סעי' ב' – מפסיק לזימון עד ברוך שאכלנו משלו וכו' וחוזר לאכול בלא ברכה ראשונה – ספר מנחת שי

——–

בגמ' מו. עד היכן ברכת הזימון, רב נחמן אמר עד נברך, רב ששת אמר עד הזן. ורש"י פירש עד היכן ברכת הזימון שאם הם שניים לא יאמרוה, רב ששת אומר עד ברכת הזן, שאם הם שניים מתחילים בברכה שניה שברכה ראשונה ברכת הזן שייכת לזימון. ודחו דבריו התו"ס והרא"ש ורבנו יונה שברכת הזן היא לא ברכת הזימון לרב ששת וכל יחיד מברך ברכת הזן. אלא נחלקו כשאחד מפסיק לשניים עד היכן מפסיק, לרב נחמן עד נברך, ולרב ששת צריך להפסיק אכילתו עד הזן את הכל כדי שיהא ניכר שמזמנין עליו. וכך פירש הרי"ף שאם רצה אחד לצאת עד היכן צריך להמתין ולשמוע הזימון. ופסקו התו"ס והרא"ש ורבנו יונה בשם בה"ג כרב ששת שצריך להמתין עד הזן את הכל. והרי"ף וכן משמע מהרמב"ם כרב נחמן שמפסיק האוכל או ממתין היוצא עד ובטובו חיינו. וכתב הב"י וכיון ששניהם מסכימים לדעת אחת הכי נקטינן. והד"מ כתב שהלכה כרב ששת כדעת התו"ס והרא"ש ורבנו יונה בשם בה"ג. וכתב הב"י בשם הרא"ש ויחיד המפסיק לשניים צריך שיחזור לתחלת ברכת הזן דנהי דיצא ידי זימון במה שהפסיק להם מכל מקום שלש ברכות צריך לברך על מה שאכל אחריהם. וצריך להתחיל מתחילת ברכת הזן.

וכתב הב"י דלדעת רבנו יונה כיון שבשעת ברכת המזון הייתה כוונתו לאכול ולא התכוון לצאת בברכה זו, אפילו אם נמלך אח"כ ולא רוצה שוב לאכול, צריך לברך שוב ברהמ"ז, שהרי לא יצא בברכה ששמע. ולענין אם צריך לברך שוב המוציא אחר שהפסיק וענה לזימון. כתב הב"י שהרא"ש כתב בשם רב האי והראב"ד, וכן כתבו המרדכי ושיבולי הלקט בשם ר"ח, שצריך לברך שוב המוציא, ולראב"ד צריך גם ליטול ידים. וכתב הב"י שמשמע מדבריהם שלא צריך לברך ברהמ"ז קודם שיאכל שנית, אבל הרשב"א כתב לשיטת רב האי והראב"ד שצריך לברך גם ברהמ"ז על מה שאכל ואם רוצה להמשיך לאכול מברך המוציא. ונתן טעם לדבר שברכת הזימון נחשבת להפסק שאי אפשר לאכול ולברך יחד. והסכים לזה הרשב"א וכתב ונראים הדברים. אולם לדעת הרא"ש ובה"ג, ורבנו יונה, ושיבולי הלקט בדעת רש"י וכתב שכן הורה הר"מ, והאורחות חיים בשם רבנו משולם, שאין צריך לברך שוב המוציא כיון שהיה בדעתו לחזור ולאכול עוד. וכתב הב"י ולענין הלכה כיון שכל אלו הראשונים מסכימים לדעת אחת הכי נקטינן. ועוד דהוי ספק בברכות דרבנן, ולהקל.

כתב הטור שלדעת הרא"ש שצריך המפסיק להמתין עד סוף הזן זה דוקא ביחיד שממתין לשלושה אבל שלושה הממתינים לשבעה אין צריכים להפסיק אלא עד שיאמר נברך אלוקינו. וכתב הב"י הטעם לפי מה שכתבו הרא"ש והתו"ס, שהסברא שיחיד מפסיק לשניים עד הזן כיון שהזימון אינו ברכה מסתבר שצריך להמתין ולהפסיק אכילתו בשביל ברכה אחת, אבל כשהזימון בשם נחשב לברכה ולא צריך להפסיק יותר.

ופסק מרן אינו צריך להפסיק אלא עד שיאמר: ברוך שאכלנו משלו וכו', וחוזר וגומר סעודתו בלא ברכה בתחלה. הגה: וי"א שצריך להפסיק עד שיאמר: הזן את הכל, וכן נוהגין (הרא"ש ותוס' והר"י בשם בה"ג והטור). ואם היה דעתו לחזור ולאכול פת, אף על פי שלא אכל אחר כן, כשרוצה לברך מברך מתחלה ברכת הזן; וכל שכן אם חזר ואכל (הר"י פרק ג' שאכלו) (טור).

וכתב המ"ב (ס"ק ז') שאם המפסיק לא היה דעתו לחזור ולאכול וחוזר ואוכל צריך נטילת ידים וברכת המוציא. (ולענין ברכת ענט"י כתב בשעה"צ אות ט' שיש לעיין בסימן קסד'). וכתב בביה"ל (ד"ה לחזור ולאכול) שאם אכל פרפרת מחמשת המינים אחר ששמע ברכת הזן לא נפטרה הפרפרת בברכת הזן, ואחר ברכת המזון שמתחיל בנודה לך צריך לברך על הפרפרת שוב מעין שלוש, מ"א. ומסתפק הפמ"ג אם אכל בשר ודגים אם יברך ברכת נפשות אחרי ברכת המזון או שנפטרת בברכת נודה לך. ונישאר הביה"ל צ"ע על דין זה דמשמע שיכול לאכול הפרפרת אחר ששמע ברכת הזן ויתחיל ברהמ"ז מנודה לך. והרי זה דומה לאוכל באמצע ברהמ"ז.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5