי כנישתא אבל אי מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה.

כתב ה"ר יונה שלדעת רש"י כשעומד מחוץ לפתח בית הכנסת וגם הופך פניו לכיון מערב ומתפלל, נקרא רשע מפני שלושה דברים, האחד מפני שכולם בפנים והוא בחוץ, ועוד שאותם שבבית הכנסת מתפללין כלפי מזרח והוא מתפלל ופניו כלפי המערב, ועוד שאחוריו כלפי בית הכנסת, והוא הדין כשעומד בבית הכנסת אין לו להתפלל למערב אלא שאינו נקרא רשע כיון שעומד בבית הכנסת ומשתתף עם הציבור אבל אם היה עומד מבחוץ לצד כותל מזרחי אע"פ שאחוריו כלפי כותל מזרחי של בית הכנסת כיון שמתפלל ופניו כלפי מזרח כמו שהציבור מתפללין אינו נקרא רשע, וכשהוא אחורי בית הכנסת דהיינו בצד פתח ביהכ"נ ומהדר אפיה לבי כנישתא הואיל ומתפלל ופניו כלפי מזרח כמו הציבור אע"פ שעומד בחוץ לית לן בה:

וכתב עוד ה"ר יונה שר"י מפרש בהיפך דאחורי בית הכנסת היינו אחורי כותל מזרחי שאין שם פתחים וכשעומד אחורי אותו כותל ואחוריו כלפי הכותל אע"פ שפניו כלפי רוח מזרחית ונמצא שמתפלל לרוח שכל הציבור מתפללין נקרא רשע מפני שני דברים מפני שכל הציבור בפנים והוא בחוץ ומפני שאחוריו כלפי בית הכנסת וכי מהדר אפיה לבי כנישתא כיון שפניו כלפי כותל מזרחי אף על פי שעומד בחוץ ונמצא שהוא מתפלל כלפי רוח מערב וכל הקהל כלפי מזרח לית לן בה כיון שפני כל הקהל כלפי כותל מזרחי ששם ההיכל ופניו ג"כ כלפי אותו כותל. והתוספות פירשו כמו שכתב רבינו יונה בדעת רש"י. וכ"כ הטור.

וכתב עוד ה"ר יונה (שם ד"ה ור' יצחק) ולדברי הכל אם עומד בחוץ לצד צפון או לצד דרום ואחוריו לבית הכנסת נקרא ג"כ רשע מפני שכולם בפנים והוא בחוץ וחוזר אחוריו לבית הכנסת מיהו אם פניו לבית הכנסת לדברי הכל לא נקרא רשע אע"פ שעומד בחוץ כיון שפניו כלפי בית הכנסת ואע"פ שנמצא שאינו מתפלל לרוח מזרח כשאר הקהל אין לחוש כיון שאינו מתפלל למערב היפך ממה שמתפללין הקהל ע"כ:

והגהות מיימוניות כתבו בפ"ה (דפוס קושטא תפלה ה"ו) נמצא פירוש ר"י איפכא מפירוש רש"י ופירוש רש"י איפכא מפירוש ר"י לכן יש להחמיר כדברי שניהם וא"כ העומדים חוץ לבית הכנסת למזרח או למערב אל יהפוך פניו למזרח או למערב דאם כן הוי כדו בר לאחד מן הפירושים אלא יהפוך פניו לצפון או לדרום עכ"ל סמ"ק (סי' יא בהגהות אות קל). ויש מפרשים אחורי כמו חוץ כמו (שיר השירים ב ט) הנה זה עומד אחר כתלנו ולפי זה אף לצדדין אסור עכ"ל .

(מה שמשמע מדברי הסמ"ק שאם נמצא מאחרי בית הכנסת בצד הפתח ולא בצד ההיכל יפנה לצד דרום או צפון. לכאורה יכול לפנות לכיוון מזרח שהוא כיוון שהציבור מתפללים, וגם פניו כלפי בית הכנסת. ולמה יפנה לצדדים. ועיין בד"מ אות א' ובב"ח סוף אות ה' שהקשו כן על דברי הסמ"ק).

וז"ל א"ח בשם רבינו האי אם היו פניו כלפי בית הכנסת וכנגד ארץ ישראל יתפלל אחורי בית הכנסת אם ירצה (פירוש שמתפלל מחוץ לבית הכנסת בצד פתח בית הכנסת ולכיוון שכולם מתפללים) אבל כשמחזיר פניו כנגד ארץ ישראל ונמצאו מוחזרות מבית הכנסת (פירוש שמתפלל מחוץ לבית הכנסת ואחוריו כלפי ההיכל) וכן אם החזיר פניו לבית הכנסת והם מוחזרות מארץ ישראל אין לו להתפלל מכאן אתה למד שאסור להתפלל בעזרות שבמזרח (פירוש חדרים הסמוכים לבית הכנסת הנמצאים בקיר שאחרי ההיכל) אלא לצד צפון או לצד דרום שאם התפלל למזרח העזרה אחוריו לבית הכנסת ואם לצד בית הכנסת אחוריו כלפי ארץ ישראל עכ"ל. והרמב"ם (שו"ת פאר הדור סי' קנ, תשו' מהד' פריימן סי' יט) כתב שאם מתפלל בחדר שהקיר שלו הוא גם קיר בית הכנסת וכשמתפלל שם אחוריו כלפי בית הכנסת מותר להתפלל שם כיון שאין הדבר ניכר ואין בזה זלזול ולא יראה כמי שמחזיר פניו מכנגד ההיכל.

וכ"פ מרן ולא אחורי ביהכ"נ, אם אינו מחזיר פניו לביהכ"נ; ואחורי ביהכ"נ הוא הצד שהפתח פתוח בו והוא הפך הצד שפונים אליו הקהל כשמתפללים. וי"מ בהפך וראוי לחוש לדברי שניהם. וגם כשמתפלל בשאר צדדים, חוץ לביהכ"נ, יש להחמיר שיחזיר פניו לביהכ"נ. וכל זה כשניכר שמחזיר אחוריו לביהכ"נ, אבל אם הוא מתפלל בבית הסמוך לביהכ"נ, פניו כנגד א"י כראוי ואחוריו לכותל ביתו שהוא כותל ביהכ"נ, מותר, שאינו ניכר שמחזיר פניו מביהכ"נ.

וכתב המ"ב (ס"ק טו') בתשובת יד אליהו סימן ז' כתב דנ"ל מה שאמרו גבי המתפלל אחורי ביהכ"נ לא שייך אלא דוקא כשהצבור מתפללים תפילת י"ח והוא ג"כ מתפלל י"ח עי"ש ובספר מאמר מרדכי חולק עליו: (ובהלכה ברורה אות טו' כתב הלכה כדעה הראשונה להתיר).

עוד כתב (ס"ק יז') מה שכתב מרן י"מ בהיפך הוא דעת ר"י ולשיטתו אם מתפלל בכותל שמאחרי ההיכל ופניו כלפי בית הכנסת מותר שהרי לא מפנה אחוריו אל ההיכל. (ולרש"י גם בכה"ג נראה שאסור שהרי מתפלל מחוץ לבית הכנסת ובכיוון הפוך מהמתפללים, אלא שלא נקרא רשע, ועל זה אמר מרן שיש לחוש לאסור כדעת רש"י. ושוב ראיתי בערוך השולחן שכ"כ בדעת רש"י שכל שמתפלל נגד הציבור אסור. וכן לרש"י יהא מותר באופן שאסר ר"י כשנמצא מאחרי ההיכל ומפנה גבו לבית הכנסת, שהרי משתחוה לכיוון שהציבור משתחוים. וגם לזה כיון מרן שכתב לחוש לאסור כדעת ר"י).

עוד כתב (ס"ק יח') שלכ"ע מותר אם מתפלל בצד פתח ביהכ"נ ופניו לכיוון בית הכנסת הואיל ומתפלל ופניו כלפי מזרח כמו הציבור אע"פ שעומד בחוץ לית לן בה. מ"מ לא שרי אלא מדוחק הלא"ה מצוה להתפלל בביהכ"נ כמ"ש בסעיף ט':

עוד כתב (ס"ק יט') מה שכתב מרן וגם כשמתפלל בשאר צדדים, חוץ לביהכ"נ, יש להחמיר שיחזיר פניו לביהכ"נ, מדובר בשאי אפשר לו להפוך פניו למזרח כגון שיש צואה לפניו כמלא עיניו הא לאו הכי עדיף טפי שיהפוך פניו למזרח ומ"מ גם בכל זה לא שרי אלא מדוחק כמש"כ בס"ק הקודם: (ומדברי רבינו יונה בב"י משמע שיפנה פניו דוקא לכוין בית הכנסת, אע"פ שאין מתפלל למזרח שבזה מתקן מה שמתפלל בחוץ ולא נקרא רשע).

עוד כתב (ס"ק כ') כל זה שהתרנו להתפלל לצד דוקא כשעומד בצפון ביהכ"נ או בדרומו אבל כשעומד במזרחו או במערבו אסור אף אם רוצה להטות עצמו לצפונו או לדרומו:

עוד כתב (ס"ק כא') שמותר להתפלל בעזרות הבנויות בכותל מזרחי דחדר הוא ואין נראה כאחוריו לבית הכנסת וכ"כ השכנה"ג שראה קהלות רבות שעזרותיהם לצד מזרח ומתפללין ופניהם כלפי מזרח ואחוריהם כלפי כותל מזרחי שבביהכ"נ ומ"מ יותר טוב בעת שבונים העזרות לעשותו בצד אחר לא בצד מזרח כי יש מפקפקים בזה עיין בא"ר:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5