——–
בגמ' ברכות ל: תניא טעה ולא הזכיר של ראש חודש שחרית אין מחזירין אותו מפני שתפילת המוספין לפניו א"ר יוחנן ובציבור שנו. וכתב ה"ר יונה (שם ד"ה ובציבור) ובציבור שנו כלומר שליח ציבור כשטעה אין מחזירין אותו מפני טורח הציבור כיון דתפילת המוספין לפניו שיזכיר בה ענין ראש חודש אבל יחיד מחזירין אותו בין שהיה מתפלל בביתו יחידי בין שהיה מתפלל עם הציבור וכן פירש הרשב"א. וכך גירסת הרי"ף והרא"ש. וכתב הרא"ש דוקא בשחרית ומוסף שרגילים להתפלל כאחד הוא דסמכינן מתפילה לתפילה אבל לא מתפילת מוסף לתפילת מנחה. וכך משמע ברמב"ם, ולאפוקי מספרים דגרסי טעה ולא הזכיר ראש חודש בשחרית אין מחזירין אותו מפני שיכול לאמרה במוספין במוספין אין מחזירין אותו מפני שיכול לאמרה במנחה: (לא הזכיר ר"ח במוסף צ"ל באופן שחל ר"ח בשבת ואמר מוסף של שבת ולא הזכיר ר"ח). ופסקו כן הסמ"ק והסמ"ג בשם בה"ג, וסיים הסמ"ג ויש ספרים שאינו שם בגמ', וכתב הב"י ולענין הלכה כיון שהרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל סוברים שלא אמרו אלא בטעה בתפילת שחרית אבל טעה בתפילת המוספין חוזר הכי נקטינן: וכתב בהגהומ"י החדשות מצאתי בתשובת רש"י דהא דאמר תלמודא אין מחזירין אותו היינו דוקא כשסיים תפילתו כי ההיא דקאי עלה רבי חייא צלי והדר צלי אבל אי ליכא טירחא דצבורא כגון שלא סיים תפילתו חוזר לעבודה ע"כ וכן כתוב בשבלי הלקט (סי' קעא) בשם רבינו שמחה:
כתב הטור שכתב הסמ"ג בשם בה"ג ודוקא בראש חודש אבל בשבת וי"ט מחזירין ובסמ"ק כתב דאפילו בשבת וי"ט נמי אין מחזירין והכי מסתבר דמאי שנא שבת וי"ט מר"ח. אבל הב"י כתב שמדברי הרמב"ם נראה דוקא של ראש חודש אבל של שבת ויום טוב לא ומבואר כן בדברי סמ"ג בשם הלכות גדולות ופשטא דלישנא דברייתא הכי משמע מדקתני לא הזכיר של ראש חודש דאם לא כן ליתני ביום שיש בו מוסף טעה ולא הזכיר שחרית אין מחזירין אותו הילכך ודאי משמע דראש חודש דוקא קאמר והכי נקטינן: ומה שטען רבינו דמאי שנא שבת ויום טוב מראש חודש איכא למימר דבראש חודש שהוא יום עשיית מלאכה הקילו בכך מפני טורח ציבור כדי שלא יתבטלו ממלאכתן אבל בשבת ויום טוב שאין בהם עשיית מלאכה לא רצו להקל:
וכ"פ מרן כל מקום שהיחיד חוזר ומתפלל, ש"צ חוזר ומתפלל, אם טעה כמותו כשמתפלל בקול רם, חוץ משחרית של ר"ח, שאם שכח ש"צ ולא הזכיר יעלה ויבא עד שהשלים תפלתו, אין מחזירין אותו, מפני טורח הצבור, שהרי תפלת המוספין לפניו שהוא מזכיר בה ר"ח; אבל אם נזכר קודם שהשלים תפלתו, חוזר לרצה ואין בזה טורח צבור. {הגה: י"א דאם טעה בשחרית של שבת וי"ט, דינו כמו בר"ח, והכי נהגו (טור וסמ"ק).}
וכתב המ"ב (ס"ק יג') אם שכח משיב הרוח וטל ומטר וכה"ג מחזירין אותו דדוקא ביעלה ויבא מפני שזכרון אחד עולה לכאן ולכאן [פמ"ג]: וכתב בביה"ל (ד"ה חוץ משחרית) שהוא הדין אם שכח יעלה ויבא בשחרית של חוה"מ.
עוד כתב (ס"ק יד') מה שכתב הרמ"א שאם טעה בשחרית של שבת ויו"ט דינו כר"ח, רוצה לומר שהש"צ בחזרה שכח והתפלל של חול וסיים להתפלל אינו חוזר, אבל אם נזכר קודם שהשלים תפלתו חוזר לישמח משה או בי"ט לאתה בחרתנו כ"כ הפמ"ג ומדברי הרב בהג"ה לקמן בסימן רס"ח ס"ה קצת לא משמע כן: (ובהלכה ברורה אות יג' כתב אם לא סיים החזרה חייב לחזור לברכה רביעית ומזכיר של שבת). וכתב בביה"ל (ד"ה והכי נהוג) שאין זה מצוי שיאמר החזן תפלת חול בשבת ולא יזכירוהו השומעים, ואולי דכונת הרמ"א במ"ש והכי נהוג לענין אם חל שבת ויום טוב ביחד ושכח השליח צבור להזכיר של שבת דמהני במה שיזכיר של שבת במוסף גם לשל שחרית:
עוד כתב (ס"ק טו') שהלבוש הביא דעות בזה אם תפלת שחרית של שבת ויו"ט דינה כתפלת שחרית של ר"ח, ולא הכריע, אבל האחרונים כתבו כהרמ"א. (ובהלכה ברורה אות יג' כתב ש"צ שטעה והתפלל שחרית של חול בשבת למנהג הספרדים אם רצה לחזור ולהתפלל יש לו על מה שיסמוך. ואם חל ר"ח בשבת ולא אמר יעלה ויבא בשחרית, גם למנהג הספרדים לא יחזור).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…