סעי' ה' – צואת חמור הרכה, לאחר שבא מהדרך, וצואת חתול ונמיה ונבלה מסרחת, דינם כצואת אדם. וסתם צואה אינו חושש למיעוט לתלותה בשל חמור. – ספר מנחת שי

——–

בירושלמי ברכות פ"ג ה"ה מרחיקין מגללי בהמה ד' אמות רבי שמואל בר חסדא אמר ברכים ובלבד בשל חמור רבי חייא בר אבא אמר ובבא מן הדרך ולוי אמר מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות מצואת הנמייה ד' אמות מצואת התרנגולים ד' אמות אמר רבי יוסי בר אבין בשם רב הונא ובלבד באדומים ר' ירמיה בשם ר' זעירא אמר נבלה שמסרחת ד' אמות. וכתב הב"י שאע"פ שהירושלמי לא מחלק בצואת חזיר ואוסר אפילו לא נתן לתוכה עורות כיון דאסיק רבא בגמרא דידן דהלכתא כברייתא דקתני דלא אסיר אלא היכא דנתן לתוכה עורות הכי נקטינן: וכתבו הרא"ש ורבינו יונה שמהירושלמי משמע שכל צואה של שאר בהמה וחיה מותרים לקרות כנגדם ודלא כהרמב"ם שהתיר רק כנגד מי רגלים של בהמה. אבל הב"י כתב שגם הרמב"ם לא אסר אלא בצואה של בהמה שריחה רע שכתב צואת האדם וצואת כלבים וצואת חזירים בזמן שיש בתוכן עורות וכל צואה שריחה רע כגון אלו אסור לקרות ק"ש כנגדן וכן כנגד מי רגלים של אדם אבל מי רגלים של בהמה קורין כנגדן ע"כ הרי מפורש דלא אסר אלא בצואה שריחה רע דוקא. ודעת הראב"ד שצואת שאר בהמה וחיה שמותרת דוקא יבשה וברכה כולם אסורים. ודחה דבריו הרשב"א שהרי רק בחמור אמרו שרכה ובא מן הדרך אסור אבל שאר בהמה וחיה אפילו רכה מותר. (ולפי"ז מרן בסעי' ד' פסק כדעת הרמב"ם שכל צואה של בהמה שריחה רע מרחיקים ממנה ויש כאלה שאין ריחם רע ואין צריך להרחיק מהם, וצואת כלבים וחזירים שנתן לתוכם עורות ודאי מסרחת וצריך להרחיק מהם, וכן צואת חמור הרכה וצואת חתול או נמיה ודאי מסרחת וצריך להרחיק ממנה). וכתב הרא"ש ויש אומרים שצריך להרחיק מצואת חתולים לפי שריחה רע מאד ודינה כמו צואת נמייה אלא שהזכיר נמייה בירושלמי לפי שהיו רגילים בתוך הבית כמו שאנו מגדלים עכשיו חתולים עכ"ל. וכתב הטור וכתב אחי ה"ר יחיאל ז"ל ההולך בדרך יכול להתפלל אע"פ שרואה צואה כנגדו אם אין הריח בא לו דלא חיישי' למיעוט לתלותה בחמור ובסמוך לעיר י"א שיש לחוש לפי שרוב הבהמות המצויות שם הם חמורים. וכתב הב"י שכן דעת ה"ר יונה ז"ל.

וכ"פ מרן צואת חמור הרכה, לאחר שבא מהדרך, וצואת חתול ונמיה ונבלה מסרחת, דינם כצואת אדם. וההולך בדרך, אע"פ שרואה צואת בהמה כנגדו, אם אין הריח בא לו אינו חושש למיעוט לתלותה בשל חמור. ובסמוך לעיר, יש אומרים שיש לחוש, לפי שרוב הבהמות המצויות שם הם חמורים. {הגה: במקום דשכיחי חמורים.}

וכתב המ"ב (ס"ק כה') שצואת חמור חתול ונמיה מסתמא ריחן רע ולכן אפילו אם יזדמן פעם אחת שאין מריחין אסור דה"ל כצואת אדם כ"כ המ"א. ובביה"ל (ד"ה צואת חמור) כתב שלעיקרא דדינא יש לפקפק בזה שיש לומר שגם באלו רק אם כשיצאו מהבהמה היו מסריחים דינם כצואת אדם וצריך להרחיק מהם אבל בלאו הכי לא. וצ"ע. (ובהלכה ברורה אות יג' כתב ואפילו אם אירע בכל אלו שאין ריח רע מצואתן אסור לקרוא ק"ש כנגדם וכדין צואת אדם).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5