סעי' ה' – ספסל שניפנים עליו אם אין עליו צואה והגרף לא תחתיו ותמיד מכוסה הנקב בדף מותר לקרוא כנגדו. – ספר מנחת שי

——–

כתב הב"י כתב המרדכי בסוף פרק מי שמתו (סי' פה ופו) אמר רפרם עומד אדם כנגד בית הכסא ברחוק ארבע אמות וקורא נשאלתי על בני אדם שיש להם ספסל נקוב בחדרם ונפנין עליו אם מותר לקרא ק"ש והתרתי להם והבאתי ראיה מכאן דכיון שאין צואה על הנקב וגם אין הגרף תחת הנקב ועוד שהנקב תדיר מכוסה בדף עכ"ל נראה מדבריו דספסל נקוב זה דין בית הכסא יש לו ולפי זה צריך להרחיק ממנו ארבע אמות: (נראה שהמרדכי מביא ראיה מהגמ' כו. שיש צד קולא בביה"כ שפינו ממנו הצואה, כמו שחשבה הגמ' לומר בהוא אמינא שלא צריך להרחיק ממנו לפניו כמלא עיניו, ואע"פ שלמסקנת הגמ' צריך להרחיק מלא עיניו, בנידונינו יש עוד ב' צדדים להקל האחד שאין הגרף תחת הנקב וגם שאין עליו כל כך שם ביה"כ כיון שתמיד הוא מכוסה בדף ומשמש כספסל לישיבה. על כן אין דינו כבית הכסא ישן שפינו ממנו הצואה שצריך להרחיק כמלא עיניו כדי לקרוא כנגדו. ועל זה אומר הב"י שנראה מדבריו שספסל נקוב זה עכ"פ יש לו שם בית הכסא אומנם לא שם בית הכסא ישן אבל לפחות בית הכסא חדש ולכן צריך להרחיק ממנו ד' אמות שהרי גם בבית הכסא חדש אסור לקרוא בתוכו, ותוכו הוא תוך ארבע אמות שלו. ואע"פ שכתב המ"ב בס"ק ט' שכל שהוא בתוך מחיצות כל אותו מקום אסור, אפשר שזה דוקא בהזמין בית הכסא רגיל, משא"כ בספסל זה שמשמש גם לשאר ענינים סגי בריחוק ד' אמות). עוד כתב הב"י כתב הרמב"ם בפ"ג (ה"ב) כל מי שקרא במקום שאין קורין בו חוזר וקורא:

וכ"פ מרן בני אדם שיש להם ספסל נקוב ונפנין עליו, מותר לקרות ק"ש כנגדו, כיון שאין הצואה על הנקב וגם אין הגרף תחת הנקב, ועוד שהנקב תמיד מכוסה בדף {(וכל מי שקורא במקום שאין קורין, חוזר וקורא) (מיימוני פרק ג').}

וכתב המ"ב (ס"ק יג') שסובר מרן דאין לו דין בה"כ ישן דקי"ל דאסור לפניו במלא עיניו אפילו פינו ממנו הצואה אלא רק דין בית שהזמינו לבה"כ המבואר בס"ב כיון שאין עליו צואה מעולם והגרף אין עומד תחתיו כ"א בעת הצורך אבל הרבה אחרונים חולקין עליו וס"ל דיש לו דין בה"כ ישן כיון שנפנין עליו וע"כ צריך ליזהר כשרוצה לקרות ק"ש ולהתפלל או לדבר איזה דברי קדושה שיוציא הכסא מהבית או שיעמידהו מלאחריו ד"א או שיכסה כל הכסא בבגד או בד"א ואפי' הוא נקי ואין בו ריח רע ואין הגרף עומד תחתיו ומכוסה למעלה הנקב בדף. וכן יש ליזהר באותן בתים שיש בתוכם כסאות קטנים נקובים לצורך הילדים שבבית שיהיו מכוסים בבגד בשעת ק"ש וד"ת אע"פ שאין בהם צואה או שיוציאם מהחדר שמדבר שם דברי קדושה ובפרט כי הקטן רגיל ללכלך הכסא בעת שהוא נפנה ולכו"ע יש עליו שם בה"כ אף בעת שהוא נקי. כתב בדה"ח לענין ספסל נקוב דאם הספסל מיוחד לישיבה כמו כסא שמיחדין לישיבה ומכוסה בכר וכשצריך להדבר מסיר הכר שעליו ונפנין על הכלי הנצבת שם שיש להתיר לקרות ולהתפלל בעת שהוא מכוסה בכר אף אם אין מכוסה בד"א כלל דאין עליו שם בה"כ עי"ש טעמו. וכתב בביה"ל (ד"ה בני אדם) שלדעת דרך החיים אם הספסל מיוחד לישיבה אין עליו שם בית הכסא א"כ הוא הדין בכסא של קטנים שמשתמשים בו שאר שימושים ודרך אגב עושה בו צרכיו אין עליו שם בית הכסא אלא שראוי להחמיר כיון שאינו מצוי שיהיה נקי לגמרי כדין מצואה ולפעמים יש עליו צואה יבישה: עוד כתב בביה"ל (ד"ה אין הגרף) ואם הגרף תחת הנקב וכ"ש כשהצואה מונח על הקרקע תחת הספסל לכו"ע דינו כבה"כ ואסור לפניו כמלא עיניו ולאחריו ד"א ממקום שכלה הריח רע. אך יש לעיין דאולי עי"ז כל החדר דינו כבה"כ ואסור אף מלאחריו בכל החדר אף אם הוא גדול. ובתוך ד' אמות ממקום שכלה הריח לכלי עלמא דינו כבית הכסא מן התורה. ולכן צריך להזהר שלא להכניס ספרי קודש לחדר שמתפנה שם ומגיע הריח רע בכל החדר. עוד כתב בביה"ל (ד"ה וכל מי) מה שכתב הרמ"א שאם קרא במקום האסור חוזר וקורא, לענין מי רגלים שהם מדרבנן אם קרא ולא ידע שהם שם לא חוזר אפילו מצאן במקום שהיה ראוי להסתפק שהם שם כמ"ש מרן בסימן עו' סעי' ח' שהרי מותר לו לקרות לכתחילה כל שלא ידע. ואם נודע לו ועבר וקרא או התפלל כתב המ"ב שם ס"ק לג' שצריך לחזור. (ובהלכה ברורה שם אות כ' כתב אם ראה שיש מי רגלים וטעה והתפלל וקרא ק"ש מעיקר הדין יצא ידי חובה וטוב להחמיר לחזור על ק"ש בלא הברכות).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5