סעי' ג' – העם העוסקים בהספד, בזמן שהמת מוטל לפניהם נשמטים אחד אחד וקורין ומתפללין. אין המת מוטל לפניהם, הם קורין ומתפללין, והאונן יושב ודומם. – ספר מנחת שי

——–

בברייתא ברכות יט. העם העוסקין בהספד בזמן שהמת מוטל לפניהם נשמטים אחד אחד וקורין אין המת מוטל לפניהם הן יושבין וקורין והאונן יושב ודומם . ופירש רש"י אין המת מוטל בפניהם שהמת בבית אחר והם מספידין אותו כאן ויש מפרשים שנתון לצד אחר: וכתבו תלמידי ה"ר יונה (יא: ד"ה והעם) בזמן שהמת מוטל לפניהם נשמטין אחד אחד וקורין אית דאמרי דוקא קורין משום דק"ש דאורייתא אבל תפילה שהיא מדרבנן אין צריך ואומר מורי דהוא הדין לתפילה נמי נשמטים אחד אחד ומתפללין ומביא ראיה מהתוספתא (פ"ב ה"י) ע"כ. וכתב הב"י ואף ע"פ שהרמב"ן (שם ענין ההספד ד"ה ירושלמי) כתב שאין מתפללין כיון דה"ר יונה מביא ראיה מהתוספתא כוותיה נקטינן: עוד כתב הטור ודוקא העם הבאים לשמוע ההספד אבל החזנין המספידין פטורין ודוקא ביום הראשון אבל משם ואילך גם החזנין חייבים: וכתב הב"י מקורו מהירושלמי הביאו הרא"ש כל העוסקים בהספד פטורין מן הק"ש ואין מפסיקין לתפילה ביום הראשון. וסובר רבינו דכל העוסקים בהספד היינו חזנים המספידים. ומ"ש ומשם ואילך גם החזנים מפסיקים, היינו מיום שני דקבורה ואילך. והקשה הב"י על דברי הטור ממה שאומרת הגמרא כשאין המת מוטל לפניהם הם עומדים ומתפללין והוא מצדיק עליו את הדין ואומר רבון העולמים וכו'. ואם הספדנים מספידים בשעה שכולם מתפללים למה דווקא אז בשעה שמספידים יאמר רבון העולמים. ועוד היאך אפשר שהחזנים יעסקו בהספד בעוד שהעם קורין שנמצאו מבטלין את העם מכוונתם. ויש לדחוק וליישב דברי רבינו כאן דהחזנים המספידים בשעה שהעם קורין כשאין המת מוטל לפניהם הם דוממים ואפילו הכי פטורים מפני שהם טרודים להרהר בענין ההספד לראות באיזה ענין יספידו. אך על מה שכתב ברמזים קשה, שכתב הטור ברמזים (אות יא) כל העוסקים בהספד פטורים מק"ש והחזנים הסופדים ביום ראשון פטורים מכאן ואילך חייבים עכ"ל. משמע שכל העם העוסקים בהספד פטורים וכאן כתב דוקא החזנים המספידים. ועוד קשה בדבריו דבכל העם העוסקים בהספד כתב סתם פטורים ולא חילק בין יום ראשון ליום שני ומשמע דגם ביום שני פטורים ובחזנים המספידים כתב דאינם פטורים אלא ביום ראשון דוקא והוי ליה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא. ועוד הקשה הב"י על הטור כמה קושיות וכתב לבסוף והרמב"ם לא הזכיר דברי הירושלמי הזה כלל:

וכ"פ מרן העם העוסקים בהספד, בזמן שהמת מוטל לפניהם נשמטים אחד אחד וקורין ומתפללין. אין המת מוטל לפניהם, הם קורין ומתפללין, והאונן יושב ודומם.

וכתב המ"ב (ס"ק ט') הטעם שנשמטים וקורים משום לועג לרש:

עוד כתב (ס"ק י') הרבה פוסקים חולקין על מרן שכתב שנשמטים ומתפללים וסוברים דהקילו לענין תפלה במת מוטל לפניהם כיון שהתפלה הוא דרבנן, ונראה דלענין חזן הספדן בודאי יש לסמוך להקל בזה שלא יצטרך להפסיק לתפלה דאפילו לענין ק"ש י"א דהוא פטור בזה עיין בטור וב"י: וכתב בביה"ל (ד"ה נשמטין) שאפילו שבתוך כך שנשמטין אחד אחד יעבור זמן ק"ש ולא יספיקו כולם לקרא, אין לחוש שהרי כבר התחילו לעסוק במצוה והעוסק במצוה פטור מן המצוה אף שהמצוה השניה חמורה ממנה הרבה.

עוד כתב (ס"ק יא') הטעם שכשאין המת מוטל לפניהם הן יושבין וקורין והאונן יושב ודומם , הוא כמו שנתבאר בסימן עא' והביא הב"י שם בשם הרמב"ם מפני שאין דעתו פנויה לקרות עד שיקברנו.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5