סעי' ג' – כשפוסע, עוקר רגל שמאל תחלה; ושיעור פסיעות אלו, לכל הפחות הוא כדי שיתן גודל בצד עקב. – ספר מנחת שי

——–

כתב הב"י שהגהומ"י כתב בשם מדרש שוחר טוב שכשפוסע ג' פסיעות עוקר רגל שמאל תחילה וכ"כ בספר אהל מועד שכן נהגו. וכ"כ בשבילי הלקט. אבל המהר"י אבוהב בשם האורחות חיים כתב שיעקור רגל ימין תחילה שכל פניות אתה פונה לימין וכ"כ באהל מועד בשם ספר המפתח. וכתב הב"י ולעניין הלכה מאחר שנמצא מפורש במדרש לעקור של שמאל תחלה הכי נקטינן וההיא דכל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין אינה ענין לזה דהכא אינו פונה לשום צד: וכתב באהל מועד ושיעור פסיעות אלו לכל הפחות הוא שייתן גודל בצד עקב וכ"כ רבינו הגדול מהר"י אבוהב בשם ארחות חיים (סי' כה) שאלו הפסיעות צריך שיהיו עקב בצד גודל וגודל בצד עקב ככהנים ועוד לשם (א"ח סי' כז) טעם לשלוש פסיעות שלאחר התפילה כנגד שלושה מילין שרחקו ישראל מהר סיני בשעת מתן תורה ועוד נמצא בהגדה שמשה רבינו ע"ה נכנס בחושך ענן וערפל לפני הקב"ה וכשיצא יצא מאלו השלושה ולכך אנו עושים שלוש פסיעות ע"כ. ושבלי הלקט (סי' יח) כתב בשם הגאונים טעם לשלוש פסיעות מפני שכשאדם עומד בתפילה עומד במקום קדושה ושכינה למעלה מראשו וכיון שנפטר מתפילתו צריך לפסוע שלוש פסיעות לאחוריו כדי שיצא ממקום קדושה ויעמוד במקום חול וראיה לדבר שכן הוא כיון שחוזרים לאחוריהם שלוש פסיעות נותנים שלום זה לזה כלומר עד עכשיו היינו במקום קדוש ויצאנו למקום חול עכ"ל ובשם רבינו האי מצאתי כתוב שטעם שלוש פסיעות משום דתפילות כנגד תמידין תקנום וכשכהן עולה למזבח עם איברי התמיד היה עולה דרך ימין ומקיף ויורד דרך שמאל ובין כבש למזבח היו שלושה רובדין של אבן ויורד בהם שלוש פסיעות על עקב ואנו עושים כמו שהם היו עושים עכ"ל. וכתב ה"ר מנוח (ספר המנוחה תפילה פ"ה ה"י) דהני שלוש פסיעות ילפינן להו מדכתיב (יחזקאל א ז) ורגליהם רגל ישרה רגליהם תרי רגל חד ויש אומרים שש דהא כתיב בתריה וכף רגליהם ככף רגל עגל ואע"ג דשלוש פסיעות אשכחן ששה לא אשכחן סבירא ליה דפסיעה אינה אלא כשמניע שתי רגליו וכן מנהג חכמי צרפת ויש אומרים תלת הוו בשובו למקומו שיש לו לחזור בשלוש פסיעות כאשר בתחלה עכ"ל וכסברא אחרונה כתב ה"ר דוד אבודרהם (עמ' קד):

וכ"פ מרן כשפוסע, עוקר רגל שמאל תחלה; ושיעור פסיעות אלו, לכל הפחות, הוא כדי שיתן גודל בצד עקב. (ולכתחילה לא יפסיע פסיעות גסות יותר מזה. ב"י בשם א"ח וד"ע, לפי הטעם שכתב ב"י לג' פסיעות בשם ר' האי).

וכתב המ"ב (ס"ק יג') הטעם שעוקר שמאל תחילה כתב המ"א דמסתמא עוקר אינש כרעא דימינא ברישא לכן עוקר כאן בשמאל דמראה בעצמו כאלו כבד עליו ליפטר מן המקום. וכתב בביה"ל (ד"ה כשפוסע) דלפי זה איטר רגל יעקור תחלה את שמאלו שהוא ימין דעלמא ויש עוד טעם והובא ג"כ בהט"ז שכיון ששכינה כנגדו רגל שמאל היא כנגד ימין של שכינה ולפי זה אין חילוק בין איטר לאינו איטר וכן סתם הבה"ט אכן הח"א והגר"ז העתיקו את טעם הראשון של המ"א ובאיטר נשתנה הדין וכמו שכתבנו. (וכתב בהלכה ברורה אות יד' אף איטר רגל עוקר רגל שמאל תחילה, ויש אומרים שעוקר רגל ימין). עוד כתב המ"ב והנה סדר הג' פסיעות אלו הוא תחלה יפסיע ברגל שמאל פסיעה קטנה ואח"כ יפסיע בשל ימין פסיעה גדולה ואח"כ יפסיע בשמאל באופן שיהיו רגליו שוים. וכתב בביה"ל (ד"ה ושיעור פסיעות) שכ"כ האורחות חיים וכ"כ הלבוש והשערי תשובה בשם הברכי יוסף, והחיי אדם, והגר"א שאלו הפסיעות צריך שיהיו עקב בצד גודל וגודל בצד עקב ככהנים. ודלא כמ"ש ה"ר מנוח שסובר שצריך לעשות באופן זה יפסע תחלה רגל שמאל ואח"כ פוסע של ימין ומעמידו בשוה עם השמאל וזה נחשב לפסיעה אחת וכן יעשה ג' פעמים והחזיקו הל"ח והא"ר בדבריו והביאם הפמ"ג.

עוד כתב (ס"ק יד') שהמג"א כתב שבפחות משיעור גודל בצד עקב אין עליה שם פסיעה כלל ואין להקל אפילו המקום צר ודחוק ויש מקילין במקום הדחק. ודוקא אם האדם העומד אחריו אינו מתפלל אבל כשהוא מתפלל בכל גווני אין לו לפסוע בתוך ד' אמותיו וכנ"ל בסימן ק"ב: (וכ"כ בהלכה ברורה אות יג' שכשהמקום צר יש לסמוך על המקילים לפסוע פסיעות קטנות יותר).

עוד כתב (ס"ק טו') שלדעת מרן עדיף לפסוע פסיעות גדולות יותר מגודל בצד עקב. (ובהלכה ברורה אות יג' כתב שלכתחילה לא יפסע פסיעות גדולות יותר).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5