סעי' ג' – באמצע פסוק מפסיק לקדיש קדושה וברכו ותיבת מודים בלבד. – ספר מנחת שי

——–

כתב הב"י שהרא"ש כתב שבאמצע הפרק מפסיק לקדיש קדושה וברכו שאם שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד פשיטא שיפסיק לדברים שבקדושה, ודלא כהמהר"מ מרוטנבורג שסובר כיון שעוסק בשבח המקום אין לו להפסיק בשביל שבח אחר. וכדעת הרא"ש כתבו רבינו יונה והתוספות והמרדכי בשם אבי העזרי והרשב"א. וכתבו תלמידי רבינו יונה שלמודים מפסיק ושוחה. וכתב הב"י משמע שאומר מילת מודים בלבד שאל"כ לא הוי הפסקה בשחיה לבד. ושכן נראה מהאבודרהם בדעת רבינו יונה. ובתרומת הדשן כתב שפוסק ואומר מודים ולא ביאר אם יאמר תיבת מודים בלבד. וכתב הב"י והלכה למעשה נראה לי שלא יאמר אלא תיבת מודים: ולענין אמן של האל הקדוש ושל שומע תפילה, כתב הטור בשם הסמ"ק שעונה בכל מקום, ומקורו מהירושלמי שבמקרה שאם יתחיל להתפלל לא יוכל לענות אמן של שומע תפילה או של האל הקדוש לא יתחיל להתפלל. ופירש המהר"י אבוהב החשיבות באמנים אלו שהאל הקדוש הוא סיום הראשונות ושומע תפילה הוא סיום האמצעיות ואמן של המברך את עמו ישראל בשלום כיון שאומר אותו המתפלל בעצמו לא צריך להפסיק ולענות אותו. וכתב הב"י ותלמודא דידן משמע דפליג אירושלמי כמו שאכתוב בסימן ק"ט (ד"ה גרסינן) בסייעתא דשמיא ולפיכך לא כתבוהו הפוסקים:

וכ"פ מרן לקדיש ולקדושה ולברכו, מפסיק אפילו באמצע הפסוק, וכן למודים, אבל לא יאמר אלא תיבת מודים בלבד. {הגה: וכן בברכו לא יאמר יתברך וישתבח כו'. וי"א דאמן שעונין אחר ברכת האל הקדוש ואחר שומע תפלה יש לו דין קדושה ויוכל לענות אותם בק"ש, וכן עיקר. ולכל ה"מ פוסקים, מכל שכן באומר תחנונים (תשובת הרשב"א)} {.}

וכתב המ"ב (ס"ק יז') שעונה לקדיש אמן יהא שמיה רבא עד עלמיא ולא יאמר יתברך ויענה אמן אחר דאמירן בעלמא אבל על תתקבל יהא שלמא עושה שלום לא יענה אמן כי אינו אלא מנהג . (ובהליכות עולם ח"א עמוד צח' כתב עונה אמן אחר שמה דקודשא בריך הוא ואחר דאמירן בעלמא. ויהא שמיה רבא עונה עד יתברך. והעונה חמשה אמנים ראשונים יש לו על מה לסמוך ועיין בהלכה ברורה אות י' שכתב בזה דברים אחרים). עוד כתב ולקדושה יאמר רק קדוש וברוך שזהו עיקר קדושה ולא ימלוך וכ"ש שלא יאמר נקדש ושאר דברים שמוסיפין בשבת וכל זה אפילו בין הפרקים לא יאמר:

עוד כתב (ס"ק יח') שגם על ברכות העולה לתורה יענה ברוך ד' המבורך לעולם ועד וגם אמן על סוף הברכה ויש מפקפקין באמן זה ובין הפרקים יש להקל: (אולם בהלכה ברורה אות טו' כתב שעונה אמן אחר ברכות התורה שהיא כדברים שבקדושה).

עוד כתב (ס"ק יט') שעל הרעמים יש אומרים שמפסיק באמצע דהוי מצוה עוברת ויש חולקים כיון דלא הוי דברים שבקדושה והוא עוסק בשבחו של מקום. והחיי אדם כתב שרק בבין הפרקים יכול לברך. (וכ"כ בילקו"י ח"א עמוד קיז' אולם בהלכה ברורה אות יז' כתב אפילו באמצע הפרק מפסיק לברכת הרעמים או הקשת).

עוד כתב (ס"ק כ') שתיבת מודים פירוש מודים אנחנו לך. וגם בבין הפרקים לא יאמר רק מודים אנחנו לך ולא יותר. (וגם בהלכה ברורה אות טז' כתב כן שתיבת מודים פירוש מודים אנחנו לך. וצ"ע איך אפשר לפרש כן בדברי מרן שכתב אלא תיבת מודים בלבד. ומיעט שאר תיבות בתרי מיעוטי שכתב אלא וגם בלבד).

עוד כתב (ס"ק כב') שהרמ"א שכתב שעונה אמנים אלו כשאומר תחנונים הכונה לתחנונים שבסוף תפילת שמונה עשרה.

עוד כתב (ס"ק כג') שכל שכן בפסוקי דזמרה עונה לכל הפסקים אלו שפוסק בק"ש. עוד כתב ולענין אם מותר לענות אמן בין הפרקים של ק"ש וברכותיה הח"א בכלל כ' ס"ד כתב דאינו מותר לענות רק האמן מן הברכה עצמה שסיימה מתחלה אבל הפמ"ג בסימן נ"א וכן בחידושי רע"א בסימן זה הסכימו דכל אמן מותר לענות בין הפרקים. (אולם בהלכה ברורה אות יא' כתב יש להחמיר שלא לענות אמן אחר שום ברכה ואפילו בבין הפרקים. מלבד ברכת כהנים וברכות התורה). עוד כתב הטיל מים לא יברך אשר יצר רק יטול ידיו ולאחר התפלה יברך [דה"ח]: עוד כתב בביה"ל (ד"ה לקדיש) שבברכות קצרות לא עונה לקדיש או קדושה שאם יענה לא תתחבר תחילת הברכה לסופה, וגם בברכה ארוכה אחר שהתחיל לומר ברוך אתה ה' בסוף הברכה לא יענה, ובדיעבד אם ענה נשאר בזה הח"א בצ"ע אם צריך לחזור לראש.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5