סעי' ו' – בחורף לא הזכיר גשם ולא טל אם הוא באמצע הברכה או שסיים הברכה יאמר שם משיב הרוח וימשיך על הסדר. התחיל אתה קדוש חוזר לראש. – ספר מנחת שי

——–

כתב הטור בשם אבי העזרי שאם לא הזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בחורף לא צריך לחזור לראש הברכה אלא חוזר ואומר משיב הרוח ומוריד הגשם מכלכל חיים וכו'. ומה שאמרנו בסעי' ד' שאם אמר מוריד הגשם בימות החמה שחוזר לראש הברכה הוא משום שאם יחזור למכלכל חיים בחסד אין היכר שמבטל מה שאמר משיב הרוח. (נראה שהראבי"ה סובר שלא אומר מוריד הטל בקיץ לכן אם יחזור למכלכל חיים אין שום היכר, אבל לדידן שאנו נוהגים לומר מוריד הטל לכאורה יחזור ויאמר מוריד הטל מכלכל חיים וכו' וכך מתקן מה שאמר משיב הרוח ומוריד הגשם. וא"כ מדוע פסק מרן בסעי' ד' שאם אמר בקיץ משיב הרוח ומוריד הגשם מכלכל חיים חוזר לראש הברכה ולמה לא יחזור ויתקן מוריד הטל מכלכל חיים וכו'. וצ"ע. ומה שחילק הביה"ל ד"ה ואם סיים, בין אם אמר מוריד הגשם בקיץ שקילקל הברכה לבין אמר מוריד הטל בחורף שלא קילקל. הוא רק לענין אם יכול לתקן אחר שסיים הברכה, שאם קילקל הברכה חייב לחזור עליה ולא יכול לתקנה אחר שסיים אותה. אבל כשהוא באמצע הברכה יכול לתקן שחוזר ומשנה ואומר כהוגן מוריד הטל מכלכל חיים ושפיר הוי תיקון).

וכתב הב"י שלראבי"ה כשחוזר לומר מוריד הגשם בימות הגשמים, חוזר למכלכל חיים ואומר שם מוריד הגשם מכלכל חיים בחסד וכו'. אבל להרא"ש ז"ל אומר במקום שנזכר משיב הרוח ומוריד הגשם וממשיך ממקום שפסק.

עוד כתב הב"י שכל מה שאמרנו שחוזר אם לא אמר מוריד הגשם בחורף דוקא אם לא הזכיר טל אבל אם הזכיר טל אפילו שהוא באמצע הברכה לא צריך לחזור. (ועיין מה שכתבנו בסעי' ג' שכתב בביה"ל ובהליכות עולם ובהלכה ברורה שאם הוא באמצע הברכה חוזר. וצ"ל שלא חייב לחזור אלא שנכון לחזור).

וכתבו ה"ר יונה והרא"ש והתוס' ברכות כט: שלירושלמי אם לא הזכיר גשם בחורף יכול להזכיר בשומע תפלה אולם התלמוד שלנו חולק על הירושלמי דגרסינן בגמ' שם, טעה ולא הזכיר גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו טעה ולא שאל בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה מכלל דבהזכרה אין לו תקנה לאומרה בשומע תפלה וטעמא משום דשאלה שהיא בקשה שייכא בשומע תפלה אבל הזכרה שהיא שבח אין ענינה בשומע תפלה לכן אם שכח ולא הזכיר עד שסיים הברכה חוזר לראש וכ"כ הרי"ף. וכתב הב"י שכן נראה שהוא דעת הרמב"ם בפ"י מהלכות תפילה (ה"ח) וכן דעת ההגהות (שם אות ו) והכי נקטינן:

עוד כתב הטור בשם ראבי"ה אם שכח להזכיר עד שסיים מחיה המתים ונזכר קודם שהתחיל אתה קדוש א"צ לחזור אלא אומר משיב הרוח ומוריד הגשם בלא חתימה וכן בשאלה אם נזכר קודם שהתחיל תקע בשופר אומר ותן טל ומטר ואח"כ תקע כדאיתא בפ"ג שאכלו (מח א) טעה ולא הזכיר של ר"ח בברהמ"ז אומר ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל וכן בשבתות וי"ט וקאמר עלה לא שנו אלא שלא פתח בהטוב והמטיב אבל פתח הטוב והמטיב חוזר לראש וה"ה נמי הכא אם לא פתח בברכה שלאחריה א"צ לחזור.

