סעי' ג' – קדושת יוצר יחיד אומרה ויש לחוש שיאמרנה בניגון טעמי המקרא – ספר מנחת שי

——–

כתב הב"י כתוב באורחות חיים בשפה ברורה ובנעימה קדושה כך כתוב בפרקי היכלות וכן שמעתי מגדולי הדור שאומרים כן עכ"ל: (בהליכות עולם ח"א עמוד צז' ובהלכה ברורה אות ה' כתב מנהג הספרדים לומר בשפה ברורה ובנעימה, קדושה כולם כאחד. וכן דעת רבותינו המקובלים, ויש נוהגים כדעת הבית יוסף ובכל מקום יעשו כמנהגם).

כתב הטור קדושה שביוצר כתב הרמב"ם ז"ל שאין היחיד אומר אותה וכן כתב רב נטרונאי אלא אומר עונים באימה ואומרים ביראה קדוש וברוך וא"א הרא"ש ז"ל כתב שיחיד יכול לומר שאינו בא עתה לקדש אלא סיפור דברים היאך המלאכים מקדשים ולא דמי לקדושה שבתפלה שאומר נעריצך שאותה ודאי אינה בפחות מי' והכי איתא במסכת סופרים קדושה שביוצר אור ושבסדר קדושה יחיד אומר אותה שאינה אלא סיפור דברים. וכתב הב"י שהרשב"א ורבינו ירוחם והמהר"י אבוהב העידו בשם בנו של הרמב"ם שהרמב"ם חזר בו בתשובה וסובר כהרא"ש שיחיד יכול לומר קדושה זו. והכל בו כתב שלא חזר בו הרמב"ם אלא שסובר שהלכה ואין מורין כן, והאורחות חיים כתב כיון שהרמב"ם חזר בו סומכים על זה הלכה למעשה. וכ"כ בתלמידי רבינו יונה שלזה דעת רבינו יונה נוטה כדעת רבני צרפת ומקצת גאונים שסוברים שהיחיד אומר קדושת יוצר. אולם הרשב"א כתב שהלכה כמו שכתב הרמב"ם בחיבורו שאין היחיד אומר קדושה ומה שכתוב במסכת סופרים שהיחיד אומרה אין סומכים על זה אלא על הגמ' שלנו ברכות כא: מר סבר יחיד אומר קדושה וכו'. וכ"כ הר"ן שכך משמע ממשנה מגילה יג: אין פורסין וכו' שאין היחיד אומר קדושה של יוצר. וכן הסכים רבינו ירוחם וכ"כ המנהיג. ומה שכתב הטור שלסוברים שאין היחיד אומר אותה אומר רק קדוש וברוך, כתב הב"י שהאגור כתב בשם שבלי הלקט (סי' יג) שה"ר אליעזר מווירונא גורס עונים ביראה ואומרים קדוש וברוך לאל ברוך וה"ר ברוך כתב האומר עונים ביראה ואומרים קדוש וברוך לא יפה עושה משום שאותה כת שאומרת קדוש אינה אומרת ברוך כדאמרינן בפרק גיד הנשה (חולין צא:) אלא הכי לימא עונים ביראה ואומרים קדוש והאופנים וכו' משבחים ואומרים ברוך ואינו גומר הפסוקים ומתחיל לאל ברוך וזהו עיקר עד כאן: וכתב הב"י שמנהג העולם כרבינו יונה והרא"ש, אבל הזוהר כתב שלא לאומרה ביחיד, וסיים הב"י אף על פי שהעולם נהגו לומר קדושת יוצר ביחיד נראה לעניות דעתי שמאחר שאין דבר זה מפורש בתלמוד יש לנו לתפוס כדברי הזוהר וכמו שכתבתי בסימן ל"א בדין הנחת תפילין בחול המועד: וכתב הב"י בשם תרומת הדשן דקדושה שביוצר ובסדר קדושה יש ליחיד לאמרו בניגון ובטעמים ותו אין קפידא אפילו למ"ד אין היחיד אומר אותם. וכ"כ הרשב"א וספר הפרדס, וכתב הב"י וכן ראוי לנהוג. והרוקח בסימן שס"ב כתב כמה ברייתות שמוזכר בהם קדיש וקדושה וברכו ואמן לומר אותם מי שמתפלל ביחיד:

וכ"פ מרן י"א שהקדושה שביוצר, יחיד אומרה, לפי שאינה אלא סיפור דברים. וי"א שיחיד מדלגה, ואינה נאמרת אלא בציבור. ויש לחוש לדבריהם וליזהר שיחיד יאמרנה בניגון וטעמים כקורא בתורה. {הגה: וכבר פשט המנהג כסברא ראשונה, ויחיד אומר אותה. וכשעונין קדושה זאת אומרים אותה בקול רם. (הגהת מיימוני בנוסח התפלות).}

וכתב המ"ב (ס"ק י') שלסוברים שיחיד מדלג הקדושה, אומר ביראה קדוש, והאופנים וכו' ואומרים ברוך. כתב בפר"ח אפילו אם היה יחיד מתפלל לבדו בשביל שאיחר לבוא כיון דאיכא צבור אומרה אפילו בלחש לכו"ע:

עוד כתב (ס"ק יא') מה שכתב הרמ"א שהמנהג שהיחיד אומר אותה. לדעת הגר"א אין היחיד אומר אותה. וכתב המ"ב כיון שהמנהג לומר נכון להדר אם אומר ביחיד לאמר בניגון וטעמים כקורא פסוקים וכ"כ הפמ"ג בשם הלבוש שטוב להדר בזה: (וכ"כ בהלכה ברורה אות י' שטוב ונכון לאמרה בניגון פסוקי הנביא, וכן הדין בקדושת ובא לציון).

עוד כתב (ס"ק יב') שטוב לאמרה מיושב. (ובהלכה ברורה אות יא' על פי דעת רבותינו המקובלים צריך לשבת כשאומר קדושת יוצר וקדושת ובא לציון).

עוד כתב (ס"ק יג') שדוקא בציבור אומר הקדושה בקול רם אבל ביחיד אומר בלחש כ"כ בא"ר אבל בשע"ת כתב שאין קפידא אף ביחיד אם יאמרה בקול רם:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5