סעי' ד' – אמר מוריד הגשם בימות החמה, חוזר לראש הברכה; ואם סיים הברכה, חוזר לראש התפלה. ואפילו במקום שצריכים לגשם. – ספר מנחת שי

——–

בגמ' תענית ג: א"ר חנינא בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירים אותו אמר מוריד הגשם מחזירים אותו.

כתב הב"י על מה שכתב הירושלמי אמר רבי זעירא בטל והזכיר של גשם מחזירין אותו. כיון דמצלי ומיקל. שפירש הרא"ש בפרק תפילת השחר (סי' יד) שמחזירין אותו לא משום שלא הזכיר טל אלא משום שהזכיר גשם שהוא סימן קללה בקיץ. וכך פירש הר"ן אבל הרמב"ן פירש שבימות החמה דוקא אם לא אמר מוריד הטל והזכיר רק גשם שהוא לפעמים סימן קללה אז חוזר אבל אם הזכיר גם גשם וגם טל לא חוזר. וכתב הב"י שהטור סתם דבריו כדברי הרא"ש וכן נראה שהוא דעת הרמב"ם בפ"י מהלכות תפילה (ה"ח) וכן הלכה:

וכתב ה"ר יונה בפרק תפילת השחר (יט: ד"ה ומיהו) שאפילו במקום שצריכין הגשם בימות החמה אם הזכיר גשם במקום טל מחזירין אותו שאם הם צריכים לגשמים ישאל אותם בשומע תפילה ולא ישנו ממטבע חכמים וכדאמרינן בפרק קמא דתעניות (יד:) גבי בני נינוה: וכתב הר"ן בריש תעניות (א: ד"ה תו גרסי') על ירושלמי (תענית פ"א ה"א) דהתפלל ואינו יודע מה הזכיר איכא למידק בימות החמה למה מחזירין אותו כל שלושים יום אם הזכיר גשם והלא אינו סימן קללה אלא אם כן יצא ניסן ואע"פ שהוסיף ואמר מה שלא נתקן הרי אמרינן בגמ' שם אם אמר מעביר הרוח ומפריח הטל דהיינו שלא תנשב הרוח ולא ירד הטל לא חוזר כיון שאינם נעצרים ואע"פ שאמר דבר שלא נתקן אין מחזירין אותו. יש לומר שכיון שרוב הזמן שפוסק מלהזכיר גשם הוא סימן קללה לא פלוג רבנן ואמרי שמשעה שפוסק מלהזכיר גשם אם הזכיר מחזירין אותו:

וכתב הטור שאם הוא באמצע הברכה חוזר לראש הברכה ואם סיים הברכה חוזר לראש התפלה דג' ראשונות חשובות כחדא. וכתב הב"י שכן כתב שם הרא"ש (סי' א) וכן כתב המרדכי (סי' תריב) בשם ראבי"ה (תענית סי' תתמו). והרמב"ם כתב בפ"י מהלכות תפילה (ה"ח) אם טעה בימות החמה ואמר מוריד הגשם חוזר לראש משמע מדבריו דלעולם חוזר לראש התפילה ומכל מקום נדחו דברי המרדכי שכתב נראה לרבי דלא מחזירין אותו לראש הברכה אלא כלומר גוערין בו ומוחין בו שלא יאמר יותר דתימה הוא לומר מחזירין לראש הברכה כי מה יועיל הלא כבר אמר אותו עכ"ל: ולפסוק הלכה בין הרמב"ם והרא"ש נראה לפסוק כהרא"ש דראבי"ה מסייע ליה ועוד שדברי הרמב"ם אינם מבוארים בפירוש:

וכ"פ מרן אם אמר מוריד הגשם בימות החמה, מחזירין אותו וחוזר לראש הברכה; ואם סיים הברכה, חוזר לראש התפלה. ואפילו במקום שצריכים גשם בימות החמה, אם הזכיר גשם במקום טל, מחזירין אותו. (וכן אם הזכיר גשם וטל נמי מחזירין אותו) (בית יוסף בשם הרמב"ם והרא"ש והטור).

וכתב המ"ב (ס"ק יז') ימות החמה היינו אפילו ביום ראשון שפסק בו דהיינו במוסף של יו"ט א' של פסח להמחבר ולהרמ"א דוקא במנחה ולהש"ץ לכו"ע אפילו במוסף בעת שחוזר התפלה בקול רם:

עוד כתב (ס"ק יט') אם אמר מוריד הגשם ולא חזר לראש הברכה אלא לרב להושיע וסיים ברכתו לא מהדרינן ליה:

עוד כתב (ס"ק כ') שהפמ"ג כתב שסיים הברכה היינו לאחר שאמר בא"י. אבל השע"ת והח"א כתבו דוקא אם סיים לגמרי אבל אם נזכר לאחר השם יסיים למדני חוקיך כדי שלא תהיה לבטלה וא"כ הוא כאלו עומד עדיין באמצע הברכה וחוזר לאתה גבור: (וכ"פ המ"ב ס"ק לב' וכ"כ בהלכה ברורה אות ח' שיסיים למדני חוקיך. ואמר לי ידידי הרב יניב שיר שליט"א שנראה פשוט שגם לדעת הפמ"ג שסובר שצריך לחזור לראש התפלה, עכ"פ יסיים למדני חוקיך כדי שלא יהא שם שמים לבטלה). וכתב הביה"ל (ד"ה ואם סיים) שמרן בסעי' ו' כתב שאם לא אמר מוריד הגשם יכול לומר אחר שסיים הברכה קודם שיתחיל אתה קדוש, וכאן חוזר לראש, דהכא כיון שהזכיר מה שאין ראוי להזכיר גרע. וכ"כ בלבוש, והב"ח והא"ר פסקו דגם בזה דוקא אם התחיל ברכה שאחריה דאל"ה הוא כמו שעומד עדיין באותה ברכה וחוזר לראש הברכה והפמ"ג הביא את מחלוקתם וסיים וצ"ע וספק ברכות להקל אבל הדה"ח וח"א ושולחן שלמה וש"א פסקו כסתימת השו"ע וכנ"ל למעשה משום דבלא"ה דעת הגר"א כהרמב"ם דאפילו אם נזכר באמצע ברכה חוזר לראש וגם יש כמה מגדולי הפוסקים שחולקים על ראבי"ה דפסק השו"ע בסעיף ו' כוותיה דאומרו בלא חתימה קודם שמתחיל ברכה שאחריו וס"ל דמכיון שסיים אותה ברכה הוי כמו שהתחיל ברכה אחרת ולכן עכ"פ בעניננו דאפשר דראבי"ה ג"כ סובר כשאר פוסקים אין לזוז מסתימת השו"ע דאחר שסיים הברכה אפילו לא התחיל עדיין ברכה שאחריה חוזר לראש התפלה ואח"כ מצאתי בעזה"י בספר מאמר מרדכי שפסק כהשו"ע מכל אלו הטעמים:

עוד כתב (ס"ק כא') הטעם שחוזר לראש התפלה דג' ברכות ראשונות חשובות כחדא וא"צ לחזור ולומר פסוק ד' שפתי תפתח: (ובהלכה ברורה אות ח' כתב שנכון שיחזור ויאמר גם ה' שפתי תפתח).

עוד כתב (ס"ק כב') שאפילו אם היה כל אותה המדינה מתפללין ומתענים על הגשמים אם הזכיר גשם בימות החמה, חוזר. וכתב בביה"ל (ד"ה ואפילו במקום) אך כשיש עצירת גשמים והתפלל והזכיר גשם צ"ע אם חייב לחזור ולהתפלל [וכ"ז ששאל גם מטר דאל"ה ממ"נ אינו יוצא בדיעבד] ויותר נראה דיתפלל בתורת נדבה בכ"ז, במדינותינו. ועיין בסימן קי"ז בבה"ל ד"ה ושאל מטר:

עוד כתב (ס"ק כד') אף דלענין שאלה פסק לקמן בסימן קי"ז ס"ב דאם שאל מטר בברכת השנים בארץ שצריכה למטר בימות החמה אין מחזירין אותו, שאני הזכרה דשבח הוא ואין דרך להזכיר שבח בדבר שהוא קללה בשאר מקומות:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5