וכתב הב"י שכן כתבו בשם הראבי"ה הרא"ש והמרדכי, וכ"כ הגהומ"י בשם סמ"ק. והטעם שלא מזכיר בברכה בפני עצמה כמו בשבת שתקנו להזכיר שבת בברכה בפני עצמה, תירץ הב"י כיון שבכל שבת כשמזכיר רצה והחליצנו מסיים בברכה בונה ירושלים, לכן גם ששכח ומזכיר אחר בונה ירושלים יסיים בברכה מקדש השבת. משא"כ בהזכרת משיב הרוח ומוריד הגשם שאין אחריה ברכה סמוכה אלא אומר מכלכל חיים וכו' גם כשמזכיר אחר מחיה המתים לא תקנוה עם ברכה. ועוד כתב מצאתי כתוב בשם הר"מ שלא תקנו במשיב הרוח ברכה משום הפסק באמצע התפילה ולא דומה לברכת המזון שאומר את הברכה אחר שסיים ג' ברכות של ברכת המזון, וברכה רביעית היא מדרבנן.

עוד כתב הטור שכתב הראבי"ה וכן ביעלה ויבא אם לא פתח במודים א"צ לחזור אלא אומר יעלה ויבא אבל אם פתח במודים חוזר לרצה אם לא עקר רגליו אבל אם עקר רגליו חוזר לראש. וכתב הב"י שלמד ג"כ מגמ' הנ"ל גבי טעה בברכת המזון, שאומר אחר בונה ירושלים ברוך שנתן ראשי חודשים וכו'. ושרבינו יונה חולק על דין זה וסובר שלא יכול לומר יעלה ויבא לפני מודים וצריך לחזור לרצה. וכתב הרא"ש שהביא רבינו יונה ראיה לזה מהא דאמרינן טעה ולא הזכיר של ראש חדש בעבודה חוזר לעבודה משמע דמיד שסיים ברכת עבודה דיינינן ליה כטעות ולכך אמר לשון חוזר אע"פ שלא התחיל עדיין ברכה אחרת. שכיון שחתם את הברכה נחשב שסיים אותה וכאילו התחיל הברכה שאחריה. וכתב הרא"ש על כן אם טעה ולא אמר כל אותם דברים שאין מחזירים עליהם כגון על הניסים ויעלה ויבוא דליל ראש חודש ועננו וכיוצא בהם כיון דסיים אותה ברכה אע"פ שלא פתח בברכה שלאחריה אינו חוזר ואם יחזור הוי ברכה לבטלה . וזה כדעת ר"י שבתוספות ברכות ל: ד"ה מסתברא, ולדעת רבינו אלחנן הביאו התוס' שם כל שלא התחיל הברכה שלאחריה נחשב כעומד עדיין באמצע הברכה ואם טעה אפילו בדברים שאין חוזר עליהם חוזר לראש הברכה, כגון לא הזכיר הבדלה בחונן הדעת וסיים הברכה חוזר לאתה חונן. וכתב ה"ר יונה שכן סובר רבינו הקדוש, אבל ר"י הזקן אומר כיון דכבר סיים כל הברכה ולא נזכר כמי שטעה והתחיל האחרת דיינינן ליה ואין מחזירין אותו ולזה נוטה יותר דעת מורי.

