סעי' ג' – כל אחד שהוא שתוי, סגי ליה לפי מה שמרגיש בנפשו שיפיג יינו. – ספר מנחת שי

——–

כתב הב"י כתב המרדכי בפרק הדר (סי' תקיב) שיכור אל יתפלל וכו' אע"ג שאין אנו נזהרים עתה בשתוי משום דבלאו הכי אין אנו מכוונים כל כך בתפילה בזמן הזה והגהות מיימוניות כתבו בפ"ד מהלכות תפילה (אות כ) פירשו התוספות דהשתא אין אנו נזהרים משום חד דבכל הני שמעתתי כי בלאו הכי אין אנו מכוונים כל כך בתפילה מיהו השיכור שתפילתו תועבה צריך ליזהר עכ"ל: ובתרומת הדשן סימן מ"ב כתב אהא דאמרינן (עירובין סד.) שתה רביעית יין אל יורה דלפי משמעות התלמוד היה נראה לחלק בין יינות שלנו ליינות שלהם שהיו חזקים הרבה ומשכרים אך קשה לי דא"כ סמ"ג (לאוין ש פג.) וסמ"ק (סי' קלג) ואשירי (שם סי' ה) שכתבו פסק זה דשתה רביעית יין אל יורה בסתם ולא חילקו ביינות וכי לא כתבוהו לצורך זמנינו וארצותינו שאין בהם יינות חזקים כל כך ואפשר דמשום הכי לא חילקו לפי שלא ידעו שיעור בדבר ביינות שלנו דהא פשיטא שאם ישתה ממנו הרבה דמשכר ליה ולפי שלא ידעו שיעור בדבר כמה ישתה ויהיה אסור להורות סתמו דבריהם אבל לעולם יש לומר דברביעית שהוא דבר מועט אין לאסור ביינות שלנו עכ"ל ומדבריו לגבי הוראה יש ללמוד לענין תפילה: כתוב באהל מועד (תפלה דרך ג נתיב י) בשם הגאונים שכל אחד שהוא שתוי סגי ליה לפי מה שמרגיש בנפשו שיפוג יינו עכ"ל:

(מהב"י כאן בשם תה"ד מבואר שאם שתה רביעית יין מותר להתפלל, א"כ מדוע פסק מרן בסעי' א' שאם שתה רביעית לא יתפלל. וצ"ל כיון שפסק מרן בסעי' ג' כדברי האוהל מועד שהפגת היין תלויה כל אחד לפי מה שהוא, א"כ אין נ"מ לפסק תרומת הדשן, שלעולם שתה רביעית לא יתפלל אלא צריך שיפיג יינו, ואם שתה רביעית יין חלש כיין של זמנינו ובאמת לא השפיע עליו כדברי תרומת הדשן, א"כ נעשה מיד כמי שהפיג יינו שמותר להתפלל וממלא מותר להתפלל מיד. וכעין זה כתב בבירור הלכה עמוד שנו').

וכ"פ מרן כל אחד שהוא שתוי, סגי ליה לפי מה שמרגיש בנפשו שיפיג יינו. הגה: ולכן אין נזהרין ביינות שלנו, שאין חזקין, שמתפללין אע"פ ששתה רביעית ויותר; (ת"ה סימן מ"ב) וכל שכן אם מתפללים מתוך סידור שבידו, שאין חוששין לשכרות מעט, (כן נראה לי).

וכתב המ"ב (ס"ק טז') מה שכתב הרמ"א שלכן אין נזהרים ומתפללים אע"פ ששתה רביעית ויותר. זה קאי אשתוי שאין בו איסור אלא לכתחילה אבל בשיכור שתפילתו תועבה ודאי יש ליזהר אפילו לדידן וצריך לחזור ולהתפלל. [ב"ח וט"ז]: (משמע מדבריו שיכול להתפלל אע"פ שהוא במצב שהוא שתוי, כל שלא הגיע למצב שאין יכול לדבר לפני המלך. אולם אפשר שגם הרמ"א אוסר בשתוי רק אומר שאם שתה רביעית ויותר מעט מיינות שלנו שאינם חזקים ומתפוגגים מהר לא צריך להמתין שיפוג יינו אלא יכולים להתפלל מיד שהרי כל אחד סגי ליה לפי מה שהוא מרגיש בנפשו שיפיג יינו, אבל ודאי אם מרגיש בנפשו שהוא שתוי, אע"פ שיכול לדבר לפני המלך לא יתפלל. וכ"כ בהלכה ברורה אות ה' שדוקא אם יכול להתפלל כדרכו יש להקל להתפלל אפילו לכתחילה אם שתה רביעית או יותר מעט).

עוד כתב (ס"ק יז') מה שכתב הרמ"א שאין חוששים לשכרות מעט היינו ליישב המנהג אבל מ"מ אין נכון. [פמ"ג]. כתב ביש"ש פ"ב דביצה וביו"ט יכול להתפלל מנחה אע"פ ששותה קצת דא"א להמתין עד שיפוג יינו וכ"ש האידנא דבלא"ה אין מכוונין כ"כ שאין להקפיד בשתוי:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5