סעי' ג' – אחר ישתבח יכול לענות אמן אחר ברכת עצמו. – ספר מנחת שי

——–

כתב הטור ואחר ישתבח יש לו לענות אמן על ברכת עצמו כיון שהוא סיום ברכה לסוף פסוקי דזמרה: וכתב הב"י בגמ' ברכות דף מה: תני חדא העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח, ותניא אידך הרי זה מגונה, לא קשיא הא בשאר ברכות, הא בבונה ירושלים. וכתבו התוספות פירש ר"ח וה"ג שיש מפרשים שעונה אמן אחר כל ברכה כמו ישתבח וכיוצא בו, אבל נהגו שלא לענות אמן אלא אחר בונה ירושלים בברכת המזון. וכתב מהר"י קולון שכן היה הוא נוהג וכן ראה רבים נוהגים שלא עונים אמן רק אחר בונה ירושלים. אבל הרא"ש כתב שר"ח וה"ג כתבו שלאו דוקא נקט בגמ' בונה ירושלים אלא כל סיום ברכה כעין בונה ירושלים עונה אמן, וכן דעת רש"י הרי"ף הרמב"ם ורבינו יונה. וכעין ישתבח דהוי סיום לסוף פסוקי דזמרה עונה אמן. וכתב ה"ר יונה הטעם מפני שכשאומר אמן בסוף כל הברכות מורה שכבר גמר כל הברכות ואין לו לומר יותר אבל כשעונה אמן בסוף כל ברכה וברכה הרי זה בור שמראה בכל פעם ופעם שמסיים וחוזר ואומר אח"כ ברכה אחרת. וגם הרמב"ם כתב דהוא הדין לסוף שאר ברכות מיהו כתב דהני מילי כשאומר בסוף שני ברכות או יותר, אבל כשאינו אומר בסוף אלא ברכה אחת אינו עונה אמן אחריה. ולפי דבריו אין עונין אמן אחר ישתבח ולא אחר יהללוך. אלא שהטור בסימן רט"ו כתב שהרא"ש היה נוהג כהרמב"ם, ואיך כאן כתב הטור שעונה אמן אחר ישתבח. וגם העולם נוהגים כן שעל כל ברכה שהיא בסוף אע"פ שאינה אלא ברכה אחת כגון ישתבח או יהללוך עונין אחריהם אמן. וכתב הב"י ואפשר לומר דשאני ישתבח ויהללוך שהם באים על פסוקי דזמרה והלל ונוסח הברכות ההם היא שבח והילול הילכך הוו להו כאילו הן סמוכות ותכופות לברכה ראשונה וכיון שהן כשתי ברכות סמוכות זו לזו עונה בסופן אמן כן נראה לי: עוד כתב הב"י ואח"כ מצאתי להה"ר לוי ן' חביב ז"ל שכתב לכן נראה לי לומר שעוד יש סברא אמצעית ועל פיה הוא מנהגינו והיא סברת הרא"ש כפי מה שהבין בעל הטור, שסברת הרמב"ם היא אמת שצריך שיהא דומה לבונה ירושלים כשיהיה שם שתי ברכות או שלש סמוכות, ומפרש הרא"ש שאם לא יכול לדבר בין שני הברכות נחשבות לסמוכות ולכן אחר ישתבח ואחרי יהללוך עונין אמן, ולא דומה לברכת הפירות שהרי יכול לדבר בין ברכה ראשונה לאחרונה.

וכ"פ מרן אחר ישתבח יכול לענות אמן אחר ברכות עצמו {(וע"ל סי' רט"ו).}

וכתב המ"ב (ס"ק ה') שבסימן רט"ו נתבאר בהג"ה דמנהגנו שלא לענות אמן: (אולם בהלכה ברורה אות ט' כתב מנהג הספרדים כדעת מרן שעונה אמן אחר ברכת עצמו בישתבח).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5