וכתב הב"י שנחלקו רבינו יונה והרא"ש בדברים שצריך לחזור עליהם כמו יעלה ויבא, אם סיים הברכה. שלדעת רבינו יונה סיום הברכה הוא כהתחיל הברכה שאחריה לא רק בדברים שאין חוזרים עליהם שלא יאמרם שם, אלא אף בדברים שחוזרים עליהם לא יאמרם שם אלא צריך לחזור. אבל לדעת הרא"ש רק בדברים שאין חוזרים עליהם נחשב סיום הברכה כמי שהתחיל הברכה שאחריה ולא יאמרם שם, אבל בדבר שחוזר עליו כמו יעלה ויבא בראש חודש ומוריד הגשם אם לא הזכירו כל עוד שלא התחיל הברכה שאחר כך אומרם שם. וכתב הב"י ולענין הלכה נראה דהכי נקטינן כיון שהרא"ש מכריע כן:

נמצא סיכום השיטות. בדבר שאין חוזר עליו אם סיים הברכה, לדעת רבינו הקדוש שהביאו רבינו יונה ורבינו אלחנן שהביא התוס' חוזר לראש הברכה. ולדעת ר"י הזקן שהביאו רבינו יונה וכן דעת רבינו יונה וכן דעת ר"י שהביא התוס' וכן דעת הרא"ש לא חוזר כלל וימשיך בתפלתו. ובדבר שמחזירים אותו לדעת רבינו יונה לא יאמר שם אלא חוזר ולדעת הרא"ש יאמר שם, וכן דעת ראבי"ה. ופסק מרן כדעת הרא"ש.

עוד כתב הטור ואלו ג' ברכות חשובות כאחת ובכ"מ שטעה בה חוזר לראש לא שנא יחיד ולא שנא ציבור:

וכתב הב"י שהוא מגמ' ברכות לד. ושכן פסקו כל הפוסקים. וכתב המרדכי בסוף פרק אין עומדין (סי' קי) וטעמא שכיון שכולן שבח הן כחדא ברכה דמו:

וכ"פ מרן במה דברים אמורים שמחזירין אותו כשלא אמר בימות הגשמים מוריד הגשם, היינו כשסיים כל הברכה והתחיל ברכה שאחריה, ואז חוזר לראש התפלה; אבל אם נזכר קודם שסיים הברכה, יאמר במקום שנזכר; ואפילו אם סיים הברכה, ונזכר קודם שהתחיל אתה קדוש, א"צ לחזור, אלא אומר: משיב הרוח ומוריד הגשם, בלא חתימה. הגה: שלושה ברכות הראשונות חשובות כאחת, ובכל מקום שטעה בהם, חוזר לראש, בין שהוא יחיד בין שהוא ציבור (טור).

וכתב המ"ב (ס"ק כח') אפילו אמר תיבת אתה של אתה קדוש נחשב שהתחיל הברכה וחוזר לראש, וכן שליח ציבור שאמר מילת נקדישך חוזר לראש, אם גם לא הזכיר טל.

עוד כתב (ס"ק כט') לא אמר משיב הרוח ומוריד הגשם ונזכר אחר שאמר ונאמן אתה להחיות מתים יאמר שם משיב הרוח ומוריד הגשם ויחזור לומר ונאמן אתה להחיות מתים דבעינן מעין חתימה סמוך לחתימה:

וכתב בביה"ל (ד"ה במקום שנזכר) שלדעת הפמ"ג בשאלת מטר אם שכח ונמצא באמצע הברכה חוזר ואומר ותן טל ומטר לברכה וממשיך כסדר. ולדעת השלחן שלמה מזכיר אחר ושבע את העולם כולו מטובך, אם רוצה. אכן לענין על הניסים בחנוכה ופורים אם שכח ונזכר קודם שסיים ברכת הטוב שמך משמע מדברי שניהם דיחזור ויאמר אח"כ ועל כולם יתברך וכו' כסדר. כתבו האחרונים דאם נזכר במקום דלא סליק ענינא כגון תיכף לאחר שאמר ומקיים אמונתו יסיים מקודם לישיני עפר וכל כה"ג: (ובהלכה ברורה סימן קיז' אות טו' כתב, זה למנהג האשכנזים שלא אומרים בחורף נוסח הארוך של ברך עלינו, אבל לדידן אם אמר ברכנו ונזכר קודם שסיים הברכה יחזור לתחלת הברכה).

