——–
כתב הב"י בק"ש יש רמ"ה תיבות וצריך להשלים עוד ג' תיבות שיהיו רמ"ח. וכמ"ש בזוהר אמר רבי נהוראי אמר רבי נחמיה בק"ש רמ"ח תיבות כמנין איבריו של אדם והקורא ק"ש כתקונה כל אבר ואבר נוטל תיבה אחת ומתרפא בו ודא רפאות תהי לשרך. וכתב הב"י שכתב האגור שבאשכנז וצרפת נוהגים לומר אל מלך נאמן וכן בספר הפרדס לרש"י ובטעמי ה"ר יהודה החסיד כתוב שאומרים אל מלך נאמן ע"כ. וגם מהר"י קולון כתב שכן היה הוא נוהג. אולם הגהומ"י כתב שאין לאומרו. וכן הטור כתב בשם הרמ"ה שאין לאומרו מג' סיבות א. שמפסיק בין הברכה לק"ש. ב. שמפיק שם שמים לבטלה כשאומר אל. ג. הוי תוספת על ק"ש שהרי לא אמרה משה ולא יעקב ולא במשנה ולא בגמ'. וכתב הב"י שהיה מנהג קדמון אלא שאח"כ בטלוהו כדי שלא יפסיק בין הבוחר בעמו ישראל לשמע ותקנו במקומו שיחזור שליח ציבור ה' אלהיכם אמת. עוד כתב בשם הזוהר שמי שמתפלל ביחידות ולא שומע מהש"צ ה' אלהיכם אמת, מאי תקנתיה יכוין בט"ו ווי"ן דבאמת ויציב ועם כל דא היה קורא עליו אבא מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות אותם שלשה תיבות דקריאת שמע ששליח ציבור חוזר לא יוכל להמנות אותם לתשלום רמ"ח כשאר הציבור עכ"ל. וכתב הב"י ושמעתי שענין הכוונה בט"ו ווי"ן הוא לפי שט"ו פעמים וי"ו עולה צ' ושם ההויה עולה כ"ו ועם ד' אותיותיו עולה ל' ושלש פעמים שלשים עולה צ' הרי שמכוין בט"ו ווי"ן לשלשה שמות: וכ"כ מהר"י אבוהב שמנהג רוב המקומות ששליח ציבור חוזר ה' אלהיכם אמת ובזה נשלם רמ"ח תיבות, ויוצאים הקהל מדין שומע כעונה. אבל המתפלל ביחיד לא חוזר ואומר ה' אלהיכם אמת, ועל זה אמרו במדרש רות מעוות לא יוכל לתקון (קהלת א טו) זה מי שאינו קורא קריאת שמע עם הציבור שנראה שאין מקום להשלים רמ"ח אלא עם שליח ציבור. ומה שכתב שכן איתא בגמ' שאין היחיד חוזר ואומר ה' אלהיכם אמת כתב הב"י איני יודע היכן הוזכר כן בגמרא ואפשר לדחוק שכיון למאי דאיתא בפרק היה קורא (יד:) אינו חוזר ואומר אמת וסובר הרב ז"ל שגם זה בכלל אינו חוזר ואומר אמת והיינו ליחיד אבל לשליח ציבור שפיר דמי: אבל פירוש הגמ' אינו חוזר ואומר אמת מפרש רבינו יונה שהוא חוזר על היחיד שאומר ה' אלהיכם אמת ושותק ושומע מהש"צ שחוזר שוב ה' אלהיכם אמת וממשיך היחיד ויציב ונכון ולא חוזר ואומר אמת ויציב. אומנם לשליח ציבור אין איסור לחזור ולומר ה' אלהיכם אמת כיון שמפסיק בין אמת לאמת במה שאומר ה' אלהיכם. וכתב הב"י ומה שאומרת הגמ' שם ההוא דנחית קמיה דרבא שמעיה רבא דאמר אמת אמת תרי זימני אמר כל אמת אמת תפסיה להאי ופירש רש"י ריהטא של אמת תפסתו לזה משמע דאין לומר תרי זימני אמת אפילו לשליח ציבור וי"ל דשאני התם שהיה מזכיר אמת תרי זימני בלא הפסק אבל הכא שחוזר ואומר ה' אלהיכם אמת שפיר דמי. וההוא דנחית טועה הוה ורבא הכי קאמר כל אמת אמת תפסיה להאי כלומר דלא הוה ליה לאהדורי אמת לחוד אלא ה' אלהיכם אמת. ומהר"י אבוהב כתב בשם האורחות חיים שיש אומרים שני פעמים להיות לכם לאלהים. ושאין כן המנהג ברוב המקומות. וכתב הב"י שבספר הפליאה כתב שהש"צ חוזר אני ה' אלהיכם, והיה במצרים מי שהיה נוהג כדבריו וגערו בו הנגיד הגדול כמהר"ר