סעי' ו' – שכח רצה בשבת או יעלה ויבא ביו"ט אומרה ברכה בפני עצמה קודם הטוב והמטיב – ספר מנחת שי

——–

כתב הטור בגמ' מט. טעה ולא הזכיר של שבת אומר בא"י אמ"ה שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית בא"י מקדש השבת: טעה ולא הזכיר יעלה ויבא בי"ט אומר בא"י אמ"ה אשר נתן ימים טובים לישראל לששון ולשמחה בא"י מקדש ישראל והזמנים. כתב הראב"ד צריך לומר לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה. וכתב עוד שאין לומר בהן לא שם ולא מלכות לפי שאינה ברכה קבועה ודומה לברכת הזימון שאע"פ שהיא מן התורה אין בה לא שם ולא מלכות לפי שאינה קבועה וה"ר ישעיה והר"י כתבו שצריכה שם ומלכות, והכי מסתברא. וכתב הב"י כיון שאין מוזכר בגמרא שם ומלכות לפיכך נחלקו בהם המפרשים. ודעת ה"ר יונה (לו. ד"ה לאות) שחותם בהם בשם ומלכות. וכתב באורחות חיים (הל' ברהמ"ז אות נ) שכן מפורש בירושלמי (ברכות פ"ז ה"ד) וגם הרשב"א (מט. ד"ה ברוך) כתב מסתברא דכל הני בשם נינהו וכן נמי חתימתן בשם. ואע"פ שאם היה מזכירן במקומם לא היו בשם היינו משום דכל שהוא מזכיר בברכה הסמוכה הרי הן נכללות בברכה שיש בה מלכות בפתיחתה וחתימתה, דכל שסמוכה הרי היא כאילו פותחת בברוך שפתיחת הראשונה כוללת את כולן. וכן נראית דעת רבותינו הצרפתים עכ"ל. וכן כתב סמ"ק (סי' קט עמ' פג) וקצת נראה כן מדברי הרי"ף (לו.) וג"כ נראה מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ב (הי"ב): כתב הרא"ש (סי' כג) ואע"פ שהיא סמוכה לחברתה פותח בה בברוך כיון שהיא מדרבנן מידי דהוה אטוב והמטיב ועוד שאינה אלא אקראי בעלמא:

וכ"פ מרן טעה ולא הזכיר של שבת, אומר: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית ברוך אתה ה' מקדש השבת; ואם טעה ולא הזכיר של יו"ט, אומר: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לישראל לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים;

וכתב המ"ב (ס"ק טז') ואפילו אם ספק לו אם הזכיר או לא תלינן דמסתמא בודאי לא הזכיר . (ובהלכה ברורה אות כא' כתב שאינו חוזר , ואם לא התחיל הטוב והמטיב יאמר ברכת אשר נתן. ובשאר ימים טובים שלא בליל פסח וסוכות יאמר אשר נתן בלא שם ומלכות).

עוד כתב (ס"ק יז') ואם אינו יודע נוסח ברכה זו חוזר לראש. ואם יודע ההתחלה והסיום אף שאינו יודע שאר הנוסח שבאמצע כראוי אומרה, וא"צ לחזור לראש. ט"ז וש"א. ובביה"ל (ד"ה שנתן שבתות) כתב להסתפק באופן שאינו יודע נוסח הברכה ולא התחיל בהטוב והמטיב, לכאורה יכול לומר נוסח רצה בשבת, או יעלה ויבא בר"ח, לפי מה שפסק השו"ע לעיל בסימן קי"ד ס"ו דאם שכח לומר משיב הרוח ונזכר עד שלא התחיל אתה קדוש דאומר משיב הרוח, וה"ה לענין יעלה ויבוא כשנזכר קודם שהתחיל מודים וכדלקמן בסימן תכ"ב ס"א. והטעם בכל זה משום דכיון שלא התחיל עדיין ברכה אחרת לא נקרא עדיין סיום ברכה, א"כ הכא נמי בעניננו. וצ"ע למעשה. (ובהלכה ברורה אות יט' כתב אין הדבר מועיל אם יאמר רצה והחליצנו או יעלה ויבא קודם ברכת המזון, ולדעת רבים מהפוסקים אם הוא בדבר שצריך לחזור כמו רצה והחליצנו בשבת חוזר לראש ברכת המזון).

עוד כתב (ס"ק יח') שגם ביו"ט צריך לומר לעמו ישראל כמו בשבת.

עוד כתב (ס"ק יט') שבראש השנה אומר בא"י אמ"ה שנתן ימים טובים לעמו ישראל את יום הזכרון הזה בא"י מקדש ישראל ויום הזכרון. ודלא כהמג"א שסובר שלא חותם כמו בר"ח. (ובהלכה ברורה אות טז' כתב אינו מזכיר שם ומלכות בפתיחה ובחתימת הברכה). ואם שכח והתחיל הטוב והמטיב ג"כ דעת המ"א דשוב אינו חוזר כמו בר"ח וא"ר חולק עליו וס"ל דחוזר. (ובהלכה ברורה אות טז' כתב שאינו חוזר. ומרן שליט"א ביבי"א ח"ט כתב, שבכל ימים טובים אינו חוזר, חוץ מלילה ראשונה של פסח ושל סוכות. כיון שנחלקו הראשונים אם יש בהם חיוב אכילת פת, כנזכר לקמן, וסב"ל).

וביוה"כ לענין חולה שצריך לאכול בו וצריך לומר בו יעלה ויבוא כדלקמן בסימן תרי"ח ס"י אם פתח בהטוב והמטיב ונזכר שלא אמר יעלה ויבוא אינו צריך לחזור וכמו בר"ח ואם נזכר קודם שהתחיל ברכת הטוב והמטיב, י"א דצריך לומר ברוך שנתן ימים קדושים לישראל את יוהכ"פ הזה בלי חתימה, וי"א דבזה לא תקנו חכמים כלל נוסח ברכה להשלים הזכרת יעלה ויבוא וכל שלא אמר במקומו שוב אינו חוזר, וכן מסתברא:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5