סעי' ג' – להשתמש בלחם במקום כף מותר באופן שאוכל את הפת אחר כך. – ספר מנחת שי

——–

במסכת סופרים (שם) אין סומכין באוכלין ואין מכסים באוכלין, ואין אוכלין באוכלין אלא אם כן היו ראויין לאכילה. וכתב הטור בשם הרא"ש ראויים לאכילה פירוש שראויין לאכילה אלו עם אלו ואוכלן ביחד ולפ"ז אסור לאכול דייסא בפת במקום כף ואפשר דההיא דמסכת סופרים פליגא אדשמואל דקתני אין סומכין ואין מכסין באוכלין ולשמואל שרי דהא לא ממאיס ואנן קי"ל כשמואל ולא ממאיס הפת שאוכל בה דייסא ואני ראיתי גדולים שהיו אוכלים בכל פעם מעט מן הפת עם הדייסא עד כאן: וכ"כ התוס' בברכות נ' והגהות מימוניות. ופירש הב"י לשמואל מותר לאכול דייסא עם הפת שהרי עושה אדם כל צרכיו בפת אבל צריך לאכול הפת אח"כ שאם לא יאכלנו הרי נמאס לאכילה לאחרים ונמצא שמפסידו. ולמסכת סופרים אסור לאכול עם הפת באופן שלא אוכל מהפת כיון שעושה בו שימוש של מעשה כף ועץ בעלמא והוי זילזול לפת ורק אם אוכלם ביחד עם הפת לא הוי זלזול שמוכיח שהדייסא טפלה לפת שהוא מלפת בה את הפת ולכן הגדולים שהביא הרא"ש היו אוכלים מעט מהפת בכל פעם שחשו לצאת ידי חובת מסכת סופרים ואע"פ שאוכלים מעט בזה מספיק להראות שהדיסא טפלה לפת ובאה ללפת הפת, וגם כשעושים כן צריכים לאכול מה שנשאר בסוף מהפת שאל"כ לא יהא ראוי לאכילה לשום אדם ויש בזה הפסד אוכלין. (וצל"ע מדוע לא נאמר שגם שמואל מודה למסכת סופרים לאסור לאכול משום שבבזיון גדול מודה שאסור כמו שאסור לזרוק הפת. ולמה שכתב הב"י שזורק אין בו צורך אכילה לכן אסור גם לשמואל, לא קשה שהרי הכא צורך אכילה הוא).

וכ"פ מרן בשו"ע מותר לאכול דייסא (פי' החטה הנקלפת מבושלת) בפת במקום כף, והוא שיאכל הפת אח"כ; והמדקדקים אוכלים בכל פעם שמכניסים לתוך פיהם מעט מן הפת עם הדייסא. הגה: והנשאר מן הפת אח"כ, אוכלים אותו (ב"י).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5