יצחק הכהן ז"ל ומורי הרב הגדול מהר"ר יעקב בי רב ז"ל וכל גדולי הדור הנמצאים בעת ההיא וגם בקוסטאנטינא גער הרב הגדול מהר"ר אליה מזרחי ז"ל וכל גדולי הדור במי שהיה נוהג כן ואח"כ ראיתי מי שהיה אומר שכספר הפליאה יש לנהוג שבספרים מדוייקים מהזוהר נמצא כדבריו וזה טעות גמור שבשלשה מקומות שכתבתי שהביאו שלש תיבות הללו בכולן כתוב בסיגנון אחד ה' אלהיכם אמת וכן הוא בכל הנסחאות שראינו וששמענו וכן כתב ג"כ הרב רבי דוד אבודרהם (עמ' שז) והביא מאמר זה שבמדרש רות (שם) וכתוב בו שחוזר ה' אלהיכם אמת וכן נוהגין העולם לכן כל המשנה ידו על התחתונה וגוערין בו ומבטלין את דבריו ומקיימין מנהג אבותינו שהוא על פי ספר הזוהר והם שקבעו מנהג זה ודאי דקדקו בדבר ומצאו שזהו אמת ויציב:
וכ"פ מרן בקריאת שמע יש רמ"ה תיבות וכדי להשלים רמ"ח כנגד איבריו של אדם מסיים שליח צבור ה' אלהיכם אמת, וחוזר ואומר בקול רם ה' אלהיכם אמת. {הגה: ובזה כל אדם יוצא הואיל ושומעין מפיו של ש"צ ג' תיבות אלו (ב"י בשם א"ח). ואם היחיד רוצה ג"כ לאמרם עם השליח צבור, אין איסור בדבר (דברי עצמו).} ואם הוא קורא ביחיד יכוין בט"ו ווי"ן שבאמת ויציב שעולים צ', והם כנגד ג' שמות ההויה, שכל שם עולה כ"ו וד' אותיותיו הם ל'. {הגה: ויש עוד טעם אחר בדבר, דט"ו ווי"ן עולין צ', והקריאה נחשבת א', הרי צ"א כמנין השם בקריאתו ובכתיבתו, והוי כאילו אמר ה' אדנ"י אמת (מהרי"ק שורש מ"ב /ל"א/ ואגור). ויש שכתבו דכל הקורא קריאת שמע ביחיד יאמר: אל מלך נאמן שמע וגו', כי ג' תיבות אלו משלימין המנין של רמ"ח, והוא במקום אמן שיש לענות אחר ברוך הבוחר בעמו ישראל באהבה, וכן נוהגין. ונראה לי מכל מקום כשקורא עם הצבור לא יאמר אמ"נ, רק יאמר אמן אחר הש"צ כשמסיים הברכה, וכן נוהגין ונכון הוא.}
(ובהלכה ברורה אות ח' כתב למנהג הספרדים אין להפסיק באמירת אל מלך נאמן קודם קריאת שמע בין ביחיד ובין בציבור. ולענין ענית אמן כתב בסימן נט' (אות טו') למנהג הספרדים לא יענה אמן).
וכתב המ"ב (ס"ק ז') שגם היחיד מסיים אלהיכם אמת ושומע מהש"צ ה' אלהיכם אמת ואומר ויציב ונכון ולא חוזר לומר אמת ויציב.
עוד כתב (ס"ק ח') שלדעת העשרה מאמרות והגר"א השליח ציבור אומר אני ה' אלהיכם, ה' אלהיכם אמת. ולא אומר בפעם הראשונה אמת. אבל לדעת מרן אומר אמת גם בפעם הראשונה כדי שלא להפריד בין אלהיכם לאמת, וכן המנהג. (וכ"כ בהלכה ברורה אות ו').
עוד כתב (ס"ק ט') ובמקום שלא נהגו לחזור ה' אלהיכם אמת מוחין בידן:
עוד כתב (ס"'ק יא') שלא יאמר היחיד אמת פעם שניה עם הש"צ דהוי כשמע שמע ואעפ"כ אין משתקין אותו אם שהה בינתיים:
עוד כתב (ס"ק יב') בערבית הקורא יחיד שאין טו' ווין יכוין שאמת עולה במקום ג' שמות הנ"ל:
עוד כתב (ס"ק טו') שלדעת הרמ"א שעונה אמן אחר הבוחר בעמו ישראל באהבה זה משום שהברכות לא הוי ברכת המצוות על מצוות ק"ש, אבל ודאי בשאר ברכות כמו ברכת הנהנין והמצוות לא יענה אמן אחר שברך.
עוד כתב (ס"ק טז') שגם לדעת הרמ"א שעונים אמן אחר הבוחר בעמו ישראל באהבה עדיף יותר שיסיים יחד עם הש"צ ולא יצטרך לענות אמן אחריו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…