עוד כתב (ס"ק ל') אם נזכר לאחר שאמר השם יסיים מחיה המתים ויאמר תיכף משיב הרוח ומוה"ג: (ובהלכה ברורה אות יב' כתב שיסיים למדני חוקיך ויאמר ונאמן אתה וכו' ויחתום. וכ"כ במ"ב ס"ק לב'. ובביה"ל ד"ה בלא חתימה).

עוד כתב (ס"ק לא') אם סיים הברכה אומר שם משיב הרוח ומוריד הגשם, ונכון לכתחלה שיאמר מיד לבל ימתין לאחר כדי דיבור מסיום הברכה.

עוד כתב (ס"ק לב') שכן הדין אם שכח יעלה ויבא בר"ח שחרית ומנחה ונזכר לאחר שסיים ברכת המחזיר שאומר שם במקומו ומתחיל מודים וכדלקמן בסי' תכ"ב ס"א שכל שלא התחיל בברכה שלאחריה לא נקרא סיום ברכה זו לגמרי לענין כל הדברים שמחזירין אותו אע"פ שנקרא סיום לענין דברים שאין מחזירין אותו כגון הבדלה בחונן הדעת ויעלה ויבא בערבית ר"ח ועל הנסים בחנוכה ופורים וכל כה"ג שאין לאמרם כשסיים הברכה אע"פ שלא התחיל בברכה שלאחריה וסיום ברכה נקרא תיכף כשאמר השם של הברכה ויש פוסקים שחולקין ואומרים דאף בדברים שמחזירין אותו תיכף משסיים הברכה כמו שהתחיל ברכה אחרת דמיא ועכ"פ נ"ל למעשה אם נזכר אחר שאמר השם לא יגמור מחיה המתים אלא יסיים למדני חוקיך ויהיה כקורא פסוק לבד ודינו כאלו עומד עדיין באמצע ברכה וחוזר למשיב הרוח וכן

כה"ג בכל דברים שמחזירין אותו. וביאר בביה"ל (ד"ה בלא חתימה) כיון שיש הרבה ראשונים בשיטת הר"ן שכל שסיים ברכה נחשב כאילו התחיל הברכה שאחריה, ואם שכח מוריד הגשם חוזר לראש התפלה, לכן אם אמר ברוך אתה ה' עדיף שיסיים למדני חוקיך ויאמר משיב הרוח ויחתום. וה"ה ביעלה ויבא וכה"ג אם שכח ונזכר אחר שאמר בא"י יסיים למדני חוקיך ויחזור אח"כ ויאמר יעו"י ותחזינה כסדר. ולענין טל ומטר ג"כ לפ"ז נראה דאם שכח להזכירו באמצע וסיים ברכת השנים אף שלא התחיל תקע מ"מ שוב לא יאמר כאן טו"מ דהלא יכול לאמרו בשומע תפלה ויצא לכו"ע: (ובהלכה ברורה סימן קיז' אות טו' כתב, חתם מברך השנים יאמר שם ותן טל ומטר לברכה. וטוב שיחזור ויאמר בשומע תפלה, ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה).

עוד כתב (ס"ק לג') מה שכתב הרמ"א שג' ברכות ראשונות חשובות כאחת, כן הדין לג' ברכות אחרונות והטעם דג' ראשונות ענינם אחד לסדר שבחו של מקום קודם שאלת צרכיו כעבד שמסדר שבח לפני רבו קודם שמבקש פרס ממנו וג' אחרונות הן כעבד שקבל פרס מרבו שמשבחו והולך לו.

עוד כתב (ס"ק לד') מה שכתב הרמ"א שאם טעה בג' ראשונות חוזר לראש היינו באופן שלא יכול לתקן טעותו כגון שאמר האל הקדוש במקום המלך הקדוש ולא נזכר תוך כדי דיבור, אבל כל שיכול לתקן הטעות כגון שטעה באמצע הברכה מתקן. ועיין במ"ב סימן סח' ס"ק א'.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5