סעי' ו' – צלף, על העלים התמרות והקפריסין האדמה, על האביונות העץ. – ספר מנחת שי

——–

(כיוון שלמדנו בסעי' ב' משביעית שכל האילנות משיוציאו הפרי יש עליהם שם פרי ולכן לענין הברכה אפשר לברך על אותו הפרי העץ, וכל שאין עליו שם פרי לעניין שביעית כמו בוסר בענבים ברכתו אדמה. ולמדנו מערלה בסעי' ג' שכל הטפל לפרי דהיינו גרעינים וקליפות הנאכלים גם נחשבים פרי לברך עליהם בורא פרי העץ. ולמדנו בסעי' ה' דכל דבר שלא נטעי כלל אדעתא דהכי ברכתו שהכל כמו קליפת השקד המתוק, ואם נטעי גם אדעתא של הקליפה כמו בקליפת השקד המר ברכתו העץ, כיוון שלמדנו שנחשבת הקליפה לפרי מערלה, וגם לא נשללה ממנו כוונת פרי בדעת הנוטעים. לפי זה בצלף שנוטעים על דעת לאכול האביונות שהם עיקר הפרי וגם והקפריסין שהם הקליפה החופפת את הפרי, וגם על דעת העלים שהם נאכלים, וגם התמרות הגדלים על העלים. לכן על העלים והתמרות שאין לנו לימוד שיהא עליהם שם פרי ברכתם אדמה כמו בוסר, ועל האביונות ברכתו העץ שהוא עיקר הפרי, ועל הקפריסין שהוא הקליפה של הפרי לכאורה היה צריך לברך עליה בורא פרי העץ שהרי למדנו מערלה שעל גרעיני הפירות והקליפה יש שם פרי, ונוטעים את הצלף גם אדעתא דהכי, וכמו קליפת השקד המר בצעירותו שברכתו העץ, אלא שראינו בגמ' דלקמן לו: שהקפריסין גבי ערלה לא נחשב פרי אף שהוא קליפת האביונות עכ"פ שונה קליפה זו משאר קליפות בזה שאם נסיר את הקפריסין מהאביונות לא ימותו האביונות משא"כ בשאר קליפות, ולכן ברכת הקפריסין אדמה כמו הבוסר).

כתב הב"י בגמ' כיצד מברכין לו. אמר רב יהודה אמר רב צלף של ערלה בחוצה לארץ זורק את האביונות ואוכל את הקפריסין למימרא דאביונות פירא וקפריסין לאו פירא ורמינהו על מיני נצפה על העלין ועל התמרות אומר בורא פרי האדמה ועל האביונות ועל הקפריסין אומר בורא פרי העץ הוא דאמר כרבי עקיבא דתנן רבי אליעזר אומר צלף מתעשר תמרות ואביונות וקפריסין רבי עקיבא אומר אין מתעשר אלא אביונות בלבד מפני שהוא פרי. ואיתא תו בגמרא (שם) רבינא אשכחיה למר בר רב אשי דקא זריק אביונות וקא אכיל קפריסין. וכתב הרי"ף (כה:) על זה והלכתא הכי ומדלגבי ערלה לאו פרי הוא גבי ברכה נמי לאו פירא ולא מברכין עילויה בורא פרי העץ אלא בורא פרי האדמה. וכתב הרא"ש (סי' ג) עליו ולא נהירא דמשמע דהא דאכיל מר בר רב אשי קפריסין לאו משום דהלכה כרבי עקיבא אלא משום דמיקל בארץ הלכה כמותו בחוץ לארץ וכיון דבארץ ישראל פירא הוא לענין ברכה נמי פירא הוא ואין חילוק בברכה בין בחוצה לארץ בין בארץ ישראל. וכ"כ התו"ס. אבל דעת הרמב"ם והרשב"א כדעת הרי"ף.

וכ"פ מרן צלף (פי' צלף מין אילן שעלין שלו ראויים לאכילה ויש בעליו כמין תמרים. אביונות הוא הפרי מהצלף וקפריסין הן קליפה שסביב הפרי כקליפות האגוזים), על העלין ועל התמרות ועל הקפריסין: בפה"א; ועל האביונות שהם עיקר הפרי, בפה"ע. (וכתב בהלכה ברורה אות כב' שהיום אין דרך לאכול את העלים והתמרים ולכן ברכתם שהכל).

וכתב המ"ב (ס"ק לט') שאם ברך על הקפריסין בורא פרי העץ בדיעבד יצא ידי חובה. ועל קליפת תפוזים מסוכרים נחלקו האחרונים יש אומרים שהכל יש אומרים אדמה ויש אומרים העץ לכן יברך שהכל, ובדיעבד אם ברך העץ או אדמה יצא.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5