סעי' ג' – תשמישי קדושה צריכים גניזה, תיק של ספרים ומזוזות, ורצועות תפילין, ארגז של ס"ת או חומש, תיבה שמניחים עליה ס"ת. – ספר מנחת שי

——–

בברייתא כו: ת"ר תשמישי מצוה נזרקין תשמישי קדושה נגנזין ואלו הן תשמישי מצוה סוכה לולב שופר ציצית. ואלו הן תשמישי קדושה דלוסקמי (שק אמתחת) ספרים תפילין ומזוזות נרתיק של ס"ת ונרתיק של תפילין ורצועותיהן. ואמר רבא שכן הדין בבימה של עץ שמניחים עליה ס"ת בלא מפה נחשבת לתשמיש קדושה. וכן יריעה שפורסים סביבות הארון מבפנים, כיון שלפעמים מקפלים אותה ומניחים תחת הס"ת נחשבת לתשמיש קדושה. ואמר רבא הני זבילי (אמתחת, שק) דחומשי, וקמטרי (ארגז) דספרי נחשבים לתשמיש של קדושה, ושאלה הגמרא פשיטא, מהו דתימא הני לאו לכבוד עבדינן לנטורי בעלמא עבידי, קמ"ל. וכתב המרדכי בשם הר"י מווינא שאין קרוי ארון קודש אלא שעשוי כמן ארגז ולכבוד ולא לשמירה ואם עשוי בבנין החומה לשמירה הוא עשוי ולא לכבוד ס"ת ולא נחשב תשמיש קדושה וראיה מרבא הנ"ל דאם עשוי לשמירה אין בו משום תשמיש קדושה. ועוד אם הארון מקלקל את הספרים מחמת הלחות שבו לא נחשב תשמיש קדושה אלא מזיק. וכתב רבנו ירוחם תשמיש קדושה נקרא דבר שהספר מונח עליו ממש, חוץ מאופן שנעשה לכבוד שנחשב תשמיש אפילו שהוא לא נוגע בספר כגון מכסה העושים לספרים המכוסים בקרשים. אבל אם המכסה השני נעשה לשמירה נחשב לתשמיש דתשמיש. (ונראה שחולקים המרדכי ורבנו ירוחם באופן שהתשמיש נוגע ישירות בקדושה שלמרדכי כיון שעשוי לשמירה לא נחשב תשמיש קדושה, ולרבנו ירוחם אם נוגע אפילו שעשוי לשמירה נחשב תשמיש קדושה רק אם הוא כלי שני לא נחשב תשמיש קדושה. ונ"מ מה שמצוי בימנו שמניחים הס"ת בכספת שודאי אין כאן כבוד רק שמירה. וכיון שהס"ת מונח בנרתיק והנרתיק בכספת לכ"ע לא נחשבת הכספת לתשמיש קדושה). עוד כתב הב"י שלדעת התוס' והר"ן פרוכות שלנו נחשבים תשמיש דתשמיש. (ואף שהפרוכת נעשית לכבוד ולדעת רבנו ירוחם תשמיש דתשמיש שנעשה לכבוד נחשב תשמיש, שאני הכא שהפרוכת היא תשמיש דתשמיש דתשמיש שהספר מונח בתיק והתיק בארון ואח"כ באה הפרוכת, ובכה"ג גם רבנו ירוחם מודה דלא חשיב הפרוכת תשמיש. ולכן פסק הרמ"א גם דין רבנו ירוחם וגם דין הפרוכת דלא הוי תשמיש. שוב ראיתי במ"ב (ס"ק יד') בשם הפמ"ג שחילק אם מונח ממש על הקדושה דאז אמרינן כיון שנעשה לכבוד חשיב תשמיש אבל פרוכת שלא מונחת ממש נחשבת למחיצה אפילו שנעשית לכבוד). עוד כתב הב"י בשם המרדכי בשם האו"ז שלא יהיו מטפחות הספרים משעטנז שלפעמים מחמם בהם ידיו בימי הקור. (אמנם גם אם הם לא משעטנז לא יכרוך בהם ידיו לכתחילה להתחמם דהוי תשמיש קדושה).

וכ"פ מרן תשמישי קדושה, כגון: תיק של ספרים ומזוזות, ורצועות תפילין, וארגז שנותנין בו ס"ת או חומש וכסא שנותנין עליו ס"ת, ווילון שתולין לפני ההיכל, יש בהן קדושה וצריך לגנזן. {הגה: ודוקא הדבר שמניחין בהן דבר הקדושה בעצמו לפעמים, או שנעשית לכבוד כגון המכסה שעל הקרשים של הספרים, אבל אותו מכסה שהוא לשמור אותו מכסה שעל הקרשים, לא מיקרי תשמיש, דהוי תשמיש דתשמיש, וכל כיוצא בזה. יש אומרים דלא מקרי ארון הקודש אלא אם הוא כמין ארגז, שאינו עשוי רק לכבוד התורה, אבל ארון הבנוי בחומה הנעשה לשמירה, לא מיקרי תשמישי קדושה; וכל שכן אם הספרים מתקלקלים בו, דמותר ליטלן משם (מרדכי והגהות אשר"י פ' בני העיר). אסור לכבס מטפחת של ס"ת במי רגלים, מפני הכבוד (רבי' ירוחם נ"ב ח"ז ר"ן מרדכי פ"ק דמ"ק).}

וכתב המ"ב (ס"ק ז') שקופסאות התפילין בין תפילין של ראש ובין של יד שאין בו שין כמו של ראש נחשבים תשמישי קדושה.

עוד כתב (ס"ק ח') אם הוכן לכך וניתן בו פעם אחת, או שלא הוכן לכך ונתן שם בקביעות, נתקדש ע"י זה.

עוד כתב (ס"ק ט') ספרי קודש הכרוכים בכריכה ומונחים בתיבה נחשבת התיבה תשמיש דתשמיש. אולם בארון קודש אף שהס"ת מונח בתיק כיון שהארון נעשה לכבוד הס"ת נחשב תשמיש קדושה. (אולם בהלכה ברורה אות ו' כתב שהארון נחשב תשמיש דתשמיש כיון שלא נעשה רק לכבוד אלא גם לשמירה, ולא נוגע קלף הס"ת בארון, ומ"מ יש לו קדושת בית הכנסת. וכמ"ש המ"ב בעצמו ס"ק יד' וסותר לדבריו כאן וצ"ע).

עוד כתב (ס"ק י') שהתיבה שעליה קוראים בתורה אף שיש עליה מפה כיון שלפעמים נשמטת המפה והשולחן משמש את הס"ת לכן נחשבת התיבה תשמיש לס"ת. (ואף שלא הוזמנה התיבה לתשמיש והשימוש הוא לא קבוע, עכ"פ נראה כיון שסוף סוף הוזמנה לצורך הס"ת חשיב הזמנה ולכן שימוש חד פעמי מקדשה, ואפילו שלנו הספרדים הס"ת מונח בתוך תיק לכאורה המפה עצמה נחשבת תשמיש דתשמיש עכ"פ כיון שמניחים עליה את המגילה בלא תיק נחשבת תשמיש, אולם התיבה נחשבת תשמיש דתשמיש שאין לחשוש שמא זזה המפה והונחה המגילה על התיבה).

עוד כתב (ס"ק יא') אם השתמש בפרוכת להניח עליה הס"ת או לכסותו כיון שאין הדבר מצוי ואקראי בעלמא לא נחשבת הפרוכת תשמיש קדושה, אלא תשמיש דתשמיש. וכתב בביה"ל (ד"ה תשמישי קדושה) לדון אם מועיל זט"ה להפקיע קדושת תשמיש קדושה להשתמש בו חולין. והאריך בזה ומסקנתו דלדעת הרמב"ן והרשב"א והריטב"א והר"ן אי אפשר להפקיע הקדושה ולא דמי לביהכ"נ כמ"ש הרמב"ן והרשב"א שבית הכנסת נחשב לתשמיש מצווה אולם לדעת הרמב"ם והטור והשולחן ערוך להקל להוציא לחולין כדין בית הכנסת דטעם אחד לשניהם דאמרינן כל הנודר על דעתם של טובי העיר הוא נודר ונחשב כהקדש על תנאי. וכתב הביה"ל שקשה להקל נגד הרמב"ן ונגד הרשב"א הריטב"א והר"ן. (אולם בהלכה ברורה אות ט' כתב שלמנהג הספרדים ע"י זט"ה במא"ה יצאו לחולין ורשאי הקונה להשתמש בהם מה שירצה). ויחיד בשלו כתב בביה"ל שדינו כזט"ה במא"ה כמו בתלה בדעת יחיד בעלמא, ומסתבר שכל מה שתלה רק שאם ירצה למוכרה יוכל להוציא הדמים לחולין, אבל לא תלה בדעתו שאם ירצה יוכל להוציא את החפץ עצמו לחולין, וכל שלא התנה בפירוש מסתברא שהקדישה לעולם.

כתב המ"ב (ס"ק יד') שלדעת הפמ"ג תשמיש שהוא רק שומר את הקדושה כמו ארון קודש הבנוי בחומה לא נקרא תשמיש קדושה (כדעת המרדכי בב"י). ואם נעשה גם לשמירה וגם לכבוד כמו ארון עץ לס"ת אם נוגע הס"ת ממש בארון נחשב הארון לתשמיש ואם יש הפסק לא נחשב תשמיש, ואם נעשה הדבר רק לכבוד ולא לשמירה כמו בד יפה שעוטף את התיק של הס"ת אף שלא נגע ממש בקדושה נחשב לתשמיש, אבל רק באופן זה שמונח על הקדושה עצמה רק יש הפסק, משא"כ באופן שלא מונח כמו פרוכת שהיא מחוץ לארון אפילו שהוא רק לכבוד לא נחשבת לתשמיש. ובביה"ל (ד"ה ודוקא הדבר) כתב שלדעת הגר"א תשמיש שהוא רק שומר אם נוגע בקדושה נחשב לתשמיש, ובביה"ל (ד"ה אבל ארון) כתב שכן דעת המאירי ורבנו ירוחם דלא כהמרדכי, וסיים וצ"ע, (ובהלכה ברורה אות יא' כתב כהפמ"ג והמרדכי והרמ"א שאם אינו רק לשמור בתוכו הספרים אינו נחשב לתשמיש קדושה אלא יש לו רק קדושת בית הכנסת).

עוד כתב המ"ב (ס"ק טז') מה שכתב הרמ"א שאם בנוי הארון בחומה לא נחשב תשמיש כיון שעשוי לשמירה, אין חילוק אם הבניין עשוי מאבן או מעץ, ודומה למניח את הספר בתוך חדר לשמירה אין החדר נעשה תשמיש קדושה.

עוד כתב (ס"ק יז') שאם המקום מקלקל את הס"ת אפילו עשוי לנוי אין עליו שם תשמיש קדושה אלא מזיק.

וכתב (בס"ק יח') שמותר גם לסתור את אותו מקום, שאינו כשאר תשמישי קדושה שאסור לקלקלם.

עוד כתב (ס"ק יט') שאסור לכבס מטפחת של ס"ת או שאר תשמישי קדושה במי רגליים.

וכתב (בס"ק כ') שכן הדין שלא יכבס בכל דבר המסריח כמו מי משרה של פשתן וכיוצא בזה.

עוד כתב (ס"ק יב') שמקק הספרים והמטפחות דהיינו רקב של הספרים והמטפחת הנעשה ע"י התולעת שאוכלתן, יש בהם קדושה וצריך לגונזן.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5