סעי' ב' – שליח ציבור היורד לפני התיבה יוצא י"ח תפלת לחש אם לא התפלל. – ספר מנחת שי

——–

כתב הב"י כתב הכל בו בסימן כ"ז (שם) בשם הר"ש שליח ציבור שנכנס לבית הכנסת ומצא ציבור שהתפללו בלחש והוא צריך לעבור לפני התיבה לאלתר יורד לפני התיבה ומתפלל בקול רם לציבור והוא אין צריך לחזור ולהתפלל בלחש, לאחרים מוציא לעצמו לא כל שכן ואין בזה לומר כל המשמיע קולו כיון דעל ידי הדחק הוא עושה אין בזה משום קטני אמנה עכ"ל ועכשיו נהגו ברוב המקומות להתפלל לכתחלה שליח ציבור תפילת המנחה בקול רם כדי שיענו קדושה אחריו ולא יצטרך לחזור ולהתפלל בקול רם.

וכתב הד"מ אבל אין אנו נוהגים כן מלבד אם חוששים שמא יעבור זמן מנחה מתחילים מיד להתפלל בקול רם כדי שיענו קדושה. ובהגהות והערות כתב שהב"י בסימן רלד' כתב שמנהג האשכנזים הוא הנכון.

וכ"פ מרן ש"צ שנכנס לביהכ"נ ומצא צבור שהתפללו בלחש, והוא צריך לעמוד לפני התיבה לאלתר, יורד לפני התיבה ומתפלל בקול רם לצבור, וא"צ לחזור ולהתפלל בלחש. הגה: וכן אם הוא שעת הדחק, כגון שירא שיעבור זמן התפלה, יוכל להתפלל מיד בקול רם, והצבור מתפללין עמו מלה במלה בלחש עד לאחר האל הקדוש, וטוב שיהיה אחד לכל הפחות שיענה אמן אחר ברכת הש"צ (מהרי"ל).

וכתב המ"ב (ס"ק ד') שאם יש אדם אחר שהתפלל בלחש עדיף שהוא יאמר החזרה, מאשר הש"צ שלא התפלל בלחש.

עוד כתב (ס"ק ה') כתבו האחרונים אם הש"ץ התפלל כבר בלחש ונזדמן לו להתפלל חזרת הש"ץ בשביל צבור אחר לא יתפלל בלחש פעם שנית.

עוד כתב (ס"ק ו') שאם אין שעת הדחק לא יתפללו עם הש"צ מיד בקול רם, כי עיקר התקנה היתה מדינא להתפלל מתחלה בלחש ואח"כ בקול רם.

עוד כתב (ס"ק ז') שבשחרית אם לא יוכל הש"צ לגמור כל השמונה עשרה תוך ארבע שעות נחשב לשעת הדחק. ובביה"ל (ד"ה שיעבור זמן) כתב שכן משמע בפרי מגדים, ולעניות דעתי יש לעיין בזה דבשלמא במנחה שיעבור הזמן לגמרי מוטב לדלג חזרת הש"ץ ולהוציא את הצבור רק בקדושה אבל בשחרית אפילו

אם יעבור זמן דד' שעות אפשר שלא עקרו חז"ל תקנתם כדי להוציא את מי שאינו בקי בעצם חיוב התפלה שהוא עד חצות.

וכתב בביה"ל (ד"ה שליח ציבור) שאפילו שע"י שיתחיל הש"צ מיד החזרה יפסיד סמיכת גאולה לתפלה, כשאין אחר אין לו לחוש לזה דכל ישראל ערבים זה בזה ומוטל עליו להוציאן ידי חובתן בקדושה ולקיים תקנת חז"ל בחזרת הש"ץ. עוד כתב בביה"ל (ד"ה בלחש) שאף שהש"צ היה צריך לומר כל החזרה בקול רם והציבור יאמר עמו מלה במלה שומע תפלה ומודים כנזכר בסימן קט' העולם אין נוהגים כן אלא תיכף לאחר האל הקדוש גם הש"ץ מתפלל בלחש ואולי טעם המנהג משום דברוב נוהגין הצבור להמתין עד שיסיים הש"ץ האל הקדוש וקשה להם להשיגו אח"כ לומר שומע תפלה ומודים בשוה וא"כ מה תועלת יהיה אם יתפלל בקול.

עוד כתב המ"ב (ס"ק ח') שאם אין השעה דחוקה כ"כ לא יתחילו הצבור רק לאחר שאמר הש"ץ האל הקדוש. (ובהלכה ברורה אות ח' כתב שמנהג הספרדים לומר עם הש"צ מלה במלה עד האל הקדוש ואח"כ ממשיכים הציבור והש"צ תפלתם בלחש).

עוד כתב (ס"ק ט') שכל נוסח הקדושה יאמר עם הש"צ מלה במלה.

עוד כתב (ס"ק י') מה שכתב הרמ"א שטוב שיהיה לפחות אחד שיענה אמן, אם השעה דחוקה להם ביותר אין להקפיד על זה כלל